תפילת טל

תפילה שנוהגים לומר בבית הכנסת בתפילת מוסף, ביום הראשון של חג הפסח עם תחילת האביב וסוף עונת הגשמים. תפילת טל היא חלק מתפילת מוסף של פסח, והיא נאמרת לפני או בחזרה של שליח הציבור על תפילת עמידה. בהתאם לחילופי העונות, ונוסף על תפילת טל, מחליפים את נוסח הבקשה הנאמרת בעונת הסתיו והחורף – "משיב הרוח ומוריד הגשם" – לנוסח המתאים לעונת האביב והקיץ – "מוריד הטל".¹
תפילת טל כוללת פיוטים המשתנים לפי מנהגי העדות, ובהם בקשות לתקופה ברוכה בטל וביבולים: "טל ושובע מלא אסמינו/ … גן רווה שימנו. טל בו תברך מזון / במשמניו אל יהי רזון" (נוסח ספרד). "… שְׁנָתֵנוּ תעטר בעב מלקוש ותושלם/ והשמים יתנו טַלָם…./ לך לשלום גשם ובוא לשלום טל / כי רב להושיע מוריד הטל" (נוסח עדות מזרח והתכלאל של יהודי תימן). וחותמים בבקשה: לברכה ולא לקללה / לחיים ולא למוות/ לשובע ולא לרזון".