קידוש ליל שבת

1. התלמידים יכירו את מבנה הקידוש.
2. התלמידים יבחינו בין חלקי המבנה של הקידוש.
3. התלמידים יבינו את הטקסט הנאמר בקידוש.
4. התלמידים יכירו כללי טקס שונים הקשורים בקידוש.
5. התלמידים יבינו את משמעות הקידוש בערב שבת.

פתיח: בירור ראשוני – מהי קדושה?

א. נחלק לתלמידים דף עם תמונות או שנקרין את התמונות במצגת על הלוח דף עבודה, מצגת, ילקוט דיגטלי.

בתמונות דוגמאות שונות לקדושה:

• מקום קדוש,
• טקס קידושין,
• חפץ קדוש,
• זמן קדוש.

נשאל את התלמידים:

• מה רואים בכל אחת מן התמונות?
• מה משותף לכל התמונות?

ב. נגיע עם התלמידים להבנה שפעולת הקידוש היא:

• פעולה המייחדת מקום אחד לעומת מקומות אחרים.
• פעולה המייחדת חפץ אחד לעומת חפצים אחרים.
• פעולה המייחדת יחסים עם אישה אחת לעומת יחסים עם אנשים אחרים.
• פעולה המייחדת זמן מסוים לעומת זמנים אחרים.
• הקידוש הוא פעולה אקטיבית שעושה המקדש ביחס לדבר שאותו הוא מקדש.

ג. נשאל את התלמידים את שאלת הדריכה:

מדוע מקדשים בליל שבת?

שלב 1: מה אומרים בקידוש ליל שבת?

א. נחלק לתלמידים דף ובו נוסח הקידוש קובץ להדפסה, גרסה דיגיטלית.

ב. נבקש מהתלמידים לחלק את הקידוש לשני חלקים, ולבחור מבין כמה כותרות את הכותרות המתאימות לכל חלק. נראה כי הקידוש פותח במעין הקדמה של פסוקים אחדים מסיפור הבריאה, וחלקו העיקרי של הקידוש הוא שתי ברכות.

נברר עם התלמידים: במה עוסק כל אחד משני חלקי הקידוש?

• החלק הראשון: פסוקים מסיפור הבריאה המתארים את השבת הראשונה בעולם.
• החלק השני: שתי ברכות, ברכת הגפן וברכת הזמן.

נתמקד בחלק הראשון: נבקש מהתלמידים לסמן את הפעולות שעושה אלוהים ביום השביעי:

• שובת מכל המלאכה שעשה עד כה.
• מברך את יום השביעי.
• מקדש את יום השביעי.

מה מצופה מהאדם לעשות ביום השביעי? לחקות את האל על ידי ביצוע אותן פעולות עצמן.

נתמקד בחלק השני: בקידוש שתי ברכות – מהן?

ברכה ראשונה: בורא פרי הגפן.

באילו אירועים נוספים מברכים ברכה זו? בטקס נישואין, בברית מילה, בקידושים של חגים ומועדים, בטקס הבדלה. ברכת הגפן היא ברכה בסיסית המלווה טקס.

ברכה שנייה: נלווית אל הברכה הבסיסית ברכה שמייחדת את הטקס, ונקראת ברכת הזמן או ברכת היום.
במקרה שלנו הזמן הוא שבת, והברכה עוסקת ביום השבת. יום השבת, על פי תוכן הברכה, נועד להזכיר לנו שני אירועים:

• מעשה הבריאה.
• יציאת מצרים.

כיצד שבת מזכירה את שני האירועים הללו?

• מעשה הבריאה – על ידי חיקוי האל ששבת ממלאכה, וכך עושה בשבת גם המאמין.
• יציאת מצרים – השביתה ממלאכה מזכירה את היציאה מעבדות. שבת היא סמל של חירות הן באיסור המלאכה והן בשליטה של האדם בזמן.

שלב 2: צפייה בקידוש מסורתי ובקידוש מתוך הסדרה "עבודה ערבית"

הקידוש הוא טקס, וככזה אינו חי בטקסט בלבד, אלא יש לו ביצוע. שימו לב:

• מה נדרש לצורך ביצוע הטקס?
• מה עושים האנשים?
• מי מקדש? מה הוא עושה?

• האם אתם מכירים צורות ביצוע נוספות? מנהגים שונים בעריכת הקידוש?
• הנוכחים בקידוש עומדים או יושבים?
• בעל הבית מקדש? אימא מקדשת? אחד הילדים מקדש? האורח מקדש?

לפניכם קטע קטן מתוך הסדרה "עבודה ערבית". משימת צפייה:

א. שימו לב לשינויים שמכניסה תמנע לנוסח הקידוש.

בעקבות הצפייה:

ב. מה דעתכם על השינויים הללו?

מדוע חשוב לתמנע להדגיש את ההבדל בין "מכל" העמים ל"ככל" העמים בהקשר שבו היא עורכת את הקידוש?

ג. איך מרגישה לדעתכם בושרה בזמן הקידוש?

ד. בושרה, אמג'ד ונתן מגיבים באופן שונה לקידוש. עם איזו תגובה אתם מזדהים ומדוע?

ה. לבושרה ולאמג'ד נקודות הסתכלות שונות על ארוחת ערב שבת. מה רואה כל אחת מהדמויות? עם איזו דמות אתם נוטים להזדהות?

שלב 3: מדוע מקדשים בליל שבת?

נחזור לשאלה ששאלנו בסיום הפתיח, וננסה לענות עליה בעקבות לימוד הקידוש: מדוע מקדשים בליל שבת?

• כדי לקבוע את השבת כיחידת זמן מקודשת, מובדלת ומובחנת משאר ימות החול.
• כדי להידמות לאל ששבת ממלאכתו וקידש את השבת, ובכך להיות נשגבים יותר.
• כדי לזכור את יציאת מצרים שמייצגת מעבר ממצב של עבדות לחירות.
• עוד מצאנו בסרטונים שראינו את הקידוש כטקס שמייצר אווירה ומבחין בין ארוחה משפחתית לסעודת שבת.

סיכום: טקס המקדש זמן

נבקש מהתלמידים לתאר את הצפירה בערב יום השואה או בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל כאקט טקסי המייחד זמן מסוים.

• מהו האקט הטקסי? באילו הרכבים הוא מתקיים? מהו הזמן המתייחד מבחינת משכו ותוכנו?
• מה דומה ומה שונה בין טקסים אלו לטקס הקידוש?