יצחק אברבנאל

ר' יצחק אברבנאל (1437 – 1508), הידוע גם בכינויו דון יצחק אברבנאל, היה פרשן מקרא ופילוסוף, מדינאי ואיש כספים, שר ויועץ למלכי ספרד ופורטוגל ומנהיג מגורשי ספרד. יצחק אברבנאל נולד בליסבון שבפורטוגל למשפחה מכובדת ובעלת אמצעים, שטענה לייחוס משפחתי לצאצאי דויד המלך.

אביו יהודה היה יועץ הכספים של מלך פורטוגל, אלפונסו החמישי. בצעירותו קיבל אברבנאל חינוך תורני מסורתי לצד השכלה פילוסופית וכללית רחבה. עם מות אביו ירש את תפקידו כיועץ הכספים של המלך ושימש בתפקיד זה עד מות המלך.

לאחר מכן נאלץ לברוח מפורטוגל בשל גזר דין מוות שגזר עליו המלך החדש. הוא ברח לספרד, ועד מהרה הוזמן לשמש כשר האוצר של המלכים הקתולים, פרננדו ואיסבל. בתוקף תפקידו בחצר המלכות ניסה אברבנאל למנוע את גזירת הגירוש גם בדרכי שכנוע וגם בהצעת תשלום כופר – אך ללא הועיל. והוא עזב את ספרד בחודש אב בשנת 1492 בראש הגולים.

דון יצחק אברבנאל התיישב באיטליה, נדד בין הערים והנסיכויות – נפולי, סיציליה, קורפו וגם ונציה – ושם חי עד יום מותו בגיל 71. ליצחק אברבנאל ולאשתו היו שלושה בנים – יוסף, יהודה ושמואל – והמפורסם שבהם, יהודה אברבנאל, גם הוא חי ופעל באיטליה והיה משורר, פילוסוף ורופא.

למרות תפקידיו בחצרות מלכים והטלטלות בחייו, היה ר' יצחק אברבנאל יוצר ופרשן פורה, שכתב ספרים רבים, ובהם יצירתו הפרשנית לספרי המקרא,¹ שאותה החל לכתוב בספרד טרם הגירוש וסיים לכתוב באיטליה. את פרשנותו למקרא החליט אברבנאל לפתוח דווקא בספרי נביאים ראשונים, מכיוון שרוב הפרשנים נטו לפסוח על ספרים אלו וגם משום שלהערכתו, ניסיונו המדיני אפשר לו להבין טוב יותר את התכנים והסוגיות בספרים אלו.
בפרשנותו לתורה ולנביאים הציג אברבנאל שלושה חידושים עיקריים:

1. הקדמות מקיפות לספרי הנביאים, ובהן דן אברבנאל בחלוקת ספרי הנביאים, בתוכנם, בזהות מחבריהם ובזמן כתיבתם – ועסק בהשוואות בין הספרים (כגון ההשוואה בין ספרי שמואל ומלכים ובין ספר דברי הימים).
2. השוואת החברה הישראלית המתוארת בספרי המקרא לחברה ולהיסטוריה של אירופה בזמנו (המאה ה-15), בעיקר בכל הקשור לראשית המלוכה בישראל (שמואל א, ח).
3. התנצחות עם הפרשנות הנוצרית למקרא לצד נכונות להשתמש בה במקומות המתאימים.²

פרשנותו של אברבנאל מעידה על רוחב ידיעותיו בפרשנות חז"ל, בפרשנות המקרא בימי הביניים ובפרשנות הנוצרית. אחדים מפירושיו של אברבנאל תורגמו ללטינית והשפיעו על פרשנות המקרא בחוגים נוצרים הומניסטיים.