12 תוצאות
שנה מעוברת - ודווקא בחודש אדר
על שנה מעוברת בלוח העברי - על הבעיה בלוח העברי ופתרונה, מדוע נוסף חודש באדר ועל סוד העיבור.
שנת שמש ושנת ירח
על ספירת השנים בשלוש הדתות, הנעשית על פי מהלכם של השמש והירח. בנצרות סופרים את ימות השנה על פי משך הזמן שבו כדור הארץ מקיף את השמש, וביהדות ובאִסלאם סופרים את ימות השנה על פי משך הזמן שבו הירח מקיף את כדור הארץ 12 פעמים. בכל אחת משלוש הדתות יש לספירת השנים נקודת התחלה בעלת משמעות דתית.
מועדי ישראל: מבוא
על החשיבות הגדולה שבלעמוד על ראשיתם של מועדי ישראל.
יהודי, נוצרי ומוסלמי כתבו לוח שנה. מה יצא?
בפריט זה ניתן ללמוד על מנהגים שונים של דתות שונות הנובעים ממסורות הקושרות בלוחות השנה וההתפתחות שלהם לאורך הדורות. בגלל ריבוי הדתות במדינת ישראל, השוואה עם מסורות שונות היא פתח להכרות ולהבנת המנהגים השונים.
חודשי השנה בלוח העברי
על חודשי השנה בלוח העברי הקדום ובלוח גזר, על חודשי השנה ועונות השנה, על שמות החודשים ועוד.
הזמן ולוח השנה
על הזמן ולוח השנה - על חלוקתו של לוח השנה (יום, חודש, שנה) ועל הבסיס ללוח השנה (שמש או ירח).
החג במקרא וזמן מקודש
חג הפסח במקרא הוא זכר ליציאת מצרים ואין קשר גלוי בינו לבין חקלאות. נוספת לכך העובדה שחגיגת הפסח נעשת בחיפזון בשונה מחגיגת סוכות הנעשית באריכות, הבחנה המבטאת את יחסו המיוחד של חג הפסח לאירוע היסטורי מכונן - יציאת מצרים.
מה הם החגים בשבילנו?
למה אנחנו חוגגים את החגים בכלל? ומה המשמעות שלהם היום?
חג הסיגד - בדרך לחג לאומי?
בשיעור זה נכיר את חג הסיגד - חג של העדה האתיופית. ננסה להבין מהי המשמעות של חג של עדה אחת, שמקבל הכרה והופך מועד של כולם, ומה אנחנו יכולים לאמץ ממועד זה.
הבסיס המתמטי של הלוח העברי
כיצד נקבע סוד עיבור השנים לפני עידן המחשבים וחקר החלל המודרני.
השנה בלוח העברי - ולמניין השטרות
השנה בלוח העברי מציינת את מניין השנים שעברו לפי המסורת מבריאת העולם, והיא מצוינת באותיות (כל אות מציינת מספר). מניין השטרות הוא לוח עברי שנהג בעת העתיקה ושימש לשטרות מסחריים ומשפטיים.
יום טוב שני של גלויות
לפי המסורת, יהודי חוץ לארץ חוגגים כל חג יומיים, פרט ליום הכיפורים. את ראש השנה חוגגים יומיים גם בארץ וגם בחוץ לארץ.