ילדים יהודים לפני השואה
מערך שיעור לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, המיועד ללמידה מרחוק, ומתאים גם ללמידה בכיתה. מטרת השיעור להכיר לתלמידים ילדים ממש כמותם שחיו בקהילות יהודיות לפני השואה.
מטרת הפעילות
- התלמידים ילמדו שלפני מלחמת העולם השנייה היו ליהודים חיי קהילה תוססים ברחבי העולם.
- התלמידים יחושו קרבה לילדים שחיו לפני השואה ויבינו שיש ביניהם דמיון רב.
- התלמידים ילמדו להתבונן בתצלומים ולאסוף מתוכם מידע.
- התלמידים יבטאו את עצמם ביצירה אישית (שיר, מכתב, ציור).
משך הפעילות: 30 דקות סינכרוניות, ולאחריהן משימה א-סינכרונית.
רציונל
במשך דורות קיימו היהודים קהילות תוססות, שנהנו מפעילות כלכלית, תרבותית ודתית ענפה. בקהילות אלו גדלו ילדים ששיחקו, למדו, עשו ספורט, ממש כמו ילדים כיום.
היכרות עם חיי הקהילות האלו, שרבות מהן חרבו בשואה, יכולה לגרום לילדים לחוש קשר לאלה שחיו באותן קהילות ולהזדהות עימם. כך הם יבינו את החורבן לא מתוך הסיפורים על זוועות המלחמה, אלא מתוך הכאב על עולם שאבד ונעלם.
אנו מקווים שבעקבות הפעילות יחושו הילדים קשר לעבר שלהם, של כולנו.
אמצעים טכנולוגיים
- שיעור וירטואלי באמצעות zoom. להדרכה על השימוש ב-zoom היכנסו לפורטל משרד החינוך.
- מצגת: קובץ PowerPoint | קובץ PDF.
- הצבעה באמצעות Mentimeter (או כלי אחר). להדרכה על השימוש במנטימטר היכנסו לאתר משרד החינוך.
פורום כיתתי או אזור משותף אחר שבו יוכלו התלמידים להעלות את יצירותיהם.
מהלך הפעילות
פתיח: חיים יהודיים לפני השואה
הציגו לתלמידים את נושא המפגש:
ספרו לתלמידים שהיום (או מחר, מוחרתיים) אנחנו מציינים את יום הזיכרון לשואה ולגבורה. אמרו כמה מילים על יום הזיכרון, בהתאם לשכבת הגיל. אחר כך עברו לנושא המפגש:
לפני השואה, התקיימו חיים יהודיים במקומות רבים בעולם – במזרח ובמערב אירופה, בצפון אפריקה, באתיופיה, בארץ ישראל ובאסיה. ליהודים במקומות השונים היו הרבה דברים משותפים: מנהגים דתיים, השפה העברית כשפת קודש, ועם זאת לכל קהילה היו המאפיינים המיוחדים לה: השפה המקומית, המוזיקה, הלבוש, והדרך הייחודית שלה לקיים את המנהגים היהודיים. חשוב להבין שהחיים היהודיים לא היו מנותקים מהחיים של כלל הסביבה: בין יהודים לשכניהם שאינם יהודים התקיימו קשרים חברתיים וכלכליים, ואף קשרים משפחתיים ברמות שונות.
נתבונן היום בכמה תמונות כדי להכיר מעט את החיים היהודיים לפני השואה.
בחירת תמונות: מתבוננים בתמונות שצולמו לפני השואה ובוחרים להתמקד בשתיים
- הציגו לתלמידים את התמונות במצגת, בשלב הראשון ללא כותרות. אמרו להם שבכל התמונות מצולמים ילדים יהודים שחיו במקומות שונים בשנים שלפני השואה.
להלן קישורים לתמונות באתר בית התפוצות:
ילדים בקייטנה. חולודניה בלקה, אודסה, אוקראינה, 1932
האחים שמשון, אסתר ומיכאל גלובה משתעשעים בשלג, קאליש, פולין 1935
ילדים משתעשעים בטקס בר-המצווה של יהושע בנג'יו, שנערך בביתו של הדיין. טנג'יר, מרוקו, 1912
קבוצת ילדים בטיול בחיק הטבע, בולגריה, שנות ה-1930
תלמידי כיתה ג' של בית הספר היסודי עם המורה זדנק הלר, פראג, צ'כוסלובקיה, שנות ה-1920-30
חגיגת פורים בגן הילדים היהודי, בגדד, עירק, 1927 - בקשו מהתלמידים לבחור תמונה שעליה ירצו ללמוד באמצעות הצבעה. תוכלו לעשות זאת באמצעות Mentimeter או בהצבעה בידיים. (בשלב זה אין צורך להתייחס לשאלות שמופיעות בשקופיות).
- שתי התמונות שיזכו למספר ההצבעות הגבוה ביותר יילמדו בשלב הבא.
מתבוננים בתמונה הראשונה מתוך התמונות שנבחרו
קיימו דיון עם התלמידים. חשוב להסביר להם מראש את כללי הדיון: יש להישאר במצב של השתק, ורק כאשר המורה נותנ/ת רשות דיבור אפשר לדבר. ממש כמו דיבור בהצבעה בכיתה. כיצד נבקש רשות? יש 2 אפשרויות: על ידי הצבעה באצבע או על ידי הצבעה במסך המשתתפים – הציגו לתלמידים את הדרך שבה אתם מעדיפים שיצביעו.
- חזרו אחורה – לשקופית של התמונה שנבחרה – שימו לב: השקופיות הבאות כבר חושפות מידע על התמונה, ואותן נציג בהמשך.
- בקשו מהתלמידים לתאר מה הם רואים בתמונה, בלי לתת לה פרשנות והסבר. את התיאור יוכלו התלמידים לומר בעל פה כשניתנת להם רשות הדיבור, וכן להשתמש בכלי הצ'אט (צילום מסך) כדי לכתוב את התיאורים שלהם, שאותם תוכלו להקריא לכלל התלמידים.
נקודות שאפשר להתייחס אליהן: כמה ילדים/אנשים מופיעים בתמונה; מה עושה כל דמות?; הבעות פנים ולבוש; הסביבה שבה נמצאים המצולמים; מה רואים במרכז התמונה ומה בצדדים?; מה נמצא בחזית התמונה ומה מאחור?; הגוונים של התמונה; איכות התמונה והפרטים; האם העמידו את הדמויות בתמונה בצורה מכוונת (מבוימת) או שהצלם תפס רגע אקראי? וכו'. - שאלו: כיצד ניתן לדעת שהתמונה צולמה בעבר ולא היום? (איכות התמונה, שחור/לבן, סגנון הלבוש…)
- בקשו מהתלמידים לשער מה מתרחש בתמונה: איפה נמצאות הדמויות? האם הן מציינות אירוע מסוים? איך מרגישות הדמויות (כמה דמויות או דמות מסוימת)? אפשר גם לבקש מהתלמידים לתת כותרת לתמונה, ולאחר מכן לבקש מהם להסביר מדוע נתנו כותרת זו.
- שאלו: האם התמונה מזכירה לכם משהו מהחיים שלכם? מה?
- עכשיו הציגו לתלמידים שקופית עם פרטי התמונה – עכשיו אפשר לראות איפה התמונה צולמה, באיזו שנה, מהו האירוע המצולם ולעיתים גם את שמות המצולמים. (אנחנו כמובן לא יודעים מה עלה בגורלו של כל אחד מהמצולמים, בוודאי יש כאלו שמזלם שפר עליהם וכאלו שלא (קשור למדינות המוצא של הילדים ולנסיבות חייו הייחודיות של כל אחד מהם).
מתבוננים בתמונה השנייה מתוך התמונות שנבחרו
- חזרו על אותו התהליך שעברתם בתמונה הראשונה.
- קיימו דיון: במה דומים ובמה שונים החיים של הילדים בתמונות בהשוואה לחיים שלנו כיום? (כל הפעילויות המתוארות הן פעילויות שגם אנחנו מקיימים – לימודים בכיתה, קייטנה, משחק בחוץ, התחפשות בפורים… ובכל זאת אפשר לראות שזו תקופה אחרת על פי סגנון הלבוש, ההעמדה של הדמויות וכדומה. אפשר גם לשער ששמות הילדים אולי היו שונים בחלקם.) לשוחח על כך שבתקופה ההיא לא היו האמצעים הטכנולוגיים שיש לנו כיום וכדומה – להרחיב את היריעה מעבר למה שרואים בתצלומים.
משימת סיכום
הציעו לילדים כמה דרכים להגיב לתמונה שבחרו:
- לכתוב את הסיפור שמאחורי התמונה – עכשיו יש להם מידע מועט על כל תמונה. את השאר יוכלו להשלים באמצעות הדמיון שלהם.
- לכתוב מכתב לאחד הילדים בתמונה, למשל: במכתב הם יכולים לספר קצת על עצמם, ולשאול את הילד שאלות על עצמו.
- לצייר ציור או לכתוב שיר בהשראת התמונה.
בקשו מהם להעלות את הסיפור/מכתב/שיר/ציור לפורום הכיתתי או לסביבה שיתופית אחרת שבה אתם משתמשים לצורך למידה מרחוק.