רב אשי

ראש ישיבת סורא, נחשב לעורך או ל"מעצב העיקרי"¹ של התלמוד הבבלי. בתלמוד עצמו הוא מייצג את השילוב הנדיר של "תורה וגדולה" – של מנהיגות פוליטית ומנהיגות רוחנית.² ועל אף תפקידו ההיסטורי החשוב של רב אשי הגיעו לידינו רק פרטים מעטים מאוד עליו, על משפחתו ועל קורותיו. אפילו שם אביו אינו ידוע.

מן המעט הידוע עליו, נראה שהיה חכם ומפורסם כבר בגיל צעיר, לפני הגיעו לגיל עשרים, וכמה שנים לאחר מכן התמנה לראש ישיבת סורא ועמד בראשה – לפי מסורת הגאונים – קרוב לשישים שנה. בימיו, בזכות מעמדה של ישיבת סורא וירידת חשיבותו של המרכז בארץ ישראל, היה מעמדו של רב אשי "כראשון בין כל המנהיגים באותה תקופה".³
רב אשי הנהיג סדר לימוד שיטתי ומצטבר במסגרת ירחי כלה, כך שבמהלך שלושים שנה סיימו את לימוד התלמוד כולו. חזרה זו על כל המסכתות "הייתה מעין עריכה ראשונה של התלמוד הבבלי". בשלושים השנים שבאו לאחר מכן ושבהן עמד בראש הישיבה חזר על לימוד זה – חזרה שנייה ובמקום אחד בתלמוד נזכר תיקון שעשה רב אשי בחזרה השנייה.

רב אשי נפטר בשיבה טובה בגיל תשעים בערך. שנות חייו המרובות וגדולתו בתורה ובחוכמה סייעו לו במפעל העצום של עריכת התלמוד, אשר מקובל להניח שבו השקיע את דרך חשיבתו ואת חותמו בין בדברים הנמסרים בשמו ובין בכל הדיונים שבהם אין הוא נזכר כלל.⁴