טקס לחג השבועות בנושא: הודיה על הלחם (כיתות א-ג)

טקס זה שם במרכזו את ההיבט החקלאי של החג במשמעותו המקורית ביותר - הודיה על הלחם. הטקס כולל פעילות של הכנת לחם.

משך הטקס כ90 דקות

הקדמה

לחג השבועות ארבעה שמות (חג השבועות, חג הביכורים, חג הקציר, חג מתן תורה) ושתי משמעויות מרכזיות: האחת חקלאית (ביכורים, קציר) והשנייה לאומית (מתן תורה). בחג זה מקובל לקרוא בבית הכנסת את מגילת רות, המעניקה היבט נוסף לחג. באתר שלנו תמצאו כמה הצעות לתוכני הטקס, כל אחד מהם מדגיש אחד מארבעת מוקדי התוכן האלה:

  • חג חקלאי אז והיום – מוקד תוכן זה מדגיש את משמעותו המקורית של חג השבועות, ובחלק מהטקסים גם את השבתו של היבט זה למרכז הבמה על ידי הציונות;
  • מֵעֵרֶב רב לחברה – מוקד תוכן זה מדגיש את מקומו של מעמד מתן תורה בהתגבשותו של עם ישראל, ואת חשיבותו של חוק (התורה ובתוכה עשרת הדברות, חוקי מדינת ישראל) בכלל לקיומה של חברה;
  • בין תורה לחסד – מוקד תוכן זה מביא לידי ביטוי את הקשר ואת ההבדל בין שני סיפורים מכוננים של החג: מצד אחד מעמד מתן תורה המבטא את קיומו של חוק בחברה, ומצד אחר סיפור מגילת רות המכיל היבטים של חסד;
  • לימוד בשבילי – מוקד זה מביא לידי ביטוי את הנוהג לקיים את תיקון ליל שבועות – הן במתכונתו המקורית הן בפרשנות הרחבה המוענקת לו בשנים האחרונות בישראל.

טקס זה שם במרכזו את ההיבט החקלאי של החג במשמעותו המקורית ביותר – הודיה על הלחם. טקס כזה מציע להזכיר את הנוהג המקורי המתואר בתורה, ובאמצעותו להדגיש את מרכזיותו של הלחם בחיינו – הן כפשוטו והן כסמל.

קהל היעד: א-ג
שכבה מבצעת: א-ג
פורמט הטקס: מופע, פעילות הכנת לחם וכתיבת ברכות

מהלך הטקס בקיצור

הצגת ארבעת השמות של החג, תיאור הבאת קציר העומר לפני חג השבועות ולאחר מכן, בחג השבועות – הבאה של הלחם שנאפה מהשעורים. אחר כך יבוא הסבר על חשיבות הלחם והכנת לחם, ולסיום – כתיבת ברכות תודה על הלחם או על המזון בכלל.

תפאורה, אביזרים ותלבושות

מומלץ להציג על הבמה שיבולים, פירות, סלי קש, כלים וחפצים הקשורים לחקלאות.
אפשר לבקש מהילדים לבוא בבגדים לבנים בשביל האווירה החגיגית.

מהלך הטקס

שרים שיר המבטא את ההיבט החקלאי

ריקוד לצלילי השיר או המנגינה בלבד / ריקוד ושירה של התלמידים.

הילדים יכולים להחזיק אגודות שיבולים בזמן הריקוד.


להלן הצעות לשירים:

מקריאים טקסט על ארבעת שמות החג

הקראת טקסט מפי תלמידים שונים.


תוכלו לכתוב בעצמכם (היעזרו בערך לקסיקלי על החג) או להשתמש בטקסט הזה:

  • את חג השבועות חוגגים ב-ו' בסִיוָן, 49 יום מהיום שאחרי החג הראשון של פסח.
  • לחג השבועות ארבעה שמות –
  • "חג השבועות" על שם 49 הימים, שהם 7 שבועות, שסופרים מהיום שאחרי החג הראשון של פסח.
  • שני שמות נוספים שיש להם סיבה משותפת: חג הקציר וחג הביכורים, מפני שכאשר בית המקדש היה קיים, הגישו לחם שנאפה מביכורי החיטה החדשה לאלוהים.
  • הבאת הלחם לבית המקדש הייתה דרך להגיד תודה על יבולי השדה.
  • חג מתן תורה – על פי המסורת, בתאריך זה קיבל עם ישראל את התורה.
שרים שיר נוסף המבטא את ההיבט החקלאי

ריקוד לצלילי השיר או המנגינה בלבד / ריקוד ושירה של התלמידים.

הילדים יכולים להחזיק אגודות שיבולים בזמן הריקוד.


להלן הצעות לשירים (שימו לב לא לבחור את אותו השיר פעמיים):

שרים שיר שעוסק בקציר או בלחם

ריקוד לצלילי השיר או המנגינה בלבד / ריקוד ושירה של התלמידים.

הילדים יכולים להחזיק אגודות שיבולים בזמן הריקוד.


לפניכם הצעות לשירים:

מספרים על קציר ולחם במקרא

הקראת טקסט על ידי תלמידים שונים.


תוכלו לכתוב בעצמכם או להשתמש בטקסט הזה:

  • בחג השבועות חגגו בני ישראל את קציר החיטים.
  • בחג השבועות היו מביאים אל הכוהן בבית המקדש את הלחם שנאפה מהחיטים.
  • "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן" (ויקרא כג, י).
שיחה על הבמה על חשיבות הלחם לאדם

שיחה בין תלמידים על הבמה.


תוכלו לכתוב בעצמכם או להשתמש בטקסט הזה:

  • למה צריך להודות על הלחם שאפו מהחיטים?
  • זה מפני שלחם הוא מזון חשוב מאוד לאדם, ובתקופת המקרא הוא היה מאכל מרכזי.
  • ולכן כשאומרים על אדם שהוא עני מאוד, אומרים שהוא "רָעֵב ללחם" ולא "רָעֵב לחביתה".
  • ועל העבודה, מקור הפרנסה של אדם, אומרים שהיא "מַטֵה לַחְמוֹ", כלומר המקור של הלחם שלו) ולא "מַטֵה הירקות שלו".
  • הלחם הוא גם סמל למזון בכלל ולצרכים הבסיסיים של האדם.
  • מה זה צרכים בסיסיים?
  • מזון כדי לא להיות רעבים, בגדים כדי לחמם את הגוף… דברים שאדם חייב שיהיו לו כדי לחיות.
  • נכון.
  • מרוב דיבור על לחם נעשיתי רעב (או רעבה).
  • אז בואו נכין לחם.
מכינים לחם / פיתות

המופיעים יזמינו את התלמידים לחצר לאפות פיתות על סאג'.


תוכלו למצוא על כך מידע ברשת, לדוגמה:

 

כתיבת בִּרְכוֹת תודה

כתיבת בִּרְכוֹת תודה בישיבה חופשית ברחבי בית הספר
הנחו את התלמידים לבחור:

  1. על מה הם מודים – בני ישראל הודו על השעורה והחיטה שמעניק להם הטבע, על מה הם יבחרו להודות?
  2. למי הם מודים – להורים, לחברים, למשפחה, לחברים, לאדמה, לאלוהים. ההנחיה צריכה לאפשר את כל המגוון.

הסבירו:

בני ישראל הלכו לבית המקדש כדי להודות על השעורה, החיטה ושאר התבואה שאלוהים העניק להם.

למי נודה אנחנו על שפע הדברים – על הדגנים, על המזון? ועל אילו דברים אחרים שיש לנו אנחנו רוצים להודות?

כתבו ברכת תודה משלכם. תוכלו להודות לטבע שמעניק לנו מזון, לחקלאים שמגדלים אותו, להורים שדואגים לספק את לנו את מה שאנחנו צריכים…

מה שקראתם כאן הוא רק הצעה– תוכלו לשנות את הפורמט, להוסיף תכנים או לשנותם כרצונכם. לחצו על כפתור הורדת הקבצים כדי להוריד את הטקס בשתי גרסאות: כקובץ – WORD שאותו תוכלו לערוך כרצונכם, וכקובץ PDF - שאותו לא ניתן לערוך.

    הכנו טקסטים במיוחד בשבילך


    רשמו את שמכם ואת כתובת המייל שלכם, ותוכלו להוריד את קבצי הטקס.
    מבטיחים לא להטריד. אנו שולחים מיילים רק כשצריך :)








    להורדת קבצים