"כי האדם עץ השדה"

• היכרות עם הפתגם "כי האדם עץ השדה"
• הכרת שתי פרשנויות שונות לפתגם
• השוואה בין פרשנות קדומה לפרשנות מאוחרת לפתגם

1. פתיחה:

א. חלקו לתלמידים דף ובו הפסוקים מספר דברים (פרק כ, פס' יט-כ), או הקרינו על מסך (מצגת):

כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ,
לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן – כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת,
כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר:
רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא –
אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ
וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל הָעִיר אֲשֶׁר הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּהּ:

הסבירו לתלמידים את המילים הקשות בפסוקים:

• לְתָפְשָׂהּ – לכבוש אותה.
• לֹא תַשְׁחִית – לא תפגע, לא תהרוס.
• לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן – להניף גרזן במטרה לפגוע.
• לָבֹא מִפָּנֶיךָ – לעמוד מולך במלחמה.
• עַד רִדְתָּהּ – עד שתפסיד במלחמה.

ב. לאחר מכן הסבירו את המבנה של הפסוקים ואת השוני בין עץ הפרי ובין האדם: באדם נלחמים במלחמה, ואילו עץ הפרי – לא פוגעים בו במהלך המצור.

2. דיון פותח

א. שאלו את התלמידים מהן נקודות הדמיון ונקודות השוני בין האדם ובין עץ הפרי.

ב. כתבו על הלוח את התשובות של התלמידים (לדוגמה: דרך ההיווצרות; הקשר לאדמה, בחיים ולאחר המוות; מקורות המחיה; תהליך הגדילה).

שימו לב: ניתן להיכנס בקלות להגדרות לא מדויקות, לכן הקפידו שהתלמידים ינסחו את הדומה ואת השונה בצורה ברורה.

3. לימוד מקורות

א. חלקו את הכיתה לחברותות – זוגות או שלישיות של לומדים.

ב. חלקו לכל חברותא (קבוצה) את דף המקורות "כי האדם עץ השדה" להורדה , גרסה מקוונת. כל קבוצה תבצע את הפעילויות המופיעות בו.

ג. עִברו בין החברותות ובדקו אם הם מתקשים בהבנת המקורות.

חשוב: אל תִצרו תחושה כאילו יש תשובות נכונות או תשובות שגויות לשאלות. כל תשובה תתקבל; העיקר שתהיה מנומקת ומבוססת על המקור.

4. אסיף

א. לסיום הפעילויות באמצעות דף המקורות, התלמידים מתבקשים לצייר שני ציורים, הממחישים את שתי הפרשנויות לפסוק – זאת של המהר"ל, וזאת של נתן זך.

• בקשו מהתלמידים להראות את הציורים שלהם לחבריהם לכיתה ולהסביר את המשמעות העולה מן הציורים שלהם.
• לאחר הצגת הציורים, דונו בכיתה: מה ההבדל בין ראיית האדם על פי המהר"ל לבין ראיית האדם על פי נתן זך? האם הם משלימים זה את זה בדבריהם, או חולקים זה על זה?

ב. לסיום, הציגו לתלמידים את התמונה הזאת:

שאלו את התלמידים:

איך מפרש הצייר של הציור הזה את הפסוק?