יהודה החסיד

מנהיג יהדות אשכנז במאה ה-12 ומייסד חסידות אשכנז. נולד למשפחה מיוחסת, אך הקפיד לשמור על אלמוניותו. כתב ספרים בתחום המוסר (ספר חסידים), תורת הסוד ופירוש לתפילה (שאבד).

< 1 דקות

ר' יהודה החסיד (נפטר 1217) נולד כנראה בעיר שפיירא ובה גדל וחי רוב ימי חייו, עד שעבר לעיר רגנסבורג, אולי עקב חילוקי דעות עם עמיתיו החכמים. רק פרטים מעטים ידועים על תולדות חייו, ובהם מוצא משפחתו: יהודה החסיד נולד במשפחה מיוחסת ומשפיעה ביותר ביהדות אשכנז במאה ה-12 "שהייתה דומיננטית בכל תחומי ההנהגה והיצירה" – משפחת קלונימוס.

אביו זכה לתואר "החסיד, הקדוש והנביא" – תואר חסר תקדים בתולדות יהודי אשכנז. לא ברור על מה זכה אביו לתואר זה, אך יש להניח כי מעמדו הייחודי של האב העניק לבנו, יהודה החסיד, עוצמה וסמכות לפרוץ דרך חדשנית ולהציג עמדת יחיד בדורו.1

ר' יהודה החסיד לא בלט בתחום הלמדנות ופסיקת הלכה ואף הקפיד לשמור על אלמוניותו כחלק מתפיסת הענווה. אך בזכות אישיותו ומנהיגותו היה לאחד המנהיגים החשובים ביותר של יהדות אשכנז במאה ה-12. קורות חייו אפופים אגדות, ודמותו החידתית קסמה לרבים בדורות שאחריו, שראו בו מנהיג המייצג את "מיטב הערכים של גדלות רוח בישראל".2
נראה שרבים מבני דורו הוקירו את מנהיגותו, אך לא את דעותיו ועקרונותיו – לדוגמה: כל חייו הקפיד יהודה החסיד על ענווה קיצונית, ולא הרשה לציין את שמו על ספריו. אבל רק הוא נהג כך – חכמי אשכנז האחרים ציינו את שמותיהם על כתביהם. רבי יהודה החסיד כתב כמה ספרים, אך מאחר שהקפיד על האלמוניות של כתביו ואסר לציין את שמו עליהם – קשה לזהותם.3
חוקרים מזהים שלושה ספרים "גדולים, מקיפים ומהפכניים" שכתב ר' יהודה החסיד:

  1. ספר חסידים -העוסק בתחום המוסר.
  2. ספר הכבוד – חיבורים בתחום תורת הסוד, המציגים את ראשוניותו של ר' יהודה החסיד ואת מקוריותו. נוסף על ספר זה הגיעו לידינו קטעים מחיבורים אחרים שכתב בתורת הסוד, ובהם "סוד הייחוד" וכן "פירוש עלינו לשבח".
  3. ספר "פירוש התפילות" – שהיה כנראה גדול ומקיף אך אבד במהלך הזמן, ושרדו ממנו רק ציטוטים בחיבור שנקרא "סודות התפילה" ובחיבוריהם של אחרים. ספר זה נחשב לפירוש הראשון על התפילה, ובו גיבש יהודה החסיד תורת תפילה מיסטית העוסקת בנוסח התפילה, מילות התפילה ואותיותיהן.4

שלושה ספרים אלו – בתחום המוסר, הסוד והתפילה – מציבים את ר' יהודה החסיד "כדמות מרכזית ודומיננטית ביצירה העברית".5