כחולים ואדומים / אמיר גלבוע

כחולים ואדומים

אֲנִי עוֹמֵד בַּחַלּוֹן

אֲנִי עוֹמֵד בַּחַלּוֹן וְאֵינִי רוֹאֶה דָּבָר.

אִם מֵעֵינַי לֹא נָמוֹג עוֹד הַטַּל

בְּאֵין-מֶרְחָק מִכָּאן יִשְׂתָּרַע לוֹ כָּר

בּוֹ סְיָחִים שֶׁל זָהָב וְשֶׁל אֵשׁ

יֵחָפֵזוּן חִישׁ כְּרַצֵּי חַשְׁמַל.

עַד עֶרֶב מְאֻחָר, אֶזְכֹּר, לְעֵינַי

שִׂחֲקוּ בִּיעָף. עַד הִתְבּוֹשֵׁש –

וְעוֹד רְאִיתִים זָבֵי דָּם

בֵּין יְשֵׁנַי בּוֹכִים זָהָב וָאֵשׁ.

 אֲנִי עוֹמֵד בַּחַלּוֹן וְאֵינִי רוֹאֶה דָּבָר.

בְּאֵין-מֶרְחָק מִכָּאן אֵין מִשְׂתָּרֵעַ כָּר.

אוּלַי יְשֵׁנַי, אוּלַי גַּם סְיָחַי

אוּלַי לֹא הָיוּ מֵעוֹלָם

וְרַק אֲנִי בַּחַלּוֹן

עֲדַיִן חַי

צוֹפֶה אֶל כָּר נֶחֱלָם.

מֻרְגֶּשֶׁת תְּכוּנָה, כְּפִי שֶׁאוֹמְרִים

מֻרְגֶּשֶׁת תְּכוּנָה, כְּפִי שֶׁאוֹמְרִים, זֶה מַתְחִיל לָזוּז

וְתָמִיד מִתְחָרֶזֶת אֶצְלִי רִגְשָׁה זוֹ עִם סוּס

בַּאֲשֶׁר אוֹתוֹ, אֶת הַסּוּס, לְעוֹלָם אֵינִי רוֹאֶה עַל כֵּן כִּי אִם בִּדְהָרָה

כְּמוֹ כֵן מֵעוֹלָם לֹא נִדְמָה לִי בְּמַרְאֵה גֶּשֶׁם כִּי אִם סְעָרָה.

זֶה מַתְחִיל, אִם כֵּן, לָזוּז, כְּלוֹמַר מֻרְגֶּשֶׁת תְּכוּנָה

כְּמוֹ בְּבַת-אַחַת לָרְחוֹב יָצְאָה כָּל הַשְּׁכוּנָה

וְנוֹהֶרֶת אֶל הַכְּבִישׁ. אָכֵן, הַכְּבִישׁ אֶצְלִי לְעוֹלָם נוֹהֵר וְרָץ לַמֶּרְחַקִּים

וַאֲפִלּוּ בָּרֶגַע הָאָמוּר לֹא יִתְנַהֲלוּ בּוֹ אֶלָּא הוּא וְהִיא, זוּג חֲרָקִים.

וּבְכֵן, מֻרְגֶּשֶׁת תְּכוּנָה כְּפִי שֶׁאוֹמְרִים זֶה מַתְחִיל לָזוּז.

וּבִרְאוֹתִי אֶת כָּל הַשְּׁכוּנָה רוֹגֶשֶׁת בָּרְחוֹב וּמְהֻמָּה, בְּלִי הִסּוּס

קָפַצְתִּי עַל הַסּוּס שֶׁמִּיָּד פִּתַּח עָצְמַת דְּהָרָה

לְעֵבֶר הַכְּבִישׁ הַנּוֹהֵר וְרָץ וְעַל סְבִיבָיו חוֹלֵל סְעָרָה.

מֻרְגֶּשֶׁת תְּכוּנָה כְּפִי שֶׁאוֹמְרִים זֶה מַתְחִיל לָזוּז.

אָדָם בֶּאֱמֶת אֵינוֹ צָרִיךְ

אָדָם בֶּאֱמֶת אֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא לְסֵפֶר אֶחָד בְּחַיָּיו

כַּאֲשֶׁר כָּל חַיָּיו נִקְבָּצִים לְעֵינָיו בַּסֵּפֶר הַפָּתוּחַ לְעֵינָיו

כַּאֲשֶׁר הוּא קוֹרֵא בּוֹ דַּף אַחַר דַּף וְרוֹאֶה לְעֵינָיו

אֵיך יוֹם אַחַר יוֹם רָדַף כְּמוֹ דַּף אַחַר דַּף

בַּסֵּפֶר הַפָּתוּחַ לְעֵינָיו.

וְאַף לֹא אֶחָד נֶעֱזָב וּבְרַחֲמִים רַבִּים נֶאֱסָף

דַּף אַחַר דַּף

בַּסֵּפֶר הַפָּתוּחַ לְעֵינָיו

כִּי רוֹאֶה לְעֵינָיו

פָּתוּחַ סֵפֶר חַיָּיו

בְּרַחֲמִים רַבִּים נֶעֱזָב.

פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ

וִיהוֹשֻׁעַ מֵעָל אֶל פָּנַי מַבִּיט. וּפָנָיו זָהָב

שָׁחוּט. חֲלוֹם קַר. חֲלוֹם חָנוּט.

וּלְרַגְלֵי הַיָּם מַכֶּה נְצָחִים אֶל הַחוֹף.

אֲנִי חוֹלֵה נְהִיָּתוֹ. דּוֹמֶה, אֲנִי עוֹמֵד לָמוּת.

אַךְ מֻכְרַחֲנִי, מֻכְרַחֲנִי לְחַכּוֹת חַי

אֶל-תָּמִיד.

אָחִי מֵעָל פָּנָיו עוֹלִים בָּעָב

לְהַגִּיד עִקְבוֹתַי בַּחוֹל הַנִּשְׁטָף.

הַיָּם מַכֶּה וְנָסוֹג. מַכֶּה וְנָסוֹג.

מִלְחֲמוֹת אֵיתָנִים מֻתְנוֹת בַּחֹק.

אֲנִי. בָּרוּחַ. אַחֵר. בּוֹרֵחַ. רָחוֹק.

גַּם יְהוֹשֻׁעַ עַכְשָׁו נָח מִמִּלְחָמוֹת.

שֶׁהִנְחִיל נַחֲלָה לְעַמּוֹ,

אֲבָל קֶבֶר לֹא חָצַב לוֹ

בְּהָרֵי אֶפְרַיִם.

עַל כֵּן לַיְלָה לַיְלָה הוּא יוֹצֵא

לָשׂוּחַ בַּשָּׁמַיִם.

וַאֲנִי חוֹלֶה, דּוֹמֶה עוֹמֵד לָמוּת

מְיַחֵף בְּחוֹל יָרֵחַ קַר

בְּשׁוּלֵי הַמַּיִם

וְהוֹמֶה בִּי, הוֹמֶה בִּי סוֹף

הַמַּכֶּה לְרַגְלַי אֶת מוֹתִי

גַּל אַחַר גַּל –

עַל פְּנֵי חַיִּים רַבִּים

יִתְרוֹמֵם וְיִתְגַּדַּל.

יִצְחָק

לִפְנוֹת בֹּקֶר טִיְּלָה שֶׁמֶשׁ בְּתוֹךְ הַיַּעַר

יַחַד עִמִּי וְעִם אַבָּא

וִימִינִי בִּשְׂמֹאלוֹ.

כְּבָרָק לָהֲבָה מַאֲכֶלֶת בֵּין הָעֵצִים.

וַאֲנִי יָרֵא כָּל-כָּךְ אֶת פַּחַד עֵינִי מוּל דָּם עַל הֶעָלִים.

אַבָּא אַבָּא מַהֵר וְהַצִּילָה אֶת יִצְחָק

וְלֹא יֶחְסַר אִישׁ בִּסְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם.

זֶה אֲנִי הַנִּשְׁחָט, בְּנִי,

וּכְבָר דָּמִי עַל הֶעָלִים.

וְאַבָּא נִסְתַּם קוֹלוֹ.

וּפָנָיו חִוְּרִים.

וְרָצִיתִי לִצְעֹק, מְפַרְפֵּר לֹא לְהַאֲמִין

וְקוֹרֵעַ הָעֵינַיִם.

וְנִתְעוֹרַרְתִּי.

וְאָזְלַת-דָּם הָיְתָה יָד יָמִין

נִשְׁמַת יוֹסִי בֶּן-אֲחוֹתִי בְּרֹנְיָהּ

כָּל הַלַּיְלָה נָפְלוּ כּוֹכָבִים אֶל חֵיקִי

וְלֵאֶה מִסְּפוֹר צָחַקְתִּי יְחִידִי אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה מְאֻשָּׁר.

וְכָךְ רָדוּם, וְכָךְ הוֹזֶה רְקִיעִים צָבְעוּ עֵינַי וּנְשָׁרִים צָנְחוּ לָעֲמָקִים.

אָז פָּקַחְתִּי עֵינַי אֶל הַחֲלוֹם. בָּא יוֹסִי הַקָּטָן וְגָאַל אֶת הַשִּׁיר. וְהָיָה

                                                                                   מְרַחֵף וְשָׁר.

קוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בָּאָרֶץ. וְעַל אִבֵּי הַבֹּקֶר גֶּשֶׁם כּוֹחֵל וְיוֹרֵד.

לְמַרְגְּלוֹת הַר-טֶרֶם-שֶׁמֶשׁ אֲנִי כּוֹרֵעַ וְזוֹכֵר וְזוֹכֵר וְזוֹכֵר.

רֹאשִׁי בַּמַּיִם שֶׁמִּגְּבָהִים נוֹפְלִים בִּצְלִילִים יְרֻקִּים שֶׁל הַחֲלוֹם הָרָוֶה הַכָּבֵד.

אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת כָּל שִׁירֶיךָ, יוֹסִי. יוֹסִי הַקָּטָן, הַזּוֹרֵחַ. יוֹסִי הֶהָרוּג בֶּאֱמֶת.

צְבָיֶיךָ הַתּוֹעִים עַל כָּל דֶּרֶךְ צָדִים הֵד קוֹלְךָ הַצּוֹחֵק.

אֱלוֹהִים, אֱלוֹהִים, כָּל הַבְּקָעִים מָלְאוּ אָז מַיִם.

וְאַחַר הַגֶּשֶׁם שְׁטָפָנוּ הַיָּרֹק וְשִׁכֵּר צְעָדֵינוּ.

וּמְלוֹא-כַּפַּיִם הֶחֱוִירוּ פִּטְרִיּוֹת כְּסִפּוּר אַגָּדָה שֶׁרוֹמֵז בְּבָבוֹת שֶׁל אֶלֶף עֵינַיִם.

וְכָל הָעֵצִים הִדְלִיקוּ שְׁמָשׁוֹת בַּאֲמִירֵיהֶם לִכְבוֹדֵנוּ.

הוֹ יוֹסִי, הוֹ יוֹסִי! אֶת לַחֲשִׁי שָׁלַחְתִּי עִם מוֹצָאֵי הַלַּיְלָה אֶל פְּנֵי הָאֲגַם

וּבַרְוָזֶיךָ הַלְּבַנְבַּנִּים גִּלְגְּלוּ עַצְמָם לְהַעֲלוֹתוֹ כֶּתֶר לָאַדְווֹת.

אַךְ עִם שֶׁמֶשׁ שֶׁעוֹלָה גַּם אֲנִי עוֹלֶה כָּלִיל… וּבוֹעֵר מֵאֵשׁ עֶרְגָּה

לְנַשֵּׁק הֶעָפָר שֶׁל בְּחִיר הָאַהֲבוֹת.

 מֻרְגֶּשֶׁת תְּכוּנָה, כְּפִי שֶׁאוֹמְרִים, זֶה מַתְחִיל לָזוּז

וְתָמִיד מִתְחָרֶזֶת אֶצְלִי רִגְשָׁה זוֹ עִם סוּס

בַּאֲשֶׁר אוֹתוֹ, אֶת הַסּוּס, לְעוֹלָם אֵינִי רוֹאֶה עַל כֵּן כִּי אִם בִּדְהָרָה

כְּמוֹ כֵן מֵעוֹלָם לֹא נִדְמָה לִי בְּמַרְאֵה גֶּשֶׁם כִּי אִם סְעָרָה.

זֶה מַתְחִיל, אִם כֵּן, לָזוּז, כְּלוֹמַר מֻרְגֶּשֶׁת תְּכוּנָה

כְּמוֹ בְּבַת-אַחַת לָרְחוֹב יָצְאָה כָּל הַשְּׁכוּנָה

וְנוֹהֶרֶת אֶל הַכְּבִישׁ. אָכֵן, הַכְּבִישׁ אֶצְלִי לְעוֹלָם נוֹהֵר וְרָץ לַמֶּרְחַקִּים

וַאֲפִלּוּ בָּרֶגַע הָאָמוּר לֹא יִתְנַהֲלוּ בּוֹ אֶלָּא הוּא וְהִיא, זוּג חֲרָקִים.

וּבְכֵן, מֻרְגֶּשֶׁת תְּכוּנָה כְּפִי שֶׁאוֹמְרִים זֶה מַתְחִיל לָזוּז.

וּבִרְאוֹתִי אֶת כָּל הַשְּׁכוּנָה רוֹגֶשֶׁת בָּרְחוֹב וּמְהֻמָּה, בְּלִי הִסּוּס

קָפַצְתִּי עַל הַסּוּס שֶׁמִּיָּד פִּתַּח עָצְמַת דְּהָרָה

לְעֵבֶר הַכְּבִישׁ הַנּוֹהֵר וְרָץ וְעַל סְבִיבָיו חוֹלֵל סְעָרָה.

מֻרְגֶּשֶׁת תְּכוּנָה כְּפִי שֶׁאוֹמְרִים זֶה מַתְחִיל לָזוּז.

מלחמה עתיקה

זְרָעִים שֶׁל עוֹפֶרֶת

גַּג אָפֹר שֶׁל רְעָפִים.

מְשֻׁפָּע.

כַּדּוּרִים נִדַּרְדְּרוּ מֵעָלָיו –

קִטְנִיּוֹת.

צְמוּדִים אֶל הַקִּיר

שָׁכְבוּ אַבָּא וִיהוֹשֻׁעַ אָחִי

חוֹסִים עָלַי –

חוֹמוֹת מָגֵן.

שֶׁמֶשׁ עָמַד חָסֹן.

בָּרִיא אוּלָם. דּוֹמֵם כַּפָּר.

מֵאִיר בְּכָל פִּי הַצָּהֳרַיִם

שֶׁנִּמְתַּח מִגַּן הָאַגָּסִים

עַד לִמְשׂוּכוֹת הָעֻזְרָד.

הַבְּאֵר –

רֶחֶם פְּעוּרָה

קוֹלְטָה זְרָעִים שֶׁל עוֹפֶרֶת.

בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר אֶתְחַמֵּק לִרְאוֹת

אֵיךְ בְּמַעֲמַקֶּיהָ

נוֹלָדִים הַכּוֹכָבִים –

כּוֹכְבֵי הַכֶּסֶף.

וּפְנֵיהֶם שֶׁל אַבָּא וִיהוֹשֻׁעַ אָחִי

כַּמֶּרְחַק –

פְּסָלִים בְּנֵי אֶלֶף וְעוֹד.

לְאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת הֻבְרַר לִי הַדָּבָר

בְּגַנֵּי הֶעָרִים הַגְדוֹלוֹת

וּבְמוּזֵאוֹנִים.

רָחוֹק רָעֲמוּ תּוֹתָחִים

הַמַּרְתֵּף טָחוּב וְעָמֹק.

מְאֻכְלָס עַד אֶפֶס מָקוֹם.

וְעִם צְרִיחַת הַתִּינוֹקוֹת

עָלְתָה קְרִיאָתוֹ שֶל זָקֵן

שֶׁאֱלוֹהֵינוּ יִקֹּם.

אַחַר הֻשְׁלַךְ הַס

כַּמְּקֻבָּל בַּחַיִּים וּבַסֵּפֶר.

רָחוֹק רָעֲמוּ תּוֹתָחִים.

אֶחָד אָמַר הוֹפְכִים אֶת הָעִיר תֵּל אֵפֶר.

אַחַר כָּךְ הָיְתָה שָׁעָה גְּדוֹלָה

שֶׁל שֶׁקֶט.

לְפִתְאוֹם הִתְחִילָה אִשָּׁה אַחַת צוֹעֶקֶת

חָלָל עַל סַף הַמַּרְתֵּף.

וּבָאֲוִיר חָתְכָה סַכִּין חֲתָך שֶׁל כְּאֵב.

אֶחָד רִאשׁוֹן פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת

וְאַָמַר כֶּלֶב.

הַכֹּל נָשְׁמוּ לִרְוָחָה

גְּרוֹנִי נִתְלַעְלַע

וּדְמָעָיו הִזְלִיג נֵר הַחֵלֶב.

סוּסֵי הַפָּרָשִׁים

כִּידוֹנֵי הַפָּרָשִׁים נָגְעוּ בַּשָּׁמַיִם

וְהַסּוּסִים גֵּאִים עַל כָּך מְאוֹד.

וַאֲנִי צִיַּרְתִּי סוּסִים זְקוּפִים וְגֵאִים

לְלֹא פָּרָשִׁים

לְלֹא כִּידוֹנִים.

וְהָיוּ סוּסַי נְטוּלֵי רֶסֶן

מִשְׁתּוֹלְלִים עַל נְיָר וְרִצְפָּה וְקִיר.

וְאַחַר, מְשֻׁלָּחִים עִמִּי בָּאֲפָר,

צָמְחוּ לָהֶם כְּנָפַיִם.

עַתָּה כְּשֶׁמִּתְעוֹפְפִים בַּשָּׁמַיִם

הֶעֱלֵיתִי זִכְרָם בַּשִּׁיר.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

בספר השירה של אמיר גלבוע נעשה שילוב מקורי בין שפה ותכנים מהעולם היהודי ובין המהות חילונית והוויתה.

רקע

רעיונות מרכזיים

השפעה והתקבלות

לקריאה נוספת