המבול

המבול היה השיטפון הגדול שאירע בימי נח, והשמיד את כל החי והצומח – פרט לבעלי החיים ובני משפחת נח שהיו בתיבה וניצלו מן המבול, כמו שמסופר בספר בראשית ו-ט.¹ המבול היה הצפה של העולם במים – מי תהום כבירים שפרצו מן האדמה – "כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה" וזרם של גשם שירד ללא הפסקה "אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה" (בראשית ז 12).

המבול מתאר את החורבן והכליה הכמעט מוחלטים של העולם כולו, בעקבות ההתדרדרות המוסרית של האנושות בדורות שעברו – מבריאת האדם ועד דורו של נח: הארץ מלאה חמס ורוע עד כדי כך שה' התחרט על בריאת האדם והחליט למחות את האדם מעל פני האדמה (ו 7). אך גם באותו עולם רע ומושחת נמצאה נקודת אור בדמותו של נח, שהיה "אִישׁ צַדִּיק תָּמִים… בְּדֹרֹתָיו" ומצא חן בעיני ה' (ו 9).² ה' ציווה על נח לבנות תיבה³ ולהכניס לתוכה את משפחתו ונציגות מכל בעלי החיים כדי לשמש פתח הצלה לעולם חדש (ו 19 – 20). המבול נמשך 40 יום ולילה, ובעקבותיו נמחו כל החיים מעל פני היקום, ונותרו רק נח ומשפחתו ובעלי החיים שהיו אתו בתיבה. 150 יום לאחר סיום המבול נעצרה התיבה על הר אררט, אך כל יושבי התיבה נאלצו להישאר בתוכה יותר משנה,⁴ עד שהיונה, שנשלחה למשימת סיור בפעם השלישית – לא חזרה עוד אל התיבה.⁵

נח יצא מן התיבה עם משפחתו וכל בעלי החיים. הוא בנה מזבח לפי מצוות ה' והקריב קרבן, וה' הבטיח לו: "וְלֹא יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר". כאות ברית בין ה' ובין העולם הציג ה' את "הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן", תזכורת תמידית להתחייבותו. ה' העניק לנוח ולבניו את ברכת "פרו ורבו" והטיל עליהם כמה מצוות, בהן האיסור המוחלט על שפיכות דמים.מצוות אלו נקראות שבע מצוות בני נח.

הברית שכרת ה' עם נח ובניו ציינה התחלה חדשה לאנושות. מקורות חז"ל מדגישים את חטאיהם הכבדים של בני דור המבול: הם עשו את כל העבירות האפשריות – אך ה' החליט להשמידם רק כאשר "פשטו ידיהם בגזל", כדי להמחיש את חומרת מעשי החמס שלהם.⁶ ובכל זאת התאבל ה' במשך שבעה ימים על החלטתו להשמיד את הבריאה מעשה ידיו.⁷ על השאלה מדוע נענשו בעלי החיים, אין תשובה במקרא – וחז"ל הסבירו שבני האדם, בהשחיתם את דרכם, השחיתו את הארץ.⁸ המדרש מתאר את הקשיים העצומים שאתם התמודד נח במהלך השהייה הממושכת בתיבה, ואת טיפולו המסור בבעלי החיים שהיו אתו: "שנים עשר חודש שעשה נח בתיבה לא טעם טעם שינה" – לא הוא ולא בניו, שהיו עסוקים ללא הרף בטיפול בבעלי החיים ובהזנתם.⁹
"דור המבול" – כינוי של חז"ל לאנשים שחיו בדורו של נח ומתו במבול. "אַחֲרַי המבול" – ביטוי בעברית של ימינו המציין את אדישותו של הדובר למה שיקרה אחריו, גם אם תהיה כליה נוספת על האנושות, ובלבד שלא תתרחש בימיו. "מִלִפְנֵי המבול" – ביטוי המציין שמשהו הוא מתקופה קדומה ביותר, משהו ישן נושן שעבר זמנו.