אפיקומן

מילה יוונית שפירושה – קינוח, פרפראות שאוכלים בסיום הסעודה. חז"ל פירקו את המילה לשתי מילים – אפיקו מן – ופירשו: הוציאו (אפיקו) מיני מתיקה (מן). האפיקומן נזכר לראשונה במשנה:¹ "ואין מפטירין אחר הפסח אפיקומן", כלומר – לא מסיימים את הסעודה של זבח פסח בפרפראות ובקינוחים כרגיל, אלא בזבח עצמו, כדי לשמור בפה את טעם הבשר, קרבן הפסח. ובימינו, כשאין קרבן פסח, נוהגים לסיים את הסעודה באכילת מצה, שלאחריה אין אוכלים דבר, כדי לשמור בפה את טעם המצה, שאכילתה היא עיקר המצווה בסעודת ליל הסדר.²
האפיקומן שבהגדה הוא אפוא מחצית המצה האמצעית (מבין שלוש המצות), שאותה מחביאים, מצפינים,³ עד לסיום הסעודה. אז מחלק עורך הסדר את האפיקומן, ונותן חתיכה ממנו לכל אחד מן הסועדים. במהלך השנים הפך האפיקומן אתגר לילדי המשפחה, שעד סיום הסעודה אמורים למצוא אותו ולהתמקח על המתנה שיקבלו בתמורה להחזרתו או להיפך, לגנוב אותו ולהחביאו ולקבל תמורה בעד החזרתו. ובכך משיג האפיקומן את אחד מיעדיו – שהילדים יישארו ערים עד אחרי הסעודה (לפחות).⁴