תוצאות
מהי צדקה (מר עוקבא והעני)
קריאה בסיפור התלמודי על מר עוקבא והעני (תלמוד בבלי כתובות סב ע"ב). משתתפים: העיתונאים גדעון לוי ומירב מיכאלי.
וידאורבי יהודה הנשיא
מידע על דמותו של רבי יהודה הנשיא. על אישיותו, מנהיגותו ועל מפעלו לכתיבת המשנה.
מאמררבי יהודה הנשיא ומקומו בחיי הציבור : זמנו של רבי יהודה הנשיא
מתי פעל רבי יהודה הנשיא? רבי יהודה הנשיא עלה ככל הנראה לכס הנשיאות בין השנים 180-170, והלך לעולמו זקן ושבע ימים בשנת 220 לערך.
מאמרקריאת ההגדה של פסח: "והגדת לבנך"
על חג הפסח וקריאת ההגדה - על ליל הסדר, על ארבע הקושיות, על המסורת לספר ביציאת מצרים, על ארבעה בנים בהגדה ועוד.
מאמרצלם בהיכל
הצצה אל תוך עולמם של כפריי הגליל ותושבי העיר היהודים בתקופת המשנה והתלמוד, דרך בתי הכנסת שלהם, אמנות בתי הכנסת ודרך שרידים ארכיאולוגיים של הכפר.
מאמרכיבוש ירושלים וטיהור בית המקדש בתקופת המכבים
מידע על כיבוש ירושלים בידי המקבים וטיהור בית המקדש בתקופת הבית השני - על מרד החשמונאים בירושלים ומלחמתם ביוונים (נגד המלך אנטיוכוס אפיפנס).
מאמריופי של רועה. סודות השער
על מקומו של השער במחשבת חז"ל.
מאמרהר הבית: מרכז רוחני וציבורי
המאמר מתאר את ההיבטים הכלכליים מסחריים שנלוו לחיי הפולחן, כמו העליה לרגל, וכן את חיי היום יום שהתנהלו בסמוך להר הבית.
מאמרהדחת רבן גמליאל - בין היסטוריה לאגדה: ב. הסיפור בתלמוד הבבלי - המקורות והרכבם
סיפור הדחתו של רבן גמליאל ומינוי של ר' אלעזר בן עזריה תחתיו, זוכים לבחינות מחודשות. שפירא משווה בין מקבילותיו של הסיפור בתלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי, ומנתח את מקורותיהם. לדעתו, אין בסיפורים אלו, בצורתם הסופית, עדות היסטורית לימי יבנה של תקופת התנאים, אלא לעולם הישיבות ולמתחים פוליטיים וחינוכיים בא"י ובבל במאות השלישית והרביעית לספירה.
מאמרהאם למתיוונים יצא שם רע בצדק?
המושג "מתייוונים" התקבע בזיכרון כמושא ללעג, בוז ולבגידה במסורת, אך האם באמת אלו המכונים "מתייוונים" היו ראויים ליחס כזה, או שאולי הם היו חלק מהמארג היהודי בתקופה ההלניסטית-יוונית? פרופסור ירמיהו יובל במאמר ששופך אור חדש על תופעה מעניינת זו.
מאמרעל מחלוקתם של בית הלל ובית שמאי
בית שמאי ובית הלל מייצגים שתי אסכולות שרווחו בימי בית שני. גישתו של שמאי שמרנית ובלתי מתפשרת בעוד גישתו של הלל נוטה לפרגמטיזם. לפניכם סרטון קצר המתאר את ההבדלים בין השיטות.
וידאומחשבת חז"ל: הטוב והרע בהגות היהודית מפגש 3 (סרט 1 מתוך 2)
הרצאה מאת אריאל אביב בנושא הטוב והרע בהגות חז"ל
וידאומחשבת חז"ל: הטוב והרע בהגות היהודית מפגש 3 (סרט 2 מתוך 2)
הרצאת המשך למפגש השלישי בהשתלמות הטוב והרע בהגות היהודית למורי מחשבת ישראל בחינוך הממלכתי בנושא יצר הרע והגות חזל. מרצה: אריאל אביב
וידאוי"ז בתמוז - סיבות ואירועים
סרט על יז בתמוז והתכנים שנקשרו ליום זה.
וידאוזהות יהודית של החשמונאים בעת ההלניסטית
האם החשמונאים התייוונו במהלך הדורות שלאחר הניצחון על היוונים.
וידאוהמחלוקת על המחלוקת - טוב או רע?
לימוד סוגיית הגמרא בעירובין על הכרעת המחלוקת בין בית שמאי לבית הלל.
וידאוהרב והפרופסור - גיור המוני
בפריט מובא דיון שמנחה ד"ר אלעזר שטורם בין הרב אורי שרקי ופרופסור קרלו שטרנגר.
וידאובר כוכבא - מרד בלי סיכוי?
סרטון המביט בעיניים אחרות על מרד בר כוכבא - האם באמת היינו צריכים לצאת למרד? היה לנו בכלל סיכוי לנצח?
וידאואדם ועולמו: מבוא לספרות האגדה - שיעור 9
האגדה בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי. הרצאה זו הנה התשיעית בסדרת הרצאות מבוא לספרות האגדה של פרופ' אביגדור שנאן. ההרצאות נאמרו במסגרת תכנית אבני פינה של האוניברסיטה העברית.
וידאואדם ועולמו: מבוא לספרות האגדה - שיעור 1
מבוא היסטורי וסקירה של האגדה הקדומה - היצירות שנתחברו עד תקופת חז"ל. הרצאה זו הנה ראשונה בסדרת הרצאות מבוא לספרות האגדה של פרופ" אביגדור שנאן. ההרצאות נאמרו במסגרת תכנית אבני פינה של האוניברסיטה העברית.
וידאואדם ועולמו: מבוא לספרות האגדה. שיעור 10 - הסיפור המקראי המורחב
ההרצאה עוסקת במגמות שעומדות ברקע סיפורי חז"ל המרחיבים את הסיפור המקראי. זו ההרצאה העשירית בסדרת הרצאות מבוא לספרות האגדה של פרופ' אביגדור שנאן. ההרצאות נאמרו במסגרת תכנית אבני פינה של האוניברסיטה העברית.
וידאואדם ועולמו: מבוא לספרות האגדה. שיעור 3 - האגדה בספרות התנאים
תיקון היחיד וחברה מתוקנת בהרצאתו של פרופ' אביגדור שנאן העוסקת במופעים שונים של האגדה בספרות התנאים. הרצאה זו נאמרה במסגרת תכנית אבני פינה של האוניברסיטה העברית.
וידאואדם ועולמו: מבוא לספרות האגדה. שיעור 11 - מעשי חכמים
ההרצאה עוסקת בסיפור מעשי חכמים בספרות חז"ל הרצאה זו הנה הרצאה אחד-עשר בסדרת הרצאות מבוא לספרות האגדה של פרופ" אביגדור שנאן. ההרצאות נאמרו במסגרת תכנית אבני פינה של האוניברסיטה העברית.
וידאואדם ועולמו: מבוא לספרות האגדה. שיעור 5 - מדרש מהו?
מהו מדרש? מהי משמעות המילה וכיצד מתבצעת הטכניקה של המדרש. הרצאה זו הנה החמישית בסדרת הרצאות מבוא לספרות האגדה של פרופ' אביגדור שנאן. ההרצאות נאמרו במסגרת תכנית אבני פינה של האוניברסיטה העברית.
וידאואדם ועולמו: מבוא לספרות האגדה. שיעור 6 - האגדה בספרות האמוראים
קבצי המדרשים בתקופת האמוראים. הרצאה זו הנה השישית בסדרת הרצאות מבוא לספרות האגדה של פרופ' אביגדור שנאן. ההרצאות נאמרו במסגרת תכנית אבני פינה של האוניברסיטה העברית.
וידאואדם ועולמו: מבוא לספרות האגדה. שיעור 7 - מעשי חכמים
האם ניתן לבנות ביוגרפיה לאור סיפורי מעשי החכמים בסיפור חז"ל? הרצאה זו הנה השביעית בסדרת הרצאות מבוא לספרות האגדה.
וידאואדם ועולמו: מבוא לספרות האגדה. שיעור 8 - ספרות המדרש המאוחרת
מהם ההבדלים בין ספרות המדרש המוקדמת (עד שנת 600 לספירה) לספרות המדרש המאוחרת. הרצאה זו ההרצאה השמינית בסדרת הרצאות מבוא לספרות האגדה של פרופ' אביגדור שנאן. ההרצאות נאמרו במסגרת תכנית אבני פינה של האוניברסיטה העברית.
וידאואדם ועולמו: מבוא לספרות האגדה. שיעור 2 - האגדה בחז"ל והקבוצות בסביבתה
ההרצאה עוסקת בזיקה שבין עולמם של חז"ל לקבוצות הסובבות את קהילות האגדה לאור המקורות הדומים. הרצאה זו הנה שניה בסדרת הרצאות מבוא לספרות האגדה של פרופ" אביגדור שנאן. ההרצאות נאמרו במסגרת תכנית אבני פינה של האוניברסיטה העברית.
וידאוהמתת חסד - סיפור של ר' חנינא בן תרדיון
קריאה בסיפור התלמודי אודות הוצאתו להורג של ר' חנינא בן תרדיון ע"י השלטון הרומאי (תלמוד בבלי עבודה זרה יח ע"א). בהשתתפות: ד"ר יורם יובל וד"ר נועם זהר.
וידאושיבה
קריאה בסיפור התלמודי על רבי חמא בר ביסא (תלמוד בבלי מסכת כתובות סב ע"ב). משתתפים: חוקרת הספרות בלהה בן-אליהו והבמאי איתן פוקס.
וידאורבי שמעון בר יוחאי ובנו במערה
קריאה בסיפורו של רבי שמעון בר יוחאי ובנו במערה (תלמוד בבלי שבת לג ע"ב). בהשתתפות: הרב אריה דרעי והזמר והסופר קובי אוז.
וידאורבי יוחנן וריש לקיש
קריאה בסיפור מפגשם של רבי יוחנן וריש לקיש (תלמוד בבלי בבא מציעא פד ע"א). משתתפים: העיתונאי-תסריטאי גל אוחובסקי וחוקרת התרבות אורית אילן.
וידאורב רחומי
קריאה בסיפור התלמודי על רב רחומי (תלמוד בבלי מסכת כתובות סב ע"ב). משתתפים: הסופר אמנון ז'קונט וחוקרת-התרבות אורית אילן.
וידאור' ישמעאל בן אלישע נכנס לפני ולפנים
קריאה בסיפור תלמודי על ר' ישמעאל בן אלישע (מסכת ברכות ז ע"א). בהשתתתפות: הרב מנחם פרומן והסופרת שבא סלהוב.
וידאוסיפורי כיבוד אם וכיבוד בן
קריאה בשני סיפורים בתלמוד הירושלמי, המתארים מעשים של כיבוד. בהשתתפות: תלמידות בי"ס יסודי, אלי קרן אסף ונור אפשר קובלסקי.
וידאוסיפור ר' חייא בר אשי וחרותא
קריאה בסיפור אגדה בתלמוד הבבלי בו יצר הרע מתחפש לזונה.
וידאומגילת אסתר
קריאה במגילת אסתר (ח, טו - ט, ה). בהשתתפות: חבר הכנסת הרב יהודה גלעד וישי רוזן צבי.
וידאוהמכוער
קריאה בסיפור התלמודי על ר' שמעון ו"המכוער" (תענית כ.) משתתפים: מיכל, מרים וגידי, תלמידי כיתה ה' מתל אביב. ודנים ביחד בשאלות של יופי וכיעור - פנימי וחיצוני.
וידאוגשם - שליח הציבור שהוריד גשמים
קריאה בסיפור תלמודי (תענית כד). בהשתתפות: חוקר ספרות חז"ל הפרופ' אביגדור שנאן וחוקר הספרות פרופ' אריאל הירשפלד.
וידאופילון האלכסנדרוני
פילוסוף יהודי שחי ופעל במאה ה-1 לספירה באלכסנדריה שבמצרים. כתב (ביוונית) חיבורים היסטוריים ופילוסופיים וכן ביאור לתורה. השפיע על התפתחות הפילוסופיה והקבלה היהודית בימי הביניים.
לקסיקוןתַנָאִים
חכמי ארץ ישראל – חכמי ההלכה והאגדה (מאות 1 – 3 לספירה), שעסקו בתורה שבעל פה ויצרו את המשנה.
לקסיקוןששבצר נשיא יהודה
מנהיג הקבוצה הראשונה שעלו לארץ ישראל מבבל.
לקסיקוןצדוקים
זרם דתי, חברתי ופוליטי בארץ ישראל בימי הבית השני. קיימו את חוקי התורה שבכתב אך דחו את התורה שבעל פה. נמנו עם האליטה החברתית והיו מזוהים עם מלכי בית חשמונאי.
לקסיקוןפרשנות המקרא הקדומה
התנ"ך – הטקסט העברי הראשון והמקודש של עם ישראל – הוא טקסט חתום שאין לשנותו. מכאן הצורך לתווך את תכניו כבר בדורות קדומים באמצעות הפרשנות לסוגיה, מפרשנות פנים-מקראית, דרך תרגומי מקרא קדומים (עם ביאור) ועד פרשנות חז"ל המדרשית.
לקסיקוןעשרת הרוגי מלכות
עשרה מחכמי ישראל (המאה ה-2 לספירה) שסירבו לקבל עליהם את גזירות השמד של הרומאים ומתו בייסורים על קידוש השם.
לקסיקוןמגילות מדבר יהודה
אלפי קטעים מכתבי יד מימי הבית השני, ובהם חלקים מספרי התנ"ך וספר ישעיהו שנשמר כמעט בשלימותו. המגילות נשתמרו כאלפיים שנה במערות במדבר יהודה ותרמו רבות לחקר המקרא, תולדות ישראל והנצרות הקדומה.
לקסיקוןיהושע הכהן הגדול
דמות מקראית ששירת ככהן גדול בשיבת ציון.
לקסיקוןיוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס)
ההיסטוריון היהודי הגדול של תקופת הבית השני (המאה ה-1 לספירה). מפקד צבאי ודיפלומט, שהשתתף באופן פעיל במרד הגדול ברומאים וגם תיעד אותו ואת החברה היהודית בת זמנו בארץ ובסביבותיה.
לקסיקוןהכרזת כורש
הכרזתו של כורש מלך פרס בשנת 538 לפני הספירה בעניין שיבת הגולים לירושלים ובנייתו מחדש של בית המקדש, כחלק ממדיניותו הסובלנית כלפי העמים והדתות שבממלכתו. ההכרזה איפשרה את שיבת ציון, והיא מציינת את ראשית ימי הבית השני.
לקסיקוןכת מדבר יהודה
שם כולל לקבוצות של יהודים שהתיישבו במדבר יהודה מתקופת החשמונאים ועד המרד הגדול, ומטרתם הייתה לטפח אורח חיים של טהרה וחיי שיתוף. ידועה גם בשם כת קומראן.
לקסיקוןבית הלל ובית שמאי
שתי שיטות, אסכולות, שייסדו תלמידיהם של שני חכמי המשנה, הִלֵל ושמאי. בית הלל מייצג גישה הנוטה להקל בהלכה, ובית שמאי – גישה מחמירה או קפדנית יותר.
לקסיקוןתקופת המשנה והתלמוד
תקופה בהיסטוריה היהודית מהעת העתיקה שבה נוצרה מרבית התורה שבעל פה מהתקופה הקלאסית. בתקופה זו שבין חורבן לגלות התרחשו אירועים חשובים ומשמעותיים בחיי העם.
לקסיקוןתקופת הזוגות
תקופה שבה זוגות של חכמים עמדו בראש הסנהדרין בימי ממלכת החשמונאים.
לקסיקוןתקופת הבית השני
התקופה ההיסטורית שהתרחשה מעליית עם ישראל מגלות בבל ועד לחורבן הבית בשנת 70 לספירה. תקופה בה יש התרחשויות רבות מאוד סביב השלטון בארץ ישראל והתפתחות עם ישראל בתקופה זו.
לקסיקוןשמאי הזקן
עמיתו ובר הפלוגתא של הלל הזקן, וסגנו כנשיא הסנהדרין. זכה לכינויו "הזקן" בשל חוכמתו ומעמדו. יליד ירושלים ובן למשפחה מיוחסת. בניגוד להלל, היו פסיקותיו בהלכה מחמירות, ובעיקר קפדניות, ונשתמרו כאסכולת "בית שמאי".
לקסיקוןנחמיה בן חכליה
ממנהיגי העם בעת העליה לארץ ישראל אחרי חורבן בית ראשון.
לקסיקוןכנסת הגדולה
המוסד בעל הסמכות הדתית העליונה שראשיתו בימי שיבת ציון והמשכו בימי החשמונאים. כנסת הגדולה נזכרת במשנה כחולייה בשרשרת מסירת התורה, ולפי המסורת מנתה 120 חכמים. הכנסת של ימינו (על 120 חבריה) נקראת על שם כנסת הגדולה.
לקסיקוןפרושים
זרם דתי, חברתי ופוליטי בארץ ישראל בימי הבית השני. דבקו בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, פעלו בקרב המוני העם להפצת אמונתם והיו בהדרגה לזרם ההגמוני בחברה היהודית.
לקסיקוןספרי מקבים
ארבעה ספרים חיצוניים (לתנ"ך) הנקראים גם "ספרי חשמונאים". מקבים א ומקבים ב מתארים את מרד החשמונאים ואת מלחמותיהם ביוונים ובעמים השכנים. שלושה ספרי מקבים נכתבו ביוונית; רק מקבים א נכתב בעברית, אך הגיע לידינו בתרגום ליוונית.
לקסיקוןספרים חיצוניים
ספרים שנכתבו בידי יהודים בימי הבית השני אך לא נכללו בתנ"ך. הם הגיעו לידינו בתרגום לשפות אחרות באמצעות הכנסיות הנוצריות. יש בהם הקשורים לסיפורי התנ"ך, ויש (לדוגמה: ספרי מקבים) העוסקים בנושאים אחרים.
לקסיקוןשמעון בן שטח
מנהיג רוחני בולט בארץ ישראל בימי החשמונאים (המאה ה-1 לפני הספירה). התפרסם בדקדקנותו המשפטית ובתקנותיו, ובהן חינוך חובה לילדים. לפי המסורת, היה אחיה של המלכה שלומציון, ולאחר מות בעלה, סייע לה בהנהגת המדינה.
לקסיקוןיהדות התפוצות בתקופת הבית השני
קהילות היהודים שחיו בתקופת הבית השני מחוץ לארץ ישראל
לקסיקוןהלל הזקן
הבולט בחכמי ארץ ישראל בתקופת המלך הורדוס. זכה לכינויו "הזקן" בזכות חוכמתו ומעמדו. אישיות מוסרית רחבת אופקים ולב. יליד בבל שעלה לארץ, היה לנשיא הסנהדרין ומייסד האסכולה המקילה בהלכה הנקראית על שמו – בית הלל.
לקסיקוןהורדוס המלך
מלך יהודה-יודיאה (המאה ה-1 לפני הספירה), צאצא למשפחה אדומית שהתגיירה. הרומאים המליכו אותו בניגוד לרצון רוב היהודים. נודע באכזריותו אך גם במפעלי הבנייה העצומים שלו בארץ ישראל ובירושלים.
לקסיקוןעזרא הסופר
אחד ממנהיגי שיבת ציון, שעלה לירושלים עם סמכויות הנהגה ושיפוט רשמיות שקיבל מידי מלך פרס. פעל לביסוס ירושלים ויהודה על פי התורה וחוקיה, ולפי חז"ל נחשב למשה (רבנו) שני.
לקסיקוןמדינת החשמונאים
התקיימה כמאה שנה (140 – 37 לפני הספירה) בהנהגת בית חשמונאי. העניקה לעם היהודי עוצמה דמוגרפית, תרבותית ודתית שאפשרה לו להוסיף ולהתקיים כאומה גם אחרי נפילתה.
לקסיקוןגזרות הדת של אנטיוכוס
גזירות דת חסרות תקדים נגד היהודים והיהדות (168 – 167 לפני הספירה), שלא רק אסרו על היהודים לקיים מצוות - אלא כפו עליהם לעבור על איסורי תורה, ובהם האיסור על עבודה זרה.
לקסיקוןעלייה לרגל לירושלים
המצווה לעלות לירושלים ולבית המקדש שלוש פעמים בשנה, בשלוש רגלים – פסח, שבועות וסוכות – כמתואר בספר תהלים ואחר כך – במקורות חז"ל ובחיבורים היטוריוגרפיים מימי בית המקדש השני. גם בימינו נוהגים לעלות לירושלים בשלוש רגלים.
לקסיקוןזרובבל בן שאלתיאל
דמות מקראית ממנהיגי עולי בבל בראשית הבית השני
לקסיקוןחשמונאים
משפחת כוהנים שהנהיגה את מרד החשמונאים, ייסדה את מדינת החשמונאים (המאה ה-2 לפנה"ס) והפכה את ארץ ישראל למדינה יהודית ריבונית עד להשתלטות הרומאים (37 לפנה"ס).
לקסיקון