איזידור "דורי" קירשנר (1885–1941)

מבין כוכבי הכדורגל היהודים שגדלו על גדות הדנובה, הן כשחקנים והן כמאמנים, סיפורו של דורי קירשנר הוא המסתורי ובוודאי אחד המרתקים ביותר. קירשנר היה שחקן הגנה מוצלח בכדורגל ההונגרי של ראשית המאה העשרים וחלק מדור שחקנים יהודי מוצלח. אך ההחלטה לעבור לעמדת המאמן הפכה אותו ברבות הימים לאחד השמות החשובים בהיסטוריה של הכדורגל האירופי. לאחר שהצטיין בכדורגל המקומי כמאמן, עבר לגרמניה ושם זכה עם קבוצת נירנברג באליפות. בשנת 1924 הצטרף לצוות האימון של נבחרת שווייץ לקראת המשחקים האולימפיים שהתקיימו באותה השנה בפריז. שווייץ זכתה במדליית הכסף במה שנחשב לאירוע השיא של הכדורגל המקומי.

את העשור שלאחר מכן עשה בשווייץ והיה למאמן המעוטר ביותר במדינה הודות לשלוש אליפויות שבהן זכתה קבוצת גראסהופרס מציריך. בשנת 1937 עזב לדרום אמריקה והצטרף למושבה יהודית-הונגרית שהחלה להשתקע שם בחיפוש אחר עתיד אחר ובמחשבה שהמצב באירופה אינו מבשר טובות. הוא הצטרף לקבוצת פלמנגו מריו דה ז'נירו; שם שינה את שמו מאיזדור ל"דורי".

בברזיל כונן קירשנר את יסודות ה-jogo bonito – "המשחק היפה", עם המאמנים המקומיים והשחקנים המוכשרים. הוא הנחיל לברזילאים שיטות אימון, הוסיף יסודות טכניים לכישרון המולד ולמעשה הנחיל עם חבריו ההונגרים את שיטת המשחק: 4-4-2 שתאפיין את הברזילאים בדורות הבאים ותהפוך אותם לנבחרת המלהיבה בעולם. לאחר שעזב את פלמנגו הצטרף לקבוצת בוטאפוגו וגם שם זכה להצלחה.

מותו נותר מסתורי למדי. מוסכם כי נפטר בשנת 1941, אך אין הסכמה על סיבת מותו. הגרסה הרווחת היא שנפטר מזיהום שבו נדבק כששהה בדרום אמריקה. אחרים טוענים שחזר לאירופה ושם מצא את מותו בידי הנאצים.