מדרש רבה
שם כולל לספרים של מדרשי אגדה קדומים לחמשת חומשי תורה ולחמש מגילות. התגבשו בעיקר בארץ ישראל, שונים מבחינת המבנה וזמן העריכה, ונמנים עם המדרשים המקובלים עד היום.
שם כולל לקבוצת ספרים של מדרשי אגדה שנוצרו בתקופת שונות – בעיקר בארץ ישראל, ואשר כוללים מדרשי אגדה לכל אחד מחמשת חומשי תורה ולכל אחת מחמש מגילות.
מדרש רבה נמנה עם "המדרשים המקובלים ביותר במשך הדורות", ואף על פי שהיום נדפסים מדרשי רבה בקובץ אחד, כל אחד ממדרשי רבה הוא "יצירה בפני עצמה", ויש הבדלים ביניהם מבחינת מבנה המדרשים וזמן עריכתם:1 שלושת מדרשי רבה המוקדמים ביותר הם בראשית רבה, ויקרא רבה ואיכה רבה, שנערכו בארץ ישראל באמצע המאה ה-5 לספירה.
מדרש בראשית רבה הוא אוסף של מדרשי אגדה המסודרים על פי סדר הפרקים והפסוקים בספר בראשית, והוא מחולק ל-100 פרשות בערך. לא כך מדרש ויקרא רבה "השונה בתכלית מבראשית רבה": ויקרא רבה איננו מציג מדרשי אגדה רבים לכל פסוק ופסוק, אלא מדרשי אגדה ארוכים העוסקים רק במקצת הפסוקים שבספר ויקרא, בדרך כלל – הפסוקים הפותחים את הפרשות שבספר.2
המדרשים המופיעים בקובץ ויקרא רבה מעוצבים במבנה קבוע של דרשה שנקרא "פתיחתא": המדרש פותח בפסוק מספר תנ"ך רחוק (בדרך כלל מן הכתובים או הנביאים), ומסתיים בפסוק הראשון שעומדים לקרוא בבית הכנסת. והמדרש עצמו מציע קישור וחיבור בין שני הפסוקים.3
מדרש איכה רבה, המדרש הקדום ביותר במדרשים על חמש המגילות, עוסק ברובו במדרשים על חורבן בית המקדש (הראשון והשני כאחד) ועל נפילת ירושלים, והוא מסודר לפי סדר הפרקים והפסוקים במגילת איכה (בדומה למדרש בראשית רבה). מדרשי רבה למגילות (שיר השירים, רות קהלת ואסתר) נערכו במאה 6 – 7 לספירה, ומדרשי רבה לספרים שמות, במדבר ודברים נערכו בימי הביניים.