תפילות החול

מבוא

התפילה במסורת היהודית מתקיימת באופן קבוע בכל אחד מימות השנה – בימי חול ובשבת, בחגים ובמועדים. התפילות שנקבעו לימי החול¹ מתקיימות בשלושת פרקי הזמן העיקריים של היום:² בבוקר, בשחר – תפילת שחרית; באמצע היום – תפילת מִנְחָה, ובערב (בלילה) – תפילת ערבית. וזאת בהתאם לפסוק: "עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה… וַיִּשְׁמַע קוֹלִי" (תהלים נה 18).³

כל אחת מתפילות החול מתקיימת בדרך כלל בבית הכנסת בנוכחות מניין ובהובלת שליח ציבור (חזן).⁴ החלק המרכזי בשלוש תפילות החול היא תפילת עמידה.⁵ נוסף על שלוש תפילות היום נקבעו במסורת ברכות ותפילות להזדמנויות שונות במהלך היום, כגון ברכת המזון, תפילת הדרך.

תפילת שחרית

תפילת שחרית היא תפילת השחר, שעות הבוקר המוקדמות – ומכאן שמה.⁶ תפילת שחרית במסורת היהודית פותחת יום חדש ,⁷ לפני שהאדם מתחיל את עיסוקיו היומיומיים. זמן זה של תחילת היום נחשב מתאים ביותר "להתעלות רוחנית", ולפיכך תפילת שחרית היא הארוכה והמורכבת ביותר בתפילות החול.⁸

החלקים העיקריים בתפילה שחרית הם קריאת שמע ותפילת עמידה. ככל הנראה התפילה היום היא חיבור של שני טקסים שבעבר היו בנפרד – קריאת שמע ותפילת עמידה. בימי הביניים הוסיפו אליהם גם מקבץ פרקי תהילים שנאמרים בתחילת התפילה ואחריהם שירת הים. ומקבץ של תפילות שהוספו אחרי תפילת העמידה.

זמנה של תפילת שחרית קבע גם את מקצת התכנים המיוחדים לה, ובהם ברכות השחר וקטעי תפילה המשבחים את האל על אורו של היום החדש, "המאיר לארץ ולדרים (=גרים) עליה", המכין "זוהרי חמה", עושה "אורים גדולים" – והוא "יוצר המאורות".

במרבית הקהילות הגברים לפני תחילת התפילה מניחים תפילין, ומתעטפים בטלית.⁹ כאשר מתפללים בציבור ויש מניין שליח הציבור מוביל את כל מהלך התפילה, אך על תפילת העמידה כולה הוא חוזר בקול רם כנציג של ציבור המתפללים, ובמסגרת זו גם נאמרת ברכת כוהנים.¹⁰

בימי שני וחמישי, לאחר תפילת עמידה, כוללת תפילת שחרית גם את קריאת התורה – קריאת הקטע הראשון מפרשת השבוע של השבת הקרובה.¹¹ אם יש אבלים בקרב המתפללים, הם אומרים קדיש כמה פעמים במהלך התפילה. בסיום תפילת שחרית אומרים, בין השאר, "שיר של יום" – מזמור מספר תהלים שאותו עלפי המסורת היו שרים מדי יום בבית המקדש.¹² לפני אמירת המזמור נוהגים לומר: "היום יום (פלוני) בשבת (=בשבוע), שבו היו הלווים אומרים בבית המקדש…"

תפילת מִנְחָה

תפילת מִנְחָה¹³ נקבעה לחצי השני של היום – לפרק הזמן הנקרא "בין הערביים",¹⁴ בעיצומו של יום העבודה. וזאת בניגוד לתפילת שחרית, שזמנה לפני תחילת יום העבודה, ולתפילת ערבית הנאמרת בסיומו. וכבר בתקופת חז"ל עלה החשש, שמא ישכיחו טרדות היום את חובת תפילת מנחה או יימנעו מן המתפלל להתרכז בה, ולפיכך קבעו ואמרו: "לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה."¹⁵ תפילה זו קצרה יותר מתפילת שחרית. היא נפתחת בקטע הנקרא "אַשְׁרֵי" על שם הפסוק הפותח אותו: "אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה" (תהלים פד 5), ובו קוראים את מזמור קמה בתהלים,¹⁶ ולאחריו – תפילת עמידה. כאשר מתפללים מנחה במניין כוללת תפילת מנחה גם חזרה של שליח הציבור. אם יש אבלים בין המתפללים, הם אומרים קדיש בסיום התפילה. בימי צום – כגון תשעה באב ועשרה בטבת – יש קריאת תורה מיוחדת בתפילת מנחה ואף הפטרה.¹⁷

תפילת ערבית (מעריב)

שמה של תפילת ערבית (מעריב) מעיד על זמנה במהלך היום: בערב, לאחר צאת הכוכבים ועד חצות הלילה. תפילת ערבית נאמרת בסיומו של יום פעילות ועבודה, עם רדת הלילה; והיבט זה של חושך ולילה בא לידי ביטוי בקטע הפותח את תפילת ערבית, ובו דברי שבח לאל, שבחכמתו "מעריב ערבים" ובתבונתו מחליף את הזמנים "ומסדר את הכוכבים במשמרותיהם ברקיע", וגם "גולל אור מפני חושך" ולהיפך: "וחושך – מפני אור".

אפילת הלילה מציינת בתרבויות רבות, וגם במסורת ישראל, זמן של חושך – פיזי ורוחני, תחום שלטונם של כוחות שליליים המעוררים חשש ופחד. תפילת ערבית – כמו גם קריאת שמע על המיטה – הן בבחינת הכנה ללילה – וגם הצהרת אמונה ותקווה.
בתפילה ערבית, כמו בתפילת שחרית, שני החלקים המרכזיים הם קריאת שמע ותפילת עמידה.¹⁸ אבֵלים המשתתפים בתפילה אומרים בסיומה קדיש יתום, וכן נוהגים להוסיף לאחר התפילה קטעי תפילה וברכות הקשורות למועדים מיוחדים, כגון: מוצאי שבת, ימי ספירת העומר ועוד.¹⁹

העשרה - קישורים

מידע על התפילה ועל תפילות – באתר ויקיפדיה

מאמר על תפילות מחודשות במדינת ישראל – באתר דעת

סידור עדות המזרח – ספריא

סידור עדות אשכנז – ספריא

סידור נוסח ספרד