יום העצמאות

מבוא

יום העצמאות של מדינת ישראל חל בתאריך ה' באייר: ביום זה בשנת תש"ח (1948) קיבלה מועצת העם את עמדתו של דוד בן גוריון והחליטה להכריז על הקמת המדינה. חוק יום העצמאות (תש"ט – 1949) קובע כי יום זה הוא יום חג – ויום שבתון. החג מתחיל עם סיומו של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפתח בטקס ממלכתי בהר הרצל בירושלים. יום העצמאות נחוג בעיקר בבילויים ברשות הרבים – ברחובות הערים ובחיק הטבע. דגלי המדינה ותאורה מיוחדת מקשטים את הרחובות ואת חזיתות הבתים. בילוי מרכזי וחביב במיוחד בשנים האחרונות הוא הפיקניק – או המנגל בגרסתו המקומית.

מעט יוצרים: הגדת העצמאות

מאת:

• אהרן מגד

"כנגד ארבעה בנים דיברה תורה: אחד חכם אחד רשע אחד תם ואחד שאינו יודע לשאול:
חכם מה הוא אומר? מה העדות והחוקים והמשפטים אשר עליהם בנויה מדינתנו? ואף אתה אמור לו מֵהִלְכוֹת המדינה: פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות, שוקדת על פיתוח הארץ לכל תושביה, מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל.
רשע מה הוא אומר? מה המדינה הזאת לכם? לכם ולא לו, ולפי שהוציא עצמו מן הכלל כָּפַר בעיקר. ואף אתה הַקְהֵה את שיניו ואמור לו: בעבור זה היא לנו ולא לו, כי אילו היה שם לא היה נגאל.
תם מה הוא אומר? מה זאת? ואמרת: בעלייה, עבודה והגנה כבשנו את הארץ והקמנו את המדינה.
ושאינו יודע לשאול, את פתח לו, שנאמר: וסיפרת את עלילות הגבורה לכל תושבי המדינה. תושבי המדינה – הוותיקים, כל תושבי המדינה – החדשים והוותיקים גם יחד.

והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, ואנו מתגוננים וניצלים מידם.

ויהי כאשר שמעו הערבים כי ניתנה לנו הארץ… ויאמרו: אנחנו הרבים והם המעטים, אנחנו ברכב ובפרשים והם בחוסר כול, הבה נעלה עליהם ונכריתם… ויארבו לנו בדרך ירושלים ובדרך עציון ובדרכי הגליל והנגב, ויירו בכל כלי רכב… ויניחו מוקשים… ויהי הרג רב… ודם רב נשפך.
ויזעקו אל הדגל כל בחור וטוב בישראל… ונאמר: הם בחיל ובכוח, הם ברכב ובפרשים, ואנחנו באמונתנו בצור ישראל ובשם אהבתנו את עמנו ואת ארצנו נלך, לנו הניצחון.
מעשה בל"ה בחורי פלמ"ח אשר יצאו באישון ליל להחיש נשק ותחמושת לנצורים אשר בגוש עציון, ויהי כאור הבוקר ויגלה אותם האויב… ויקיפו אותם סביב מאות חיילים חמושים וחגורים במיטב הנשק… ויהי כאשר לא אבו להיכנע לפניהם – ויתנפלו עליהם ותינטש המערכה… ויהי כאשר אזלה תחמושתם וכלה כוחם ויפלו בגבורה אחד אחד וַיְקַדְשׁוּ שם ישראל במותם.
וירדפו אנשינו אחר כנופיות האויב… ויהדפום אחור ויפילו בהם חללים לרוב ותהי בהלה ומהומה במחנה האויב וינוסו מפנינו עד שערי עריהם.
ויטילו הערבים מָצוֹר על ירושלים סביב, אין יוצא ואין בא, ויהי רעב כבד בעיר, לא לחם לאכול ולא מים לשתות ולא נשק להגן… ותצאנה שיירות להביא מזון ונשק לנצורים בחירוף נפש ובסכנה רבה… ויפלו רבים מן המגינים… ויכבשו מגיני ירושלים את כל שיאי ההרים, המעוזים והמשלטים החולשים על הדרך לירושלים… וייסלל כביש, הוא כביש הגבורה, ותהי רווחה לעיר.
והערבים ראו כי מגיננו הולכים מֵחַיִל אל חַיִל ויאחזום חִיל ורעדה וינוסו בבהלה גדולה מכל הכפרים והערים אשר בגבול מושב ישראל וייטשו את בתיהם ואת שדותיהם ואת רכושם ויצאו בנעריכם ובזקניהם אל מעבר לקווי האויב.
ויפלו ביד מגיננו עיר הכינרת טבריה ועיר הנמל הגדולה חיפה, ועיר ההר צפת, ועיר העמק בית שאן, וייכנעו ערי החוף יפו ועכו ועוד כפרים רבים לאין ספור אשר אספו לוחמינו…

וביום ה' באייר קמה מדינת ישראל וכל גבולה בידינו, ובעמדות ובמשלטים וביישובי המגן וביישובי הספר חגג כל עמנו את היום הגדול. דם ואש ותמרות עשן.
ויהי למחרת קום המדינה וייאספו עלינו צבאות שבעה עמים מעבר הירדן ומן הלבנון ומסוריה וממצרים ומעיראק ומסעודיה ומתימן, חַיִל כבד וגדול מאוד למעלה משלוש ריבוא, ולהם רכב ברזל ותותחים ואווירונים וספינות מלחמה ויאמרו לקום עלינו ולכלותינו.
שפוך חמתך על הגויים אשר לא ידעוך ועל הממלכות אשר בשמך לא קראו, שפוך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם…"

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם. http://www.acum.org.il

טקס הכרזת המדינה

טקס ההכרזה על הקמת המדינה התקיים ביום שישי, ה' באייר תש"ח (15 במאי 1948),¹ במוזיאון תל אביב (הישן) בשדרות רוטשילד בשעה 4:00 אחר הצהריים. בטקס נכחו כל חברי מועצת העם, ומחוץ לאולם המוזיאון התאספו אלפי אנשים נרגשים. הטקס היה קצר, כ-35 דקות, והועבר בשידור ישיר (הראשון מסוגו) ברדיו בקול ישראל. דוד בן גוריון עמד וקרא בקולו את מגילת העצמאות: "בארץ ישראל קם העם היהודי, בו עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית… זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם, עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית… לפיכך אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל – היא מדינת ישראל!"
הטקס ההיסטורי הסתיים בחתימת כל הנוכחים, ובראשם דוד בן גוריון, על מגילת העצמאות ובברכת "שהחיינו".

יום העצמאות - יום חג

רוב החגים של עם ישראל נקבעו בתקופות קדומות מאוד, ויש להם מסורות ומנהגים קבועים וידועים. גם חג מאוחר יחסית, כמו חנוכה, הוא בן יותר מאלפיים שנה… לעומת זאת, יום העצמאות הוא חג צעיר מאוד. כבר בשנה הראשונה למדינה (תש"ט – 1949) התקיים בכנסת דיון על יום העצמאות, ובדיון זה ניסו חברי הכנסת לברר את הקשר האפשרי בין יום העצמאות ובין חגי ישראל המסורתיים. הפרופ' בן ציון דינור, שהיה היסטוריון וחבר כנסת, הצביע על שלושה מרכיבים המאפיינים כל חג מחגי ישראל:

1. הזיכרון ההיסטורי, לדוגמה – זיכרון יציאת מצרים בחג הפסח,
2. רעיון מסוים, כגון – מעבדות לחירות בחג הפסח,
3. סמל – דוגמת המצה.

הפרופ' דינור קבע כי שלושה מרכיבים אלו קיימים גם ביום העצמאות: הזיכרון ההיסטורי הוא הניצחון המופלא של ישראל הקטנה על צבאותיהן של מדינות ערב. הרעיון הוא תקומת ישראל, חידוש הריבונות היהודית בארץ ישראל. הסמל הוא דגל ישראל.

חוק יום העצמאות

חוק יום העצמאות התקבל בכנסת בשנת תש"ט (1949), ונוספו לו תיקונים קלים במהלך השנים. החוק כלל את התאריך (ה' באייר) ואת הקביעה שיום זה "יוּחַג מדי שנה כחג המדינה" ויהיה יום שבתון במדינת ישראל כמו שאר חגי ישראל. עוד נאמר בחוק, שאם התאריך ה' באייר חל ביום שישי או בשבת – מקדימים את יום העצמאות.² חוק יום העצמאות קצר וטכני מעיקרו, ואינו עוסק באופיו של יום העצמאות – במנהגים, בסמלים או בטקסים. אלה נקבעו במהלך שנות קיומה של המדינה וגם עברו שינויים, לדוגמה – בשנים הראשונות של המדינה נהגו לקיים ביום העצמאות מפגן צבאי גדול (בתל אביב או בירושלים) כדי להדגיש את תפקידו וחשיבותו של צה"ל לתקומת המדינה ולעצמאותה. בימינו כבר לא מקיימים מפגן צבאי מסוג זה, ומן המפגן של השנים הראשונות נותר רק המטס המיוחד שמטיס חיל האוויר בשמי הארץ ביום העצמאות.

חגיגות יום העצמאות

ליל יום העצמאות נפתח עם סיום יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בטקס מסורתי הפותח את חגיגות העצמאות ומתקיים מדי שנה בשנה בהר הרצל בירושלים. בטקס מדליקים שנים עשר נציגים ונציגות מתושבי המדינה שתים עשרה משואות.³

שני טקסים נוספים נערכים באופן מסורתי ביום העצמאות, ואלו הם: חידון התנ"ך העולמי לנוער מתקיים בבוקר יום העצמאות, וטקס חלוקת פרס ישראל – במוצאי יום העצמאות.

יום העצמאות בא לידי ביטוי בעיקר בבילויים ברשות הרבים – ברחובות היישובים ובחיק הטבע. שרשרות של דגלים ואורות צבעוניים מקשטים את הרחובות ואת חזיתות הבתים. בליל החג נפתחות בימות בידור בכל היישובים, ובערים הגדולות יש בימות אחדות, חלקן בשכונות מרוחקות. על בימות אלו מופיעים זמרים, רקדנים ובדרנים, המלווים במטחים של זיקוקין די נור צבעוניים. ברדיו ובטלוויזיה משדרים תכניות בידור מיוחדות, כמו גם שידורים ישירים של שלושת הטקסים המרכזיים – טקס פתיחת חגיגות העצמאות, חידון התנ"ך העולמי וטקס חלוקת פרס ישראל.
בילוי מרכזי וחביב במיוחד בשנים האחרונות הוא הפיקניק או המנגל בגרסתו המקומית. המוני ישראלים נוהרים לגנים ציבוריים, לחורשות, לפארקים ולכל פיסת דשא מצויה ועורכים שם פיקניק משפחתי או קהילתי הכולל בשרים "על האש" ושאר מאכלים.

יום העצמאות בבית הכנסת

ליום העצמאות יש גם ביטוי בתפילות מיוחדות, שאותן קבעה הרבנות הראשית לישראל. בליל יום העצמאות ובבוקר החג נאמרות בבית הכנסת תפילות מיוחדות המְלוּוֹת לעתים בתקיעת שופר. התפילות מביעות את אמונתו של הציבור הדתי הציוני, ומבוססות על המסורת היהודית שלא רק "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה" (דברים ח 17), וכי ביום העצמאות, כמו בכל חג, יש להודות לה' על חסדו ועל עזרתו. התפילות המיוחדות ליום העצמאות כוללות מזמורי הַלֵל הנאמרים בבית הכנסת בחגים. במעט בתי כנסת יש גם קריאה בתורה מיוחדת ליום העצמאות (דברים יא 22 – 25) וכן הפטרה מספר ישעיהו המסתיימת בפסוק "צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל" (ישעיהו יב 6). כמו כן אומרים תפילה לשלום המדינה ותפילת "מי שבירך" לחיילי צה"ל. בבתי כנסת רבים נוהגים להוסיף לתפילת יום העצמאות את פרק קכו בתהלים – "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים" – ולשיר אותו במנגינת ההמנון הלאומי, "התקווה".

הגדת העצמאות

בשנים הראשונות של המדינה נעשו כמה ניסיונות לחבר הגדה של יום העצמאות על פי מתכונת ההגדה של פסח. לכבוד יום העצמאות הרביעי (תשי"ב – 1952) יצאה לאור הגדת עצמאות שכתב הסופר אהרן מגד בעבור חיילי צה"ל – ביוזמת המטה הכללי של צה"ל. הגדת עצמאות זו נגנזה ולא הופצה בגלל מחלוקת עם הרבנות הצבאית על התכנים והניסוחים שבה. לקראת שנת ה- 50 למדינת ישראל יצאה לאור מהדורה מחודשת (תשנ"ט – 1998) של הגדת זו בהוצאת ארכיון החגים הבין-קיבוצי.

העשרה - קישורים

הפעלות, תפילות, שירים ודברי הגות ליום העצמאות – באתר חגים

חוק יום העצמאות, מגילת העצמאות, מלחמת העצמאות, נאום יו"ר הכנסת לקראת יום העצמאות הראשון – באתר הכנסת

מאמר של הרב שמואל כץ על עיצוב צביונו הדתי של יום העצמאות – באתר דעת

יום העצמאות בתמונות – באתר פורטל תמונות ירושלים