מורה הנבוכים
ספרו הפילוסופי של רמב"ם, המציג פרשנות שכלתנית בנושאים אמוניים לאותם נבוכים, שמצאו סתירות לכאורה בין האמונה למדע. הספר עורר פולמוס ואף ביקורת חריפה, אך היה לרב השפעה לדורות ופתח עידן חדש בהגות היהודית.
מבוא
ספרו של רמב"ם "מורה הַנְבוּכִים" נחשב ל"פירוש הפילוסופי הסמכותי ביותר ליהדות", "יצירת מופת" המציינת "עידן חדש בפילוסופיה היהודית".1 הספר נכתב בערבית-יהודית וכתיבתו הסתיימה בשנת 1190 (בערך).
"מורה הנבוכים" מציג את פרשנותו הרציונליסטית, השכלתנית, של רמב"ם בנושאים אמוניים מרכזיים, ובהם – בריאת העולם, נבואה, השגחה – במגמה להוכיח את ההתאמה בין הפילוסופיה ובין התורה.2
רמב"ם כתב את הספר עבור הנבוכים – אלו שלמדו גם את התורה כולה וגם את המדעים והגיעו לכלל מבוכה בשל הסתירות לכאורה בין האמונה למדע. "מורה הנבוכים" קנה לו עם פרסומו תומכים נלהבים לצד מתנגדים חריפים.
משפט ההיסטוריה הוכיח כי הספר השפיע על כל ההוגים היהודים עד ימינו, וכי רמב"ם היה (אחרי פילון האלכסנדרוני) "הפילוסוף היהודי בעל ההשפעה הרבה ביותר מחוץ לגבולות הדת היהודית".3
מטרת "מורה הנבוכים"
את ספרו "מורה הנבוכים" כתב רמב"ם עבור תלמידו יוסף אבן עקנין אחרי פרידתם, כפי שמעיד רמב"ם באיגרתו ל"לתלמידי היקר". תלמיד זה מייצג את בן הדור הנבוך – שלמד תורה שבכתב ותורה שבעל-פה ועמד על אמיתות התורה "והוא שלם בדתו ובמידותיו", וגם "עיין במדעי הפילוסופים וידע את משמעויותיהם",4 ואז הגיע לכלל מבוכה בשל אי ההתאמה בין "פשטי התורה" ובין מסקנות המדע (באותה תקופה).
מבוכתו של בן הדור אינה נובעת במקרה זה מחוסר ידיעה או מהיעדר השכלה, להיפך – הספר נכתב על רקע המבוכה שבעקבות ההשכלה, עם חשיפתם של יהודי ספרד לתרבות הכללית, ובראש וראשונה – לפילוסופיה.
מבוכה מסוג זה נזכרת גם בכתביהם של פילוסופים אחרים,5 אך שלא כמותם האמין רמב"ם כי נבוכים אלו עדיפים על פני התמימים, שחוסר מבוכתם נובע מאי השכלתם. "מורה הנבוכים" נועד אפוא לסלק את רוב ספיקותיו של המאמין ובכך להוציא את הנבוך ממבוכתו.6
"מורה הנבוכים" - מבנה ונושאים
"הספר מורכב ומסובך בתוכנו ובמבנהו, קשה ביותר להבנה, ופירושו שנוי במחלוקת עד היום".7 עם זאת, חוקרים נוהגים לחלק את הספר באופן כללי וּסְכֶמָתִי לכמה חלקים עיקריים:8
החלק הראשון עוסק בביטויים ובמושגים מקראיים המייחסים לאל תכונות אנושיות, ומציג את הסוגיה של תוארי האל הנקראת "תיאולוגיה שלילית", שעיקרה: חוסר האפשרות להבין את האל ואת דרכי פעולתו במישרין ובדרך החיוב, אלא רק על דרך השלילה.
החלק השני עוסק, בין השאר, בנושאים האלה: הוכחות למציאות האל, תיאור המלאכים, סוגיית הבריאה,9 נסים וחוק הטבע, הנבואה.
החלק השלישי פותח בפירוש לפרק א של ספר יחזקאל – חזון המרכבה, ובהמשכו עוסק בדיון אסטרונומי על גלגלי השמים, בבעיית הרע בעולם, בהשגחה ובחירה ועוד. חלק זה מסתיים בהסבר מפורט לכל אחת ממצוות התורה (טעמי המצוות).
החלק הרביעי והאחרון של הספר עוסק בתכלית האדם ודן בקשר שבין שלמותו המוסרית של האדם ובין שלמותו השכלית.10
פירושים ל"מורה הנבוכים"
כאמור, מורה הנבוכים "סבוך ובעייתי" הן בתוכנו והן במבנהו, ומכאן שגם הפרשנויות לספר "שונות הן וקוטביות".11 הפירושים לספר מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות:
א. פירושים שאינם מקבלים את דברי רמב"ם כפשוטם, וחותרים לחשיפת הרובד הסמוי שעליו רומז רמב"ם עצמו בהקדמה לספר.12 גישה זו באה לידי ביטוי כבר בביאור הספר בידי מתרגמו הראשון לעברית, שמואל אבן תיבון, בפירושיהם של חכמים ופרשנים מימי הביניים וכן בפירושיהם של חוקרים בני זמננו.13 המשותף לפירושים אלו היא הטענה כי למרות עמדתו הרשמית של רמב"ם שהיא עמדה מסורתית, יש בספר רמזים להבנה חדשנית ומהפכנית העומדת לעתים בסתירה לעמדה המסורתית.
ב. פירושים המקבלים את דברי רמב"ם כפשוטם ואינם מייחסים לספרו כוונות סמויות. מגמה זו החלה בפירושים שנכתבו מן המאה ה-15 ואילך, ובאה לידי ביטוי בפרשנותם של דון יצחק אברבנאל (1437-1508) ושל ר' שם טוב אבן שם טוב (1225-1295).
"מורה הנבוכים" - תרגומים לעברית
רמב"ם כתב את "מורה הנבוכים" בערבית יהודית – ולא בעברית, אך תרגומו הראשון לעברית נעשה עוד בחייו בידי המתרגם שמואל אבן תיבון, שנהנה מן האפשרות לפנות לרמב"ם (בכתב) ולהיוועץ בו בתרגום מושגים ועניינים שונים בספר. לפיכך נחשב הנוסח העברי של אבן תיבון לתרגום מוסמך ונאמן למקור.
תרגום שני לעברית נעשה בידי יהודה אלחריזי, שביקש להציע תרגום מסורבל פחות מזה של אבן תיבון, אך התוצאה הייתה תרגום רצוף בשיבושים.14
תרגום שלישי לעברית נעשה כ-750 שנה אחר כך: בשנת תשל"ב-1972 תרגם הרב יוסף קאפח (בהוצאת מוסד הרב קוק) את הספר על פי כמה כתבי יד בערבית, והוסיף לו ביאורים והרחבות בתחום הלשון והתוכן.
התרגום האחרון (עד כה) הוא המהדורה המדעית של הספר בעברית מאת פרופ' מיכאל שוורץ (מאוניברסיטת תל אביב), שביקש לאפשר קריאה קולחת בלשון קלה יחסית. תרגום זה כולל הערות המנמקות את השינויים בהשוואה לתרגומים קודמים, וכולל הפניות לספרות מחקרית.
"מורה הנבוכים" תורגם גם לשפות אירופה – תחילה ללטינית (בתחילת המאה ה-13), והחל במאה ה-15 – גם לספרדית, לאיטלקית ואחר כך כמעט לכל שפות אירופה. בימינו הופיעו תרגומים מחודשים של הספר לאנגלית ולגרמנית.
הפולמוס על "מורה הנבוכים"
כתבי רמב"ם עוררו הערצה רבה – וגם ביקורת חריפה. התנגדות עזה במיוחד ספג הספר "מורה הנבוכים", בעיקר על רקע השימוש שעשה רמב"ם בפילוסופיה, שלטענת מתנגדיו "שעבדה" את המסורת היהודית למושגים זרים שנלקחו מן הפילוסופיה היוונית (הפגאנית).15
הפולמוס הגדול סביב "מורה הנבוכים" פרץ בעיר מונפליה שבדרום צרפת בשנת 1232, כ- 40 שנה אחרי פרסום הספר. ראשיתו של הפולמוס בפנייתם של הרב שלמה מן ההר ושניים מתלמידיו לחכמי צרפת, על מנת שיביעו בפומבי את התנגדותם להשקפות משכיליות ולפירושים אלגוריים לתורה שהתבססו על "מורה הנבוכים".
חכמי צפון צרפת לא הסתפקו בהבעת התנגדות, אלא הטילו חרם על ספר זה ועל הספר "ספר מדע", ואף פנו לקהילות היהודים בצרפת ובספרד להצטרף לחרם. בתגובה הטילו יהודי מונפליה ורבים מחכמי ספרד ותומכי רמב"ם חרם נגדי על הרב שלמה מן ההר ותלמידיו.16
סופו של פולמוס זה לא ברור: לפי עדותם של תומכי רמב"ם, ובכלל זה בנו אברהם, פנו מתנגדיו לאינקוויזיציה הנוצרית, וזו העלתה את ספריו על המוקד. "אש השריפה כיבתה את אש המריבה… כשנשרף התלמוד שנים מעטות לאחר מכן, היו שראו בכך עונש לבית ישראל על שריפת ספרי הרמב"ם".17 ובכל זאת היה ניסיון נוסף להחרים את "מורה הנבוכים", הפעם ביוזמת אחד מראשי המקובלים בעכו. אבל הפעם לא יצא החרם אל הפועל, "וכיבוש עכו על ידי המוסלמים בשנת 1291 שם קץ לקהילת עכו ולפולמוס".18