26 תוצאות
הכל
שפות וחלומות - פעילות על שיר
מה המשמעות של השפה שלי בזהותי? במערך השיעור נלמד את השיר 'חולם בספרדית' של שלמה יידוב שמשלב את החלום והשפה.
השפה העברית - דף עבודה
דף עבודה בנושא השפה העברית המתאים למעגל הייחודיות בספר מעגלי שייכות
עברית בגלות ולשון ימי הביניים
על הדיבור והכתיבה בעברית בימי הביניים, על השפעותיהם של המשורר יהודה הלוי והפרשן רש"י על העברית, ועל המחסור במילים בעברית בתקופה זו.
מכתב של גרשום שלום "הצהרת אמונים לשפה שלנו"
מכתב של גרשום שלום המתאר את התנגדותו וחששותיו מפני חילון השפה העברית
השפה שלי
בשיעור נתייחס לשפה העברית - שפה מדוברת, שינויים בשפה ושפה תקינה
הטכניון: באיזה שפה ילמדו המהנדסים הציונים?
אחד הניצחונות הגדולים של הישוב היהודי בא"י קשור ל-"מלחמת השפות" בסיומה הוכרע כי במוסד הטכנולוגי "הטכניון" שהוקם ב 1913 ילמדו בשפה העברית. במאמר מתואר תהליך הקמת הטכניון ושנותיו הראשונות, וכן בתקופת היישוב והקמת המדינה.
אליעזר בן יהודה
על חייו ופועלו של אליעזר בן יהודה - סופר עברי, עיתונאי ומחייה השפה העברית בארץ ישראל.
אימא רוסיה
"יהודי רוסיה חוו פוגרומים", "הוא עושה חלטורות", "תפסיק לעשות טָרָארָאם מכל עניין". השפעות השפה הרוסית על העברית.
הסלנג בשפה העברית
הסלנג בשפה העברית - ניוון או גיוון? הרצאתו של ד"ר ניסן נצר מהמחלקה ללשון עברית ולשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן
שפת אם
בשיעור זה נעסוק בשאלה האם מי שהגיע מארץ אחרת צריך לשמר את שפת האם. השיעור יכלול שימוש בסרטים שיש בהם שיחות עם כאלו שבחרו לשמר או שלא לשמר את שפת האם שלהם.
שאול טשרניחובסקי - העברית שפתנו
שאול טשרניחובסקי מדבר על המשמעות של העברית כשפת העם השב לארצו והנפרד מהגלות
מילון עולמי לעברית מדוברת / נתיבה בן יהודה ודן בן אמוץ
הספר של נתיבה בן יהודה ודן בן אמוץ ניסה להביא את השפה העברית המדוברת לא זו של המילון אלא של הרחוב ושיחות הטלפון.
הדרישה לשם עברי
"לא יתכן שלרב חובל עברי יהיה שם לועזי!" (דוד בן-גוריון) לפני 64 שנים דרש בן-גוריון שנציגי צה"ל בחו"ל ייקראו בשם עברי. מדוע התעקש בן-גוריון על שם עברי? מה היתה הדוגמה האישית שנתן לכך? מי בחר את השמות העבריים לקציני צה"ל? ומי לעולים חדשים?
תחיית הלשון העברית בארץ ישראל
תופעה יוצאת דופן בתולדות העמים, שהחלה עם תנועת התחייה והיישוב המתחדש בארץ ישראל (המאה ה-19). תחיית הלשון סייעה לגיבושו של הבית הלאומי ולהכרה במעמד העברית כשפה רשמית עוד לפני קום המדינה.
עברית
השפה הרשמית של מדינת ישראל ושפת האֵם של היהודים, הנקראת על שם אבות האומה העברים הקדומים. זוהי שפה שמית עתיקה, שבה נכתבו רבים מנכסי הרוח של עם ישראל (ובהם התנ"ך והמשנה). באלפיים שנות הגלות שימשה כלשון קודש, ורק במאה ה-19 חזרה לשמש גם כלשון דיבור.
מנחם בן סרוק
מדקדק ומשורר שחי ופעל באנדלוסיה המוסלמית (המאה ה- 10). כתב שירת חול ואת המילון העברי הראשון שנכתב בספרד ועסק בדקדוק של לשון המקרא.
זקן
מילה מלשון המקרא שפירושה – כמו בלשון ימינו – קשיש. במקרא זכו הזקנים לעמדות מנהיגות והשפעה, ובלשון חז"ל קיבלה המילה גם את המשמעות של חוכמה, והזקן היה גם קשיש וגם חכם.
הסלנג העברי
לשון דיבור שאינה לשון כתיבה. הסלנג עממי, אופנתי וזמני – ואינו תקני מבחינה לשונית. בימינו הולכים ומיטשטשים הגבולות בין העברית התקנית לסלנג, והוא ניזון משפות זרות – בעיקר מאנגלית.
הניקוד העברי
ראשיתו במאה ה-7 לספירה, והוא נועד לשמר את הקריאה המדויקת של התנ"ך, שנכתב בכתיב חסר. במאה ה-9 כבר היו שלוש שיטות ניקוד, שתיים מהן - ארץ-ישראליות. אחת מהן (שיטת בן אשר מטבריה) משמשת אותנו עד היום.
המגיד
העיתון העברי הראשון (1856 – 1903). יצא לאור בפרוסיה (גרמניה) והיה ביטאונה של היהדות הדתית המתונה. רוב קוראיו היו יהודי רוסיה. תמך ביישוב הארץ, בהרצל ובתנועה הציונית.
אליעזר בן יהודה
מחולל החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, ממחדשי השפה העברית ומחבר מילון בן יהודה.
מלחמת השפות
הטכניון היה המוסד האקדמי הראשון בארץ בתחומי ההנדסה והטכנולוגיה, המתבססים על מונחים מקצועיים בינלאומיים. מייסדיו, יוצאי גרמניה, החליטו ששפת ההוראה בו תהיה גרמנית. ההחלטה עוררת ויכוח סוער - למה גרמנית ולא עברית? - ובסופו ניצחה העברית.
א יידישע מאמא - השפעות היידיש על העברית
ההשפעה של השפה היידיש על העברית המודרנית
אליעזר בן יהודה והאקדמיה ללשון העברית
על אליעזר בן יהודה ומקומו באקדמיה ללשון העברית
בני משה
אגודה שייסד אחד העם (המאה ה-19) כדי למצוא פתרון ל"צרת היהדות" באמצעות הרעיון הלאומי, תחיית חיי הרוח והתרבות העברית והכשרת הדור הצעיר.
גני הילדים - חידוש השפה העברית
כתבה בנושא חידוש השפה העברית דרך גני הילדים העבריים לפני כ 100 שנים.