תעלומת הרצח הראשון בתולדות האנושות

קין והבל

סיפור הרצח הראשון בתולדות האנושות מביא את חז"ל לדון ברצינות בסיבה שהובילה לרצח. בשיעור להלן נכיר מדרש בו חז"ל מציעים סיבות שונות שמובילות לאלימות, מה שנראה כמו הסיבות שניתן להצביע עליהן גם באירועי אלימות גדולים (וקטנים) לאורך ההיסטוריה ובימינו אנו.

כיתה ו2 שיעורים

מטרת הפעילות

  1. להכיר את המדרש על קין והבל ועל מה הוא בא לתת מענה (להכיר שיטה פרשנית).
  2. להבין מה הפריע לחז"ל בסיפור ומדוע.
  3. להראות איך המדרש על רצח קין והבל מתקשר לעולמם של הילדים, ולהבין מה יכול להוביל לאלימות.
  4. לדון בשאלה כיצד ניתן להימנע מאלימות.

מהלך הפעילות

פתיח:

א. נשאל את התלמידים:

  • מה גורם לנו לכעוס (כשלעתים הכעס עשוי גם להיגרר לאלימות)?
  • למי יש דוגמאות? תחשבו גם על דוגמאות עכשוויות, כאלו שקרו לכם או לחבריכם.

ב. נקיים עם התלמידים דיון בנושא בכיתה.

הערות מנחות למורה בנוגע לדיון בכיתה:

  • כדאי להגיע עם סל של דוגמאות רלוונטיות לכיתה: מריבות בהפסקה על ניקוד במשחק כדורגל, 'רמאויות', תור לקולר, מישהו לקח לי, מישהי שלא מתנהגת כמו יתר הבנות וכו'.
  • אפשר לצרף גם מקרים אקטואליים שהתפרסמו בעיתון. יש להציג על מקרן בזמן השיחה את דף האקטואליה "מקרי אלימות 'אמיתיים' " – קובץ וורד.
  • יש לאפשר שיח פתוח שמציף את העובדה שכעס (וגם קנאה) הם תגובות רגשיות שבני האדם חווים. השאלה היא איך מתמודדים עם הכעס ועם תגובות רגשיות שליליות אחרות.

שלב 1: תחילת הפעילות

א. נצפה בסרטון "קין והבל – על מה יכול אדם להרוג אדם אחר" עד המשפט "חסר לנו פה מידע", דקה 00:52.

הסרט עוסק ברצח הראשון בתולדות האנושות, מעניין לדעת מה גרם לכך!

ב. נחלק לתלמידים את דף הצפייה המלווה את הסרט – גרסת וורד | גרסה מקוונת.

במקביל, נכתוב על הלוח את הפסוק:

וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו; וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ. (בראשית ד', פסוק ח')

ג. לאחר הצפייה בסרטון והעבודה על דף הצפייה, נפנה אל התלמידים ונאמר:

  • כולם מכירים את הסיפור על קין והבל ויודעים שקין רצח את הבל, אבל המניע לרצח נותר בגדר תעלומה. בואו נראה אם שני החבר'ה האלה מצליחים להבין מה גרם לקין לרצוח את הבל בעזרת התבוננות ולמידה מעולמם האישי. בואו נראה גם מה חז"ל עושים עם הסיפור הזה.

שלב 2: צפייה ולימוד בחברותות

א. נמשיך לצפות בסרטון עד הסוף (הסרט ימשיך מהנקודה שבה הוא נעצר).

ב. נחלק לתלמידים את דף הלימוד בחברותות "המדרש מספר על עניינים שעלולים להביא לאלימות קיצונית" – קובץ וורד. התלמידים יעבדו יחדיו על הדף לאחר שיסיימו לצפות בסרטון.

הבהרה למורים:

הלימוד בחברותות ("חברותא" = מארמית – חברות, למידה יחד) נעשה בזוגות. התלמידים קוראים יחד את הטקסט וחושבים על השאלות יחד. דרך לימוד זאת מעודדת את הלומדים לפתח שיח הדדי עם בן/בת הזוג, לשמוע רעיונות, כיוונים וניסוחים שונים, כל אחד ואחת מתוך עולמם האישי.

אפשר להציג לתלמידים את הלימוד בחברותות כמו קריאת כתבה בעיתון ליד בני משפחה, כאשר פתאום מתעוררת שיחה אודות הכתבה, אחד מבקר את הכתבה, האחר תומך בה והשלישי מעלה סיפור שמזכיר לו את המסופר בכתבה.

בכיתה יישמעו קולות הלימוד, הקריאה, ההתלבטויות והמחשבות של הלומדים ויהוו מעין 'בית-מדרש' כיתתי לדיון במדרש.

כדאי להציג בפני התלמידים את שיטת הלימוד בחברותות:

  • הדף עם השאלות הוא דף ללימוד וחקירה – יש לנו סיפור או בעיה שאנחנו רוצים להבין, ולשם כך ננסה להתעמק בטקסט.
  • לומדים בזוג – הלמידה היא חוויה משותפת שבה כל אחד נתרם מהאחר, מהידע האישי שלו ומחוויותיו.
  • מתחת למילים לא מוכרות יימתח קו תחתון ויינתן הסבר בסוגריים.
  • במקרה זה דף החברותא משלב בין הסרטון לבין מדרש חז"לי.

שלב 3: דיון

א. לאחר העבודה בחברותות נאמר:

  • ראינו שחז"ל העלו, כמו הנערים, כמה אפשרויות לרצח.

התייחסות לדף:

מהן שלוש הסיבות שהמדרש מציע?

  1. שליטה במשאבים – רכוש, אדמה
  2. נשים
  3. דת

על מה אתם חשבתם? למה לדעתכם זה מעסיק כל כך את חז"ל?

  • חז"ל מנסים לשקף לנו מה עלול לגרום לעימות. אם נבחן את ההיסטוריה של האנושות, נוכל למצוא את המדרש של חז"ל בחלק נרחב של העימותים הגדולים:
    לדוגמה: מלחמת טרויה, כפי שהיא מופיעה בסיפורי המיתולוגיה היוונית. פאריס – אחד מבני מלך טרויה, חוטף את הלנה – האישה היפה ביותר בעולם שהייתה נשואה למנלאוס היווני, וגורם לכך שכל יוון תתקוף את טרויה במשך 10 שנים.
    דוגמה נוספת היא מלחמת העולם השנייה, שבה גרמניה ביקשה להשתלט ולספח טריטוריות נוספות לשטחה. גם מלחמות הדת בצרפת במאה ה-16 הן דוגמה שמתיישבת היטב עם מדרש חז"ל. יש כמובן מלחמות דת נוספות, אך המלחמות הללו היו בתוך זרמים של הדת הנוצרית.
  • כיצד ניתן היה להימנע מהרצח?

ב. דיון: כיצד לדעתכם ניתן להימנע ממקרי אלימות קיצוניים, כגון הרצח הראשון בפרט ומקרים אחרים בכלל?

הנחיות למורה בנוגע לדיון:

  • לנסות לפתור את הבעיה
  • לראות את האחר שעומד מולי
  • לשלוט בכעס

סיכום

א. נדון בהצעה של המקרא עוד קודם לרצח בנוגע לאיך ניתן להימנע מתגובות שליליות (וכמובן מאלימות). הפסוק שלפני הרצח (בראשית ד, ז) הוא: "הלא אם תיטיב, שאת ואם לא תיטיב…".

אין צורך להשתמש בפסוק עצמו אלא מספיק לדון ברעיון:

אם בני האדם יהיו מודעים לתגובות הרגשיות שלהם לאירועים שגרמו להם מפח נפש (אלוהים לא שועה למנחת קין, וקין תולה את הסיבה לכך בהבל), הם יוכלו לשלוט ברגשות שלהם ולהימנע מתגובות הרסניות.

הערה למורה:

בסוף השיעור נראה כי השאלות שעליהן המקרא רוצה לתת תשובה הן:

  • כיצד ניתן היה להימנע מהרצח?
  • איך ניתן להגיב אחרת כשאני מאוד כועס/מקנא/מרגיש שפגעו בי?

המדרש לוקח את הפער בפסוק ומתייחס לנקודות החולשה של האדם שעלולות להביא למקרי אלימות. המדרש הוא ריאלי, הוא מודע למגרעותיו של האדם (לצד יתרונותיו) ומציע בהסתכלות מפוכחת סיבות העשויות להוביל לאלימות. ייתכן שהמודעות לסיבות הללו יכולה להקדים תרופה למכה במקרים אחרים.

ב. הצעה להרחבה:

משימת בית בחברותות/צוות – עיצוב מדרש משלכם:

  • אפשרות א: לאייר קומיקס (על פלקט) עם פרטי השיחה בין קין והבל, עם סוף שונה.
  • אפשרות ב: להמחיז את אחת הסיבות לפרוץ הריב, עם סוף שונה.
  • אפשרות ג: לבחור ביטוי שעוסק ביחס סובלני לאחר ולהציג אותו בפני הכיתה בפנטומימה או באיור.

יש להעלות את משימת הבית כסוג של מדרש אישי, פרשנות נוספת לכתוב.