52 תוצאות
ירמיהו, אישיותו ותורתו : נביא התפילה
לתפילה אצל ירמיהו יש מקום חשוב, גם בסיפורים הביוגרפיים שלו וגם בתפיסתו התיאולוגית. ירמיהו יוצא נגד מעשיים דתיים חיצוניים , התפילה לעומת זאת, היא מעשה הנובע מהלב. כך גם מכין ירמיהו את העם לגלות, בה לעבודת האל יהיה אופי מופשט יותר והיא תתרכז סביב לבית הכנסת.
שבע שבתות של נחמה
על שבע שבתות של נחמה, על הפטרות הנחמה מספר ישעיהו, על סגנון ותוכן הפטרות אלה ועוד.
תפילה: אתה
הברכות נפתחות ב"ברוך אתה השם", ברכות על הקונקרטי (לחם) וברכות על הנשגב מבינת אדם (בריאת העולם). את הברכות ניסחו אנשי כנסת הגדולה, וכל מי שמשנה את נוסח אנשי כנסת הגדולה "ידו על התחתונה". אדם ברוך בוחן שני רכיבים לשוניים בברכה: "ברוך" ו"אתה".
תפילין
על התפילין, על הנשים במצוות התפילין ועל התפילין מקומראן.
קדיש - מאמר על מקורות תפילת הקדיש
אביגדור שנאן במאמרו " יתגדל ויתקדש" מפרט את הידוע במחקר לגבי מקורות התפילה, שכנראה נאמרה בתחילה מחוץ לבתי כנסת וכתפילה ספונטנית. עם הזמן הקדיש נאמר בהקשר והתבסס כמנהג בעת קבורתו של אדם קרוב ובזמן האבל ובאופן זה התפילה היא המוכרת ביותר.
קדיש אלטרנטיבי
בקרב יהודים חילונים נוצר צורך באמירת טקסט חלופי לקדיש בזמן הלוויה. מספר נוסחים חילוניים נכתבו לתפילה זו.
קריאת התורה והדרשה
הקריאה בתורה ובנביאים נמנית עם המוסדות הליטורגיים הקדומים ביותר, ולא עוד אלא שייתכן מאוד שהקריאה בכתבי הקודש היא שגרמה לכינוסים הראשונים של העדה לתפילה. המאמר בוחן את הגלגולים שעברו על מוסד הקריאה בתורה.
פצועי תפילה: תפילה לאחר "מות האל" / אבי שגיא
האם אפשר להתפלל מבלי להאמין באלהים? בספרו החדש טוען פרופ' אבי שגיא שבהחלט כן. הספר מקבץ ממרחבי הספרות העברית מבעי תפילה רבים שאינם מניחים את קיומו של אלהים, ופורס טיפולוגיה מרתקת של סוגי התפילה השונים. שרגא בר און מתחקה אחר התובנות העמוקות הטמונות בספר - אודות האדם, המודרנה והתפילה.
פירושה של קריאת שמע המקראית
המאמר עוסק בקריאת שמע וברצף הפסוקים בהמשכה (דב' ו 9-4), המהווים היום חלק מרכזי מהתפילה היהודית. המאמר בוחן את האפשרויות השונות להבין את ההצהרה: 'ה' אלוהינו ה' אחד', ובהמשך את ההנחיה 'ואהבת את ה' אלוהיך בכל נפשך ובכל מאדך'. כמו כן נבדקים הרעיונות האחרים המופיעים ביחידת הפסוקים: הוראת השינון לבנים, הטוטפות, המזוזות. המאמר נעזר בפירושים מסורתיים ומודרניים ובמדרשי חז"ל. יחידת הפסוקים נבחנת גם בהשוואה לקובץ פסוקים אחר מספר דברים המכיל רעיונות כמעט זהים (דב' יא 20-18).
סדר התפילות היומי בשלוש הדתות
הטקסט עוסק בתפילות היומיות ביהדות בנצרות ובאסלאם. סדר התפילות, תוכני התפילות, ההכנות לתפילה, מהלך התפילה, והמוזיקה בתפילה. בצד התפילות קיימים נוסחי ברכות ותחינות הנאמרים בהזדמנויות שונות.
מי זוכר את החללים - אלוהים או עם ישראל?
המחלוקת סביב תפילת "יזכור" הוצתה מחדש, כשהורים שכולים תבעו את החזרת הנוסח המקורי של ברל כצנלסון "יזכור עם ישראל" במקום הנוסח הדתי "יזכור אלוהים". במאמר מתחקה המחבר אחר מקורותיה של תפילת "יזכור", טקסט מכונן שהסערה סביבו היא נייר הלקמוס של הציבוריות הישראלית.
התפתחות התפילה: מתפילה ספונטאנית לתפילה ממוסדת
התפילה היא פנייה אל האלוהים כדי לבקש ממנו בקשות וכדי להודות לו. בשלוש הדתות נקבעו לתפילות נוסחים וזמנים מוגדרים ביממה. על התפילות ביהדות, בנצרות ובאסלאם, ועל הזרמים השונים בשלוש הדתות.
התפילה בימי החול בשלושת הדתות המונותאיסטיות
התפילה תופסת מקום מרכזי בעבודת האל ביהדות, בנצרות ובאסלאם. בשלוש הדתות נקבע שהתפילה היא חובה דתית, ולתפילות יש תכנים מגוונים.
התפילה בשלוש הדתות
התפילה היא מרכיב מרכזי בעבודת האל ומבטאת את שאיפת המאמינים ליצור קשר עמו. הטקסט דן בחובת התפילה ביהדות, בנצרות ובאסלאם.
הזמרה בבית הכנסת
במקום אמירה פשוטה של התפילה באה במרוצת הזמן זמרה רבת-אמנות ורבת-גוונים. כיצד התחוללה תמורה זו ומה מקור הניגונים המשמשים בעבודת בית-הכנסת - אלו בעיות שחלוקות בהן הדעות. מאמר זה מבקש להציע תשובות אפשריות.
בית הכנסת – "מקדש מעט"
בית הכנסת משמש כבית תפילה ביהדות. על השלבים בהתפתחותו של מבנה בית הכנסת, צורתו החיצונית ותכולתו, הטקסים הנערכים בו, ומקומן של הנשים.
בית הכנסת וכליו
בית הכנסת מהווה מקום מרכזי עבור קהילות יהודיות בכל העולם לאורך ההיסטוריה וגם בארץ עבור הקהילות המסורתיות והדתיות. במאמר זה ניתן ללמוד מעט על התפתחות בתי הכנסת כמקום התכנסות ותפילה והמסורות והמנהגים הקשורים במקום זה.
בית כנסת - הכניסה לנשים אסורה
הם זוג דתי מודרני שעבר את מסלול החניכה הנורמטיבי. צבא, טיול בדרום אמריקה, אוניברסיטה, חתונה, ילדים. הוא, מהנדס אלקטרוניקה והיא רופאת ילדים. במתחם הציבורי הם שווים מכל בחינה, אבל כשנכנסים לבית הכנסת, הוא שותף בכל המעשה הדתי - עולה לתורה, עובר לפני התיבה, פותח את ארון הקודש. והיא, נזרקת לפינה עלובה, פן חס וחלילה קולה יעורר את תאוות חבריו. פרופסור נועם ורד בודקת כיצד התקבע מעמדה של האישה כאזרח סוג ב' בקהילה הדתית-ציונית, תוך סקירה מעמיקה של השתלשלות מעמד האישה בהלכה מתקופת התלמוד ועד ימינו.
למה צריך מניין?
רכזנו מספר סרטונים ובהם תשובות לשאלה "מדוע צריך עשרה יהודים בשביל לומר קדיש?"
הגניזה הקהירית - היכרות
מהי הגניזה הקהירית ומה ניתן ללמוד ממנה? פרופ' אפרים לב מאוניברסיטת חיפה חוקר את ההיסטוריה של הרפואה על פי כתבי הגניזה משוחח עם פרופ' סטפן רייף, שעמד בראש היחידה לחקר הגניזה הקהירית בקיימברידג' וחוקר תפילה אשר הגניזה משמשת לו כמקור עיקרי. בתוכנית יעלו שאלות הקשורות להיסטוריה של העם היהודי בכלל ובארצות האסלאם בפרט.
תפילת הקדיש
שיחה עם המשורר חיים גורי ופרופ' אסא כשר על תפילת הקדיש.
פקיחת עינים וברכות השחר
איך החיים נראים מתוך ברכות השחר?
שש הצצות על קריאת שמע
קריאת שמע היא אולי הטקסט הכי נקרא בעם ישראל. מה יש בו שהפך אותו להיות כזה משמעותי? דניאל שרשבסקי משיב על שאלות אלו בסרט קצר
ברכת לְבָנָה – קידוש לְבָנָה (=ירח)
טקס המתקיים בחצר בית הכנסת במוצאי השבת הראשונה בתחילת כל חודש, אחרי מולד הלבנה. במהלך הדורות קיבל הטקס משמעות סמלית של התחדשות העולם וגאולת ישראל.
תפילות החול
התפילות בימי חול מתקיימות בשלושה זמנים: בשחר (בבוקר) – תפילת שחרית, באמצע היום – תפילת מִנְחָה, ובערב (בלילה) – תפילת ערבית.
תפילת העמידה
התפילה המרכזית בסידור התפילה - ובכל אחת משלוש תפילות הקבע היומיות - בחול ובשבת, בחג ובמועד. היא נקראת בשם זה משום שהיא נאמרת בעמידה.
שְׁמַע
הקטע הראשון של קריאת שמע ובו חמישה פסוקי תורה העוסקים באמונה בה'. הפסוק הפותח הוא הצהרה בייחודו של האל: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד".
קדיש
תפילה עתיקה, רובה בארמית, מתקופת התלמוד. באשכנז (מאה 13-12) הפכה ל"קדיש יתום". המסר המרכזי - פסוק מקראי (בארמית), "יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבֹרָךְ לְעָלָם וּלְעַלְמֵי עָלְמָיָא" (יהי שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים). בתפילה משובצים עוד נוסחים של הקדיש, שאינם קשורים לאבלות.
מניין
10 גברים יהודים שהופכים להיות ציבור ומאפשרים לקיים טקסים שלא אפשרים בפורם מצומצם יותר.
והיה אם שָׁמוֹעַ
הקטע השני של קריאת שמע, ובו שמונה פסוקי תורה העוסקים ברעיון הגמול, השכר והעונש, בהיבט הלאומי (הקיום בארץ) ובהיבט החקלאי (מטר ויבול). בקטע נזכרות גם מצוות תפילין ומצוות מזוזה.
ברכת שהחיינו
אָמֵן
מילה המביעה חיזוק והסכמה למה שנאמר לפניה, ומשמעה: הלוואי שהדברים שנאמרו אכן יקרו.
קריאת שמע
שלושה קטעים מן התורה המדגישים עקרונות יסוד ביהדות והם חלק קבוע מתפילות הבוקר והערב.
יזכור
תפילה לזכר קרובים שנפטרו. ראשיתה כנראה בסוף המאה ה-11, בעקבות מסע הצלב הראשון ופרעות תתנ"ו (1096). תפילת יזכור מיוחדת נתחברה לזכר קורבנות השואה, ואחרי מלחמת העצמאות נוספה תפילת יזכור מיוחדת לחללי צה"ל, הכוללת היום גם את נפגעי פעולות הטרור.
ברכות
הברכות הן מרכיב יסודי בתפילה ומביעות שבח והודיה לאל, שבחסדו זָן ומקיים את בני האדם. הברכות נאמרות על מזון ומשקה, על שמחות ואסונות, על תופעות טבע (ועוד) - גם במהלך היום וגם באירועים מיוחדים, במעגל השנה ובחיי האדם.
ברכת כוהנים
טקס שבו הכוהנים מברכים את המתפללים בבית הכנסת בחלק מן התפילות בימי חול, בשבתות ובחגים. נוסח הברכה הוא מן התורה, ובזמן שבית המקדש היה קיים, היה הטקס מתקיים מדי יום ביומו.
תפילת נשים
לאוך ההיסטוריה נשים הודרו מהתפילה ורק במאות השנים האחרונות יש שילוב של נשים בתפילה בחלק מהקהילות.
תפילת טל
תפילה שנוהגים לומר ביום הראשון של חג הפסח עם תחילת האביב וסיום החורף. בהתאם לחילופי העונות מחליפים את הבקשה לגשם בתפילה לאביב וקיץ ברוכים בטל וביבולים.
תפילין של רש"י ותפילין של רבנו תם
אחת המחלוקות סביב הנחת תפילין שמיוחסת לסב ונכדו מהמאות 12-11 לספירה.
תפילות השבת
בתפילות השבת נמנעים מלהזכיר ענייני חולין. פותחים בקבלת שבת שעיקרה מזמורים ושירה, ועל שלוש התפילות של ימי החול מוסיפים תפילה – מוסף לשבת.
תפילות הימים הנוראים
תפילות הימים הנוראים כוללים את תפילות ראש השנה ויום הכיפורים, ימי הדין וחתימת הדין של האדם והעולם. התפילות עוסקות בחשבון הנפש של האדם, וכוללות חרטה ובקשת סליחה. ייחודן של תפילות ראש השנה – בתקיעות השופר, ושל יום הכיפורים – בתפילות "כל נדרי" ו"נעילה".
תולדות התפילה
התפילה במסורת ישראל היא פנייה ישירה של האדם לאלוהים ומצווה יומיומית של היהודי. מאז חורבן הבית השני התגבשו בקהילות ישראל נוסחי תפילה קבועים, ובמהלך הדורות הם הועלו על הכתב בסידורי התפילה וקיבלו את מקומם הקבוע במהלך היום ובמעגל השנה.
שליח ציבור
הכינוי למוביל התפילה בציבור.
קדושה (בתפילה)
חלק מחזרת שליח הציבור בעת תפילת עמידה.
הַלֵל
שם כולל לשישה מזמורי תהלים הכוללים דברי הלל ושבח לאל וחלקם פותחים במילה "הללויה". נוהגים לומר אותם בבוקר בחגים ובמועדים מיוחדים, ורק פעם בשנה בלילה: בליל הסדר.
תפילות החג
תפילות המיוחדות לשלושת החגים (שלושה רְגַלים) - פסח, שבועות וסוכות - המבטאות את המשמעות ההיסטורית הייחודית לכל חג לצד ההיבט החקלאי הנוגע לעונת השנה. במהלך השנים קובצו תפילות החגים לכרך נפרד ("מחזור לשלוש רְגַלים").
ברכת הגומל
ברכה הודיה שאומר מי שהיה בסכנה – ונחלץ בבריאות ובשלום.
קינות
שירי אבל על מותו של אדם או על פורעות לאומית. בתשעה באב – יום האבל המסורתי על החורבן הלאומי - נוהגים לקרוא קינות על הפורענויות שקרו לעם ישראל מאז חורבן בית המקדש ועד השואה.
התפילה בקהילות לא אורתודוקסיות
השינויים והחידושים בעולם התפילה הקונסרבטיבית והרפורמית
תפילת הנשים בשלוש הדתות
חובות ומנהגי תפילה עבור נשים ביהדות, נצרות ואסלאם.
"אדון עולם"
פיוט הפותח את תפילת שחרית, נכתב כנראה בספרד במאה 13-12 ומתאר את מלכותו הנצחית של האל ואת יחידותו.