תפילות השבת

מבוא

ייחודה של השבת במסורת ישראל – בתפילות ובטקסים המלווים אותה מכניסתה ועד צאתה. השבת נקבעה במסורת היהודית כיום מיוחד ומקודש, נבדל ושונה מששת ימי החול, שיש בו צירוף של מנוחה וקדושה: "קדושה של מנוחה, מנוחה של קדושה."¹ ובכך גם נבדלות תפילות השבת מתפילות החול: בתפילות השבת נמנעים מלהזכיר ענייני חולין,² ובהיעדר טרדות עבודה ויום יום – נוהגים להרחיב את התפילות בתוספות מיוחדות ובשירה. סדר

התפילות בשבת מבוסס על סדרן של תפילות החול, אך על שלוש תפילות החול מוסיפים בשבת תפילה רביעית – תפילת מוסף.³ תפילות השבת נפתחות בקבלת שבת, שעיקרה פיוטים ומזמורים מלווים בשירה. תפילות השבת זכו למנגינות מיוחדות בכל תפוצות ישראל, וקטעי תפילה רבים נאמרים בשירה של כל המתפללים.

מעט יוצרים: "אל אדון על כל המעשים" - פיוט מתוך תפילת שחרית לשבת

אֵל אָדוֹן עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים,
בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ בְּפִי כָּל הַנְּשָׁמָה,
גָּדְלוֹ וְטוּבוֹ מָלֵא עוֹלָם,
דַּעַתוּתְ בוּנָה סוֹבְבִים הוֹדוֹ.
‏
הַמִּתְגָּאֶה עַל חַיוֹת הַקֹּדֶשׁ,
וְנֶהְדָר בְּכָבוֹד עַל הַמֶּרְכָּבָה,
זְכוּת ומִישׁוֹר לִפְנֵי כִּסְאוֹ,
חֶסֶד וְרַחֲמִים מָלֵא כְבוֹדוֹ .
‏
טוֹבִים מְאוֹרוֹת שֶׁבָּרָא אֱלֹהֵינוּ,
יְצָרָם בְּדַעַת בְּבִינָה וּבְהַשְׂכֵּל,
כֹּחַוּגְבוּרָה נָתַן בָּהֶם,
לִהְיוֹת מוֹשְׁלִים בְּקֶרֶבתֵּבֵל.
‏
מְלֵאִים זִיו ומְפִיקִים נֹגַהּ,
נָאֶה זִיוָם בְּכָל הָעוֹלָם,
שְׂמֵחִים בצֵאתָם וְשָׂשִׂים בְּבוֹאָם,
עוֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנָם.
‏
פְּאֵר וְכָבוֹד נוֹתְנִים לִשְׁמוֹ,
צָהֳלָה וְרִנָּה לְזֵכֶר מַלְכוּתוֹ,
קָרָא לַשֶּׁמֶשׁ וַיִּזְרַח אוֹר,
רָאָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְבָנָה.
‏
שֶׁבַח נוֹתְנִים לוֹ כָּל צְבָא מָרוֹם,
תִּפְאֶרֶת וּגְדֻלָּה שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנֵּי הַקֹּדֶשׁ.‏

ביאורי מילים:‏
כָּל הַמַּעֲשִׂים: כל הברואים.‏
הַמִּתְגָּאֶה: הנישא בגאון.‏
חַיוֹת הַקֹּדֶשׁ: ארבע החיות שבמרכבת ה' (יחזקאל א).‏
זְכוּת ומִישׁוֹר:צדק ויושר.‏
מוֹשְׁלִים: השמש והירח שנבראו למשול ביום ובלילה (בראשית א 17 – 18).‏
מְפִיקִים: מקרינים.‏
קוֹנָם: בוראם.‏
לְזֵכֶר: לכבוד.‏
רָאָה: רצה.‏
וְאוֹפַנֵּי הַקֹּדֶשׁ: האופנים שבמרכבת ה'(יחזקאל א 19).‏

---

פיוט ובו 22 שורות. כל שורה פותחת באות אחת מאותיות הא"ב, לפי סדרן. הפיוט עוסק בבריאת המאורות – השמש, הירח והכוכבים – ובשבח שנותנים לאל "כל צבא מרום".

תפילות ליל שבת

קבלת שבת: התפילה מקשרת בין תפילת מנחה⁴ של יום שישי ובין תפילת ערבית של שבת. קבלת שבת היא תפילה חדשה יחסית, ואותה הנהיגו לראשונה המקובלים בצפת באמצע המאה ה-16. תפילה זו מושפעת מרעיונות קבליים ומבוססת על התפיסה שיש לערוך טקס מיוחד לשבת הנכנסת. קבלת שבת כוללת מזמורי תהלים ופיוטים, שרובם ככולם נאמרים בשירה משותפת של שליח הציבור והמתפללים. הפיוט הידוע בתפילה זו הוא "לְכָה דודי", שאותו נוהגים לשיר בבית הכנסת. ולפי מנהגי מקצת העדות – המתפללים שרים את הפיוט כשהם עומדים על רגליהם לכבוד השבת הנכנסת.⁵

המנהג לקבל את פני השבת בטקס מיוחד נזכר כבר בתלמוד הבבלי, ועל פיו נהגו חכמי ארץ ישראל לקבל את השבת בקריאה: "בואו ונצא לקראת שבת המלכה", "בואי כלה, בואי כלה."⁶ קבלת שבת נאמרת בזמן הקצר שבין חול לקודש, בין סיום ימי החול לכניסת השבת, בשעה שהשמש נוטה לשקוע, ואווירת השקיעה וצבעיה מוסיפים נופך מיוחד לתפילה.⁷ יש קהילות שבהן נוהגים להקדים את קבלת השבת, כדי להאריך בשירה.
ערבית (מעריב) של שבת: תפילה זו מבוססת על תפילת החול, עם תוספות המותאמות ליום השבת. בתפילת עמידה⁸ מוסיפים ברכה מיוחדת לשבת – ברכת קדושת היום – שבה מזכירים את השבת, היום השביעי, שהוא היום המבורך והמקודש בימי השבוע, ובו נשלמה לפי המסורת בריאת העולם.
לאחר תפילת העמידה עומדים המתפללים על רגליהם ואומרים – ובדרך כלל שרים – את הפסוקים מספר בראשית (ב 1 – 3) המציגים את משמעותה של השבת כעדות לבריאת העולם ופותחים בפסוק "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם" (בראשית ב 1).⁹ יש קהילות הנוהגות לשיר בסיום תפילת ערבית את הפיוטים "אדון עולם", "יגדל אלוהים חי".

תפילות הבוקר בשבת

תפילת שחרית פותחת את תפילות הבוקר בבית הכנסת והיא ארוכה, ובה תוספות ייחודיות ליום השבת. חלקה הראשון של תפילת הבוקר בשבת זהה כמעט לתפילת החול, ובכלל זה – ברכות השחר. החלק השני – מזמורי השבת – מורכב ממזמורי תהלים וקטעי מקרא, שמקצתם נאמרים גם בימי חול, אך בשבת, שבה האדם פנוי מטרדות היום יום, הם נאמרים בגרסה מורחבת.

החלק השלישי – "פסוקי דזמרה" – מורכב ממזמורי תהלים בשבח האל והשבת,¹⁰ ואותו חותמת ברכה מיוחדת לשבת הפותחת במילים "נשמת כל חי תברך את שמך". ברכה זו כתובה בסגנון פיוטי ומשובצת בדימויים ציוריים מעולם הטבע,¹¹ ועיקרה: דברי שבח לאל "המְנַהֵג עולמו בחסד ובריותיו ברחמים", "מציל עני מֵחָזָק ממנו" ועושה "נסים ונפלאות" לעם ישראל. בדברים אלו המשבחים את האל כבורא העולם מהדהדת משמעותה המיוחדת של השבת במסורת כסיום למעשה הבריאה.

גם בברכות המקדימות את קריאת שמע יש שינויים מיוחדים לשבת, ובכלל זה תוספת של הפיוט "אל אדון על כל המעשים", שאותו שרים המתפללים יחד עם שליח הציבור.¹² תפילת העמידה בשחרית קצרה יותר מזו שבימי החול, ובה רק שבע ברכות: שש מתוך תפילת החול בתוספת ברכה שביעית ליום השביעי – ברכת קדושת היום, המשבחת את השבת, שהיא "חמדת ימים… זכר למעשה בראשית".¹³

לאחר תפילת שחרית מתחיל טקס קריאת התורה וההפטרה: הוצאת ספר התורה מארון הקודש, קריאת פרשת השבוע מספר התורה וקריאת פרק ההפטרה השייך לה, ובסיום הטקס – החזרת ספר התורה למקומו. במהלך הטקס נאמרות ברכות שונות, ובהן ברכה לקהל המתפללים ולחולים וכן ברכת הגומל, ותפילות מיוחדות לשלום המדינה ולחיילי צה"ל.. בשבת שלפני ראש חודש מכריזים בסיום קריאת התורה וההפטרה על היום שבו יחול ראש חודש ומברכים אותו (ברכת החודש).

תפילת מוסף היא החלק האחרון בתפילות הבוקר של יום השבת, וכשמה כן היא: זוהי תפילה נוספת על שלוש תפילות היום (שחרית, מנחה וערבית), והיא תחליף לקרבן המוסף שהיו מקריבים בבית המקדש.¹⁴ יש בה תפילת עמידה של היחיד ושל שליח הציבור (חזרת הש"ץ), ובה מוסיפים ברכה מיוחדת לשבת – ברכת קדושת היום, וכן מזכירים את קורבן המוסף ואת הבקשה לבניית בית המקדש ולחידוש עבודת הקרבנות.¹⁵ תפילת מוסף מסתיימת בקהילות אשכנז בשירה בציבור של הפיוט "אנעים זמירות" הנקרא "שיר הכבוד",¹⁶ שנתחבר בימי הביניים בחוג חסידי אשכנז של ר' יהודה החסיד. במקצת הקהילות נהוג להזמין את אחד הילדים לשיר את הפיוט יחד עם קהל המתפללים.¹⁷

תפילת אחר הצהריים - וצאת השבת

תפילת מנחה של שבת מתקיימת בבית הכנסת מחצות היום ועד כשעה לפני צאת השבת. בתפיסה הקבלית היא נחשבת לזמן רצון והתגלות עליונה.¹⁸ בתפילה זו מתקיימת בבית הכנסת קריאת התורה, שבה קוראים קטע מפרשת השבוע הבא. לאחר קריאת התורה אומרים תפילת עמידה, ובה, כמו בכל תפילות השבת, ברכה מיוחדת המוקדשת לשבת – ברכת קדושת היום שהוא "יום מנוחה וקדושה לעמך נתת".¹⁹

בקהילת המזרח נוהגים להקדים לתפילת ערבית של מוצאי שבת מזמורי תהלים, ובהם מזמור טז – "מִכְתָּם לְדָוִד שָׁמְרֵנִי אֵל כִּי חָסִיתִי בָךְ", וכן מזמור קמד – "לְדָוִד בָּרוּךְ ה' צוּרִי הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב". בצאת השבת, כאשר נראים בשמים שלושה כוכבים, מתפללים תפילת ערבית, שהיא כתפילת החול עם תוספת מיוחדת – מזמור תהלים ובו בקשה להגנה בימות החול של השבוע החדש והבטחה "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ" ( תהלים צא 11). לאחר תפילת ערבית נהגו לקיים טקס הבדלה בבית הכנסת או בבית.²⁰ ובמוצאי השבת הראשונה או השנייה שלאחר ראש חודש נוהגים לומר בחצר בית הכנסת ברכת לבנה.

העשרה - קישורים

מאמר של פרופ' יוסף היינימן, תפילות השבת – באתר דעת

מאמר של הרב משה ליכטנשטיין, קבלת שבת – באתר ישיבת הר עציון

מאמר של הרב אליעזר מלמד, תפילות השבת ומנהיגה – באתר ישיבת בית אל

תפילות השבת בסידור אבי חי