הַלֵל
שם כולל לשישה מזמורי תהלים הכוללים דברי הלל ושבח לאל וחלקם פותחים במילה "הללויה". נוהגים לומר אותם בבוקר בחגים ובמועדים מיוחדים, ורק פעם בשנה בלילה: בליל הסדר.
הַלֵל: שם כולל לשישה מזמורי תהלים (מזמורים קיג-קיח) שמקצתם פותחים או מסתיימים במילה "הללויה" וכוללים דברי הלל ושבח לאל. את מזמורי ההלל נוהגים לומר בתפילת שחרית בימים מיוחדים שבהם מבקשים להודות לה' על חסדיו: בשלושת הָרְגָלִים – בחג הראשון של פסח, בחג השבועות, בשבעת ימי חג הסוכות ובשמחת תורה – ובשמונת ימי החנוכה. פעם אחת בשנה, בחג הפסח, אומרים את ההלל גם בלילה של י"ד בניסן – בבית הכנסת בתפילת ערבית (נוסח ספרד) ובבית בליל הסדר.
יש גם הלל מקוצר יותר, הנקרא חצי הלל ובו משמיטים שני חצאי מזמורים(קטו, קטז). את ההלל המקוצר נוהגים לומר בראשי חודשים ובימי חול המועד פסח ובחג האחרון של פסח.
על פי החלטת הרבנות הראשית אומרים הלל גם בתפילת שחרית של יום העצמאות ויום ירושלים ויש קהילות האומרות הלל אף בליל יום העצמאות. ההלל המלא נקרא גם הלל שלם, ומכיוון שהוא כולל את אזכור יציאת מצרים (מזמור קיד) הוא נקרא גם בשם הלל המצרי.