שניאור זלמן שכטר

פרופסור בארה"ב שזכה לגלות את הגניזה הקהירית ולהיות בין הראשונים שפרסמו כתבים ממנה.

מאת:
< 1 דקות

פרופ' שניאור זלמן שכטר, הידוע בשמו האנגלי סולומון (שלמה) שכטר, (1847 – 1915) היה רב וחוקר יהדות, שהתפרסם בגילוי גניזת קהיר. הוא נמנה עם מנהיגי התנועה המסורתית (הקונסרבטיבית) בארצות הברית ועמד בראש הסמינר היהודי התיאולוגי (The Jewish Theological Seminar). שכטר נולד ברומניה להורים חסידי חב"ד,1 ועוד לפני שהיה לבר מצווה החל ללמוד בישיבה – ברומניה ובלבוב (פולין).

לאחר מכן חזר שכטר לרומניה והתחתן בגיל צעיר, אך הנישואין היו קצרי הימים והסתיימו בגירושין, ושכטר יצא לווינה. שם למד בבית המדרש לרבנים2 ובמקביל – באוניברסיטת ברלין.

בבית המדרש קיבל הסמכה לרבנות, ובאוניברסיטת ברלין – את התואר דוקטור. בגיל 35 עבר שכטר לאנגליה, שם עסק בחקר כתבי יד במוזיאון הבריטי ושם הכיר את אשתו השנייה, מתילדה רוט.3

שכטר התפרסם לראשונה בשנת תרנ"ו – 1896, לאחר שזיהה כתב יד שהגיע לידיו כקטע מתוך אחד הספרים החיצוניים – ספר בן סירא (בעברית). בעקבות גילוי זה יצא שכטר לקהיר, שהה שם כמה שבועות ועסק בחשיפת כתבי היד שנתגלו בגניזה בבית הכנסת העתיק בעיר.4 שלוש שנים לאחר מכן התמנה לפרופסור באוניברסיטת קיימברידג', ולה תרם רבים מן הקטעים וכתבי היד שמצא בגניזת קהיר. ממצאי הגניזה היו הבסיס לכמה מספריו, ובהם הספר "חכמת בן סירא".5

בשנת תרס"ב – 1902 נעתר שכטר לבקשתם של ראשי הסמינר התיאולוגי היהודי לעמוד בראש הסמינר, שהיה לבית היוצר של התנועה הקונסרבטיבית. הוא העניק תנופה ניכרת למוסד, גיבש סגל של מרצים צעירים בעלי השכלה רבנית ואקדמית וביסס את ההכרה במעמדו כמרכז מחקר ללימודי היהדות. פעילותו של שכטר בסמינר התיאולוגי היהודי "נחשבה לתחילתו של עידן חדש בחיי הדת והלמדנות של יהודי אמריקה."6

ש"ז שכטר ייסד את ספריית הסמינר, שהייתה "האוסף המובחר ביותר של ספרים וכתבי יד יהודיים במערב" והקים את איחוד בתי הכנסת בארצות הברית.7 הוא היה מקורב לתנועה הציונית, השתתף בקונגרס הציוני ה-11 (תרע"א – 1911) ואף אישר פעילות ציונית בין כותלי הסמינר. שכטר ועמיתיו "התנגדו נמרצות לביקורת המקרא" של המאה ה-19 והאמינו בהתפתחות איטית והדרגתית של הדת והמסורת, מבלי לקרוא תיגר על "תקפותה הבלתי-מעורערת של הסמכות הרבנית".8 שניאור זלמן שכטר נפטר בגיל 68 בעיר ניו יורק, ונקבר בבית הקברות היהודי ברובע קווינס.

הערות שוליים

  1. לשניאור זלמן שכטר היה אח תאום, ישראל יעקב שכטר, שנמנה עם מייסדי המושבה זיכרון יעקב. אחד מניניו של י"י שכטר היה האמן והקריקטוריסט דודו גבע.
  2. בית המדרש לרבנים בברלין החל את דרכו כבית מדרש רגיל, אך בשנת תרל"ד - 1873, ביוזמתו של אחד המורים, הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר ( 1820 1889), הפך לבית מדרש לרבנים, ותוך זמן קצר היה למוסד רבני ואקדמי יוקרתי. מרבית תלמידיו למדו במקביל ללימודים בבית המדרש גם לתואר דוקטור באוניברסיטת ברלין. בית המדרש לרבנים פעל במשך 65 שנה - עד לסגירתו בידי הנאצים מיד לאחר ליל הבדולח (נובמבר 1938).
  3. לבני הזוג נולדו שני בנים ובת.
  4. שכטר לא היה הראשון שגילה את גניזת קהיר. קדמו לו חוקרים, רבנים ומתעניינים נוספים, כגון אברהם פירקוביץ', יהודי קראי מרוסיה, שגילה את הגניזה כ-30 שנה לפני שכטר. אך שכטר היה הראשון שקיבל על עצמו את חשיפת הגניזה, פרסם ברבים את הידיעה עליה ומשך חוקרים, אספנים וספריות לעסוק באיסוף ובמחקר של כתבי היד שנתגלו בה (מנחם בן ששון, "גניזות קהיר - הממצא והתוצאה", בתוך: ירמיהו יובל (עורך ראשי), זמן יהודי חדש - תרבות יהודית בעידן חילוני, הוצאת כתר ולמדא, תשס"ז - 2007, כרך ראשון עמ' 230).
  5. על בסיס כתבי יד שחקר במסגרת עבודתו במוזיאון הבריטי פרסם מהדורה מדעית של מסכת אבות דרבי נתן - בשני נוסחים, עם ביאור והערות.
  6. ציטוט בתוך: מל סקולט, יהדות מתחדשת: הביוגרפיה של מרדכי קפלן, הוצאת ידיעות אחרונות - ספרי חמד, תשס"ד - 2004, עמ' 59.
  7. ניל גילמן, "יהדות קונסרבטיבית", בתוך: ירמיהו יובל (עורך ראשי), זמן יהודי חדש - תרבות יהודית בעידן חילוני, הוצאת כתר ולמדא, תשס"ז - 2007, כרך שני עמ' 224.
  8. גרשון כהן, "יהדות מסורתית (קונסרבטיבית)", בתוך: ארתור א' כהן ופול מנדס-פלור (עורכים), לקסיקון התרבות היהודית בזמננו, הוצאת עם עובד, תשמ"ח - 1988, עמ' 239, 241.