אביגדור שנאן: אבות פרק ה משנה טו

אַרְבַּע מִדּוֹת בַּתַּלְמִידִים.

מַהֵר לִשְׁמוֹעַ וּמַהֵר לְאַבֵּד, יָצָא שְׂכָרוֹ בְהֶפְסֵדוֹ.

קָשֶׁה לִשְׁמוֹעַ וְקָשֶׁה לְאַבֵּד, יָצָא הֶפְסֵדוֹ בִשְׂכָרוֹ.

מַהֵר לִשְׁמוֹעַ וְקָשֶׁה לְאַבֵּד, חָכָם.

קָשֶׁה לִשְׁמוֹעַ וּמַהֵר לְאַבֵּד, זֶה חֵלֶק רָע:

אַרְבַּע מִדּוֹת בַּתַּלְמִידִים :: הלומדים בבתי הספר ובבתי המדרש.
מָהִיר לִשְׁמוֹעַ וּמָהִיר לְאַבֵּד – יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ :: זה התלמיד הממהר לקלוט את שהוא לומד, אך גם ממהר לשכוח את תורתו. בסופו של דבר תכונתו השלילית מבטלת את זו החיובית.
והיפוכו של דבר: קָשֶׁה לִשְׁמוֹעַ וְקָשֶׁה לְאַבֵּד – יָצָא הֶפְסֵדוֹ בִּשְׂכָרוֹ :: זה התלמיד המתקשה ללמוד, אך גם איננו מאבד את מה שלמד, ובסופו של דבר תורתו נשמרת בתוכו ושכרו גדול.
מָהִיר לִשְׁמוֹעַ וְקָשֶׁה לְאַבֵּד – חָכָם :: והוא כמובן צירוף התכונות הרצוי והמועדף (ויש הגורסים כאן: "זה חלק טוב", בהתאמה להמשך).
ולעומת זאת: קָשֶׁה לִשְׁמוֹעַ וּמָהִיר לְאַבֵּד – זֶה חֵלֶק רָע :: מזלו, גורלו, של אדם כזה הוא רע, שכן הוא מצוי במצב שאין בו שום צד של חיוב. (על "חלק" במשמעות של מזל או גורל השוו לשון התפילה: "שתיתן לי לב טוב, חלק טוב, יצר טוב וכו'" [ירושלמי, ברכות ד, ב]).

הפסד של שניות ושכר גדול
כמה פעמים מופיע בספרות חז"ל הרחבה (משנה ותוספתא, התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי וכן עשרות המדרשים) הביטויים "יצא שכרו בהפסדו" ו"יצא הפסדו בשכרו"? והנה, על שאלה זו קשה היה להשיב בדורות קודמים, כי צריך היה אדם לקרוא לשם כך את כל ספרות חז"ל, ורק למיעוטה היו בנמצא קונקורדנציות (היינו ספרים שרשמו את כל המילים שבהן, כמו הקונקורדנציה לתנ"ך).
דורנו נתברך באפשרויות שלא עמדו לפני קודמיו, ובראש ובראשונה במאגרים אלקטרוניים של כל הספרות הגדולה הזו בלוויית תוכנות חיפוש המאפשרות להשיב בתוך כחמש שניות על השאלות ששאלנו זה עתה.
הראשון והחשוב שבמאגרים אלו, העומדים לרשות קורא העברית, הוא "פרוייקט השו"ת". ראשיתו של הפרוייקט בשנות השישים של המאה הקודמת והגירסה הראשונה שלו (במסגרת אוניברסיטת בר אילן) הופיעה כבר בשנת 1967.
מלכתחילה ביקש הפרוייקט להתמקד רק בספרי שאלות ותשובות בהלכה. הכוונה היתה להעמיד עותק אלקטרוני של חיבורים שנכתבו מתקופת הגאונים ועד לימינו, ובהם שאלות שנשאלו רבנים והתשובות שהשיבו עליהן (ומכאן שמו). אך עם הזמן הרחיב את היקפו לכלול את המקרא, הרבה מפרשניו ותרגומיו הארמיים, את ספרות חז"ל לאורכה ולרוחבה, מאות ספרי שו"ת, קבלה, מחשבה, הלכה ועוד ועוד. הפרוייקט זכה גם בפרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשס"ז בשל תרומתו העצומה להפצת ידע ולמחקר. ולשאלתנו: מסתבר כי "יצא הפסדו בשכרו" הוא ביטוי נדיר המופיע בספרות חז"ל רק במשניות שלנו (ובציטוטן במסכת אבות דרבי נתן), בעוד ש"יצא שכרו בהפסדו" מצוי פעם נוספת בתוספתא (ביצה ב, ו) ובשני מקורות אחרים המצטטים אותה (כגון בבלי, ביצה כא ע"א).
מיעוט הופעתו של הביטוי אכן מקשה על פירושו, אך מסתבר שהפסד הזמן שהשקענו בבדיקתו יצא בשכר יכולתנו ללמוד משהו על השפה העברית, ובעיקר להכיר טובה ותודה לפרוייקט גדול וחשוב זה, שבלעדיו לא היינו מסוגלים לכתוב את הפירוש העומד בזה בפני הקורא.