כנסת הגדולה

המוסד בעל הסמכות הדתית העליונה שראשיתו בימי שיבת ציון והמשכו בימי החשמונאים. כנסת הגדולה נזכרת במשנה כחולייה בשרשרת מסירת התורה, ולפי המסורת מנתה 120 חכמים. הכנסת של ימינו (על 120 חבריה) נקראת על שם כנסת הגדולה.

מאת:
< 1 דקות

המוסד בעל הסמכות הדתית העליונה1 שהחל לפעול בארץ ישראל בימי שיבת ציון ונזכר במקורות חז"ל בשם "אנשי כנסת הגדולה." ("משה קיבל תורה מסיני וּמְסָרָה ליהושע, ויהושע – לזקנים, וזקנים – לנביאים, ונביאים מְסָרוּהָ לאנשי כנסת הגדולה", משנה, סדר נזיקין, מסכת אבות, פרק א משנה א).2

מקור השם אינו ברור: יש הטוענים שהמושג "כנסת הגדולה"3 מגדיר בית דין מרכזי, שייסודו מיוחס לעזרא הסופר – להבדיל מבתי דין מקומיים, ומכאן התואר "גדולה". ובתלמוד הירושלמי מופיע הסבר מדרשי לכינוי: "שהחזירו [אנשי כנסת הגדולה] את הגְדוּלָה ליושנה."4

לפי המקורות, התכנסו אנשי כנסת הגדולה בימי עזרא הסופר ונחמיה בן חכליה (נחמיה ח – י), והם נזכרים במשנה כחולייה בשרשרת מסירת התורה.5 לפי המסורת התלמודית, מנתה כנסת הגדולה 120 חכמים, "ובהם כמה נביאים".6 וגם רמב"ם קובע כי "בית דינו של עזרא הם הנקראים אנשי כנסת הגדולה" וכולל בהם את הנביאים של ימי הבית השני ובהם חגי, זכריה ומלאכי.7
על טיבה, אופיה וזמנה של כנסת הגדולה  נחלקים החוקרים: יש המזהים את אנשי כנסת הגדולה עם הסנהדרין, ואחרים טוענים כי כנסת הגדולה התכנסה רק בימי עזרא ונחמיה (המאה ה-5 לפני הספירה). מן המחקר עולה, כי "מתקבלת על הדעת הסברה" שכנסת הגדולה הנזכרת במקורות היא אכן האספה מימי עזרא ונחמיה, "שנשארה בזיכרון הדורות ככנסת הגדולה בה"א הידיעה". וגם בהמשך ימי הבית השני, בתקופת החשמונאים, היה מוסד "בלתי קבוע של אספת עַם כוללת", שנקרא גם הוא כנסת הגדולה.8 שמעון הצדיק נזכר במקורות כמי שהיה "מִשְׁיָירֵי כנסת הגדולה".9
מקורות חז"ל מתארים את פעילותם המגוונת של אנשי כנסת הגדולה בקביעת תקנות לחיזוק חיי הדת. אך במקורות אלו אין התייחסות לתפקידים מדיניים של כנסת הגדולה או לפעילות שיפוטית של אנשיה, פרט להוראה כללית המיוחסת לאנשי כנסת הגדולה: "הֱווּ מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סייג לתורה."10 פעילותה של כנסת הגדולה בתחום חיי הדת כללה קביעה של תפילות וברכות – ובהן התפילה המרכזית – תפילת העמידה וכן קידוש (בשבת ובחג) והבדלה.11 לפי מסורת חז"ל, אנשי כנסת הגדולה הם שכתבו כמה מספרי המקרא המאוחרים, ובהם יחזקאל, תרי עשר, דניאל ומגילת אסתר,12 והם גם חתמו את 24 ספרי התנ"ך ואף החליטו לצרף אליהם שלושה ספרים שנגנזו קודם לכן – ספר משלי ושתיים מחמש המגילות – שיר השירים וקהלת.13
המילה כנסת מופיעה לראשונה במקורות חז"ל, ופירושה: אסיפה, התוועדות, כינוס – וגם: בית תפילה, ומכאן הצירוף: בית כנסת.14 גם הצירוף "כנסת ישראל" הוא בלשון חז"ל ופירושו: עַם ישראל. והכנסת – בה"א הידיעה – של ימינו היא מוסד המחוקקים של מדינת ישראל, והיא (על 120 חבריה)15 נקראת על שם כנסת הגדולה של ימי שיבת ציון.

הערות שוליים

  1. מנחם שטרן, "כנסת הגדולה", אנציקלופדיה עברית, חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ, תשל"א - 1971, כרך כ עמ' 928. שטרן מעיר כי יש הסבורים שכנסת הגדולה לא הייתה מוסד - אלא כינוי לאנשים מן הדור של ימי שיבת ציון.
  2. לעיתים חלק מהשינויים נעשו בתקופות מאוחרות יותר ועל ידי אנשים ידועים אך מיוחסים לאנשי כנסת הגדולה על מנת לתת לשינויים תוקף וחוזק.
  3. בלשון חז"ל מוצאים דוגמאות דומות לתחביר הצירוף (שם לא מיודע + תואר מיודע): "שם המפורש" (משנה, מסכת יומא, פרק ו משנה ב), "חסידים הראשונים" (משנה, מסכרת ברכות, פרק ה משנה א) - ועוד.
  4. תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק שביעי הלכה ג. ולפי גרסה אחרת - הם "החזירו עטרה ליושנה" (תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף סט עמ' ב).
  5. משנה, סדר נזיקין, מסכת אבות, פרק ראשון משנה א.
  6. תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף יז עמ' ב.
  7. רמב"ם, משנה תורה, הקדמה.
  8. מנחם שטרן, "כנסת הגדולה", אנציקלופדיה עברית, עמ' 929.
  9. תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף סט עמ' א. לפי המסורת, קיבל הכוהן הגדול, שמעון הצדיק, את פניו של אלכסנדר מוקדון כשכבש את ארץ ישראל (332 לפני הספירה). אבל למסורת זו אין בסיס היסטורי, שכן שמעון הצדיק חי במאה ה-3 לפני הספירה (נפטר בשנת 199 לפני הספירה).
  10. משנה, סדר נזיקין, מסכת אבות, פרק ראשון משנה א.
  11. "אנשי כנסת הגדולה תיקנו להם לישראל ברכות ותפילות קדושות והבדלות" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף לג עמ' א).
  12. תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף טו עמ' א.
  13. מסכתות קטנות, מסכת אבות דרבי נתן, נוסח א פרק א.
  14. וכך נזכרים במשנה הצירופים: " חזן הכנסת" - השַׁמָשׁ של בית הכנסת, "ראש הכנסת" - האחראי לענייני בית הכנסת (לדוגמה: משנה, סדר מועד, מסכת יומא, פרק שביעי משנה א). כנסת - ברבים: כנסיות, וכן: בתי כנסיות (כגון: משנה, מסכת תרומות, פרק יא משנה י), אך בעברית החדשה יוחדה המילה כנסייה לבית התפילה של נוצרים.
  15. יש הסבורים כי כנסת הגדולה מנתה 120 חברים - ומספר חברי הכנסת בימינו הוא כמספרם. אחרים טוענים כי כנסת הגדולה מנתה רק 85 חברים, ואחרים גורסים שמספרם של חברי כנסת הגדולה לא היה קבוע.