מנדלי מוכר ספרים

מבוא

מנדלי מוכר ספרים הוא שמו הספרותי של שלום יעקב אברמוביץ (1835 – 1917),¹ מחשובי הקלאסיקונים של ספרות היידיש והעברית, שהיה "דמות מרכזית בין היוצרים העברים" במאה ה-19. ²
ח"נ ביאליק ראה בו את "האמן הלאומי הראשון בספרותנו", שפתח תקופה חדשה בספרות ויצר את "'הנוסח' האמנותי בספרות העברית והיהודית."³ מנדלי כתב יצירות ביידיש ובעברית, ובשתי השפות יצר נוסח מיוחד שהשפיע על ממשיכי סגנונו – מביאליק ועד עגנון.

גם המתנגדים לכתיבתו ולסגנונו, דוגמת י"ח ברנר, ראו בו את "אבי הספרות".⁴ מנדלי שאף להפיץ חינוך והשכלה בקרב המוני העם בעיירות, ופעילותו כללה תרגומי יצירות ליידיש לצד כתיבת מידע שימושי להשכלה כללית.
ביצירותיו הצליף בחברה היהודית – אך עשה זאת בחמלה, וביצירתו הטרגית-קומית תיעד את "שני הפרצופים המשונים" של חיי היהודים "עִם שפתותיהם המעוקמות, ספק לשחוק (=לצחוק), ספק לבכי וספק לקללה."⁵ ש"י אברמוביץ – הוא מנדלי מוכר ספרים – נפטר בגיל 72 באודסה, ושם גם נקבר.

מעט יוצרים: מסעות בנימין השלישי - פתיחה

מאת:

• שלום יעקב (מנדלי מוכר ספרים) אברמוביץ'

אמר מנדלי מוכרספרים: ‏
יתברך הבורא וישתבח היוצר, ‏
שהוא מנהיג את הגלגלים בעולמות העליונים ואת בריותיו בעולם התחתון ‏
ומבין לכל הליכותיהם…‏
‏… מעשה באדם מישראל, שהרים רגליו והלך על פי הדיבור למדינותהים ואיים רחוקים מעבר ‏להריחושך ועשה לו במסעיו שם גדול בכל עַמֵיהארץ. ‏
כל כתביהעתים בלשונות בריטניהואשכנז היו מרבים לספר בשנה שעברה ‏
את החידושים והנוראות שנתגלו על ידי בנימין, יהודי פולני, ‏
בדרך נסיעתו הנפלאה למדינות המזרח. ‏
‏… הנהיה כדבר הזה או הנשמע כמוהו – אחד היהודים, ברייה קלה זו, ‏
שאין בידו כלום, לא כליזין ולא מכונות וכליאומנות ‏
אלא טליתו ותפיליו ותרמילו על שכמו בלבד, ‏
יזכה לעלות ברגל לאותם המקומות, ‏
שאפילו תיירים בריטניים מהגדולים והמפורסמים שבהם לא הגיעו לשם מימיהם!‏
‏… וכתביהעתים בישראל שמחו על השמועה הזו כמוצאי שלל רב ‏
ומקום היה להם להתגדר בו כל ימות השנה…‏
‏…ואני מנדלי, שכל כוונתי תמיד להועיל לאחינו בני ישראל כפי מיעוט כוחי, ‏
לא יכולתי לכבוש את רוחי ואמרתי: עד שאחינו הסופרים, אשר קוטנם עבה ממתני, ‏
יתעוררו מתרדמתם להעתיק את כל סיפורי מסעות בנימין מתחילתם ועד סופם ‏
ולזכות בהם את ישראל, אשתדל להדפיס מהם לפי שעה קיצור המסעות. ‏
ובכן אזרתי כגבר חלצי ויגעתי, אף על פי שזקנה קפצה עלי ותש כוחי, לא עליכם, ‏
להוציא מתוך אותו האוצר הגדול עניינים טובים ומועילים לבני ישראל ‏
ולספר אותם בלשוני, על פי דרכי…‏
ובעזרת הנותן ליעף כוח קמתי ויצאתי והכינותי מטעמים, ‏
והריני משים אותם פה לפניכם. אכלו, רבותי, וישישו בנימעיכם!"‏

תולדות חייו

מנדלי מוכר ספרים הוא שלום יעקב אברמוביץ, נולד ברוסיה בשנת תקצ"ה – 1835 ⁶ לאביו חיים משה שהיה, לפי עדותו, יהודי מכובד בעירו ובסביבתו. מנדלי מעיד כי היה הבן המועדף על אביו, האב שכר לו מורה מצוין בשם יוסף הראובני, וזה לימד אותו שעות רבות בכל יום והעניק לו השכלה במקרא, בתרגומים, בתלמוד ובשאר הטקסטים המסורתיים.
גם אביו נהג ללמדו וללמוד יחד אתו בערבים. כשהיה בן 13 נפטר אביו, והוא יצא לזמן מה ללמוד בישיבות ליטא, חזר לבית אמו (לאחר שנישאה בשנית) – אך כעבור זמן קצר עזב את הבית ואז החל פרק חדש בחייו – "פרק של נדודים, ניסיונות ותלאות רבות".⁷
בנדודיו בערי רוסיה למד להכיר את חיי היהודים וספג את אווירת העיירה היהודית שבאה ליד ביטוי ביצירותיו. את התלאות והנדודים שהיו מנת גורלו הציג מנדלי לימים כאמצעי למימוש ייעודו הספרותי: להגיע "אל אחי המרודים בשפל המדרגה, לחיות אתם חיי צער ולחוש את מכאוביהם".⁸
מנדלי מוכר ספרים לא זכה להשכלה כללית פורמלית, אך בעזרת ידידיו ומכריו רכש ידע במתמטיקה ובמדע, בספרות ובשפות, ושלט ברוסית ובגרמנית – נוסף על שליטתו בעברית על רבדיה וביידיש. הוא עמד בבחינות הוראה ועבד כמורה בבית ספר יהודי, ובתקופה זו גם פרסם את מאמרו הראשון – "מכתב בדבר החינוך" בעיתון "המגיד".
בשאיפתו להפיץ את ההשכלה בקרב יהודי רוסיה נרתם מנדלי לפעילות ציבורית בתחום הספרות והחינוך היהודי – ומכאן הכינוי הספרותי שבחר לעצמו – מנדלי מוכר ספרים.⁹
נוסף על כתיבתו הספרותית עסק מנדלי גם בהוצאה לאור של ספרים שימושיים: במשך שמונה שנים (1876 – 1884) הוציא לאור לוחות שנה ביידיש, ובהם מידע על תולדות עם ישראל ועל מדעי הטבע – להשכלתם של יהודי רוסיה. הוא גר ופעל בערים ברדיצ'ב וזיטומיר, עד שהגיע לאודסה בשנת 1881, שם חי ופעל עד יום מותו ושם הניח את היסודות "לאחד ממרכזי הספרות החשובים ביותר בתולדות ישראל."¹⁰
באודסה חיו משכילים יהודים רבים קוראי עברית, ושם חזר מנדלי לכתוב בעברית וגם תרגם את יצירותיו מיידיש – לעברית. יצירותיו הראשונות בעברית ראו אור בכתבי עת עבריים שיצאו לאור באודסה.¹¹
ש"י אברמוביץ, הוא מנדלי מוכר ספרים, נפטר בגיל 72 באודסה, ושם גם נקבר (תרע"ז – 1917). הוא היה נשוי פעמיים – ללא ילדים, אך הותיר אחריו מורשת ספרותית חשובה – "סגנון חדש", "נוסח אמנות" וגם "ספרות חדשה" – "ואת החסד הזה, סבא יקירא (=סבא יקר), לא ישכחו לך נכדיך ונכדי נכדיך עד עולם", כפי שהבטיח לו ביאליק.¹²

יצירתו של מנדלי

במאמרו "רשימות לתולדותיי" מעיד ש"י אברמוביץ, הוא מנדלי מוכר ספרים, על ייעודו ותפקידו: "כפי הנראה, בשמים נגזר עלי בטרם יצאתי מרחם להיות סופר לעמי, עם עני ודל." באותו מאמר גם הגדיר מנדלי שלוש מטרות לסופרים בני תקופתו: "ללמד בני עמנו טוב טעם ודעת, להביא את חיי עולמם… במסורת הברית עם הספרות כדי לחבבה בזה על העם, להשכיל ולהועיל… בעטם."¹³
יצירתו של מנדלי כוללת מאמרים ומסות, סיפורים קצרים ורומנים – ביידיש ובעברית – ובהם יצירות שהתפרסמו בשתי השפות. הידוע שבהן הוא ספר הקבצנים. הנחשב ל"רומאן המעניין והמורכב ביותר" של מנדלי.¹⁴ מנדלי כתב רומנים נוספים בשתי השפות, ובהם: מסעות בנימין השלישי, בעמק הבכא וסוסתי, וזאת לצד רומנים בעברית: בימים ההם וספר הבהמות. דו לשוניות זו הייתה סימן היכר לסגנונו ולכתיבתו.
דמותו הספרותית של מנדלי מוכר ספרים חוזרת ומופיעה בכמה מיצירותיו;¹⁵ זוהי דמותו של היהודי הנודד עם עגלתו בין עיירות היהודים ומפיץ את סחורתו – סיפורים וספרים מודפסים להשכלת בני העם.
מסעות בנימין השלישי נכתב בהשפעת הרומאן הפיקרסקי האירופי – רומן הנדודים וההרפתקאות,¹⁶ ובמרכזו שתי דמויות – בנימין החולם וסנדרל איש המעשה – שעוברות ממקום למקום, אך כמיטב המסורת של רומן הנדודים – שינוי המקום אינו משנה את מזלן.
הרומן בעמק הבכא מתאר את קורותיו של הרשלי, בן טיפוסי לעיירה יהודית טיפוסית (קבציאל), שנשבה בקסמי ההשכלה ובאהבתו לביילה (בלה), וסופו שזכה גם להשכלה וגם לעושר. הרומן סוסתי מספר על "סוסה עלובה", שהיא אלגוריה על מצב היהודים וגורלם.
הרומן בימים ההם וכן ספר הבהמות מתארים את העולם היהודי האידילי שנידון לכליה הן בשל מצבם הקשה של היהודים הן בהשפעת ההשכלה. אך יש בתיאורים אלה גם הערכה כלפי "חייה של אומה כמות שהם… שיש להם דפוס מיוחד וצורה מיוחדת".
גיבוריו של מנדלי הם דמויות טיפוסיות המציגות באופן קריקטוריסטי וקיצוני את החברה היהודית על חולָיֶיהָ.¹⁷ ביצירתו "קיפל… כמעט את כל העולם היהודי לכל מראות חיי האומה הטיפוסיים ביותר", כניסוחו של ביאליק, שהגדיר את מנדלי "האמן הלאומי הראשון בספרותנו", "הסופר והצייר" של היהודים וחייהם.¹⁸
יצירתו של מנדלי משקפת את יחסו המורכב לעולם היהודי בן זמנו: ביקורת אירונית כלפי מוסדות הקהילה ועשיריה רודפי הבצע – כמו גם כלפי המשכיל המתרברב. גיבורו של מנדלי הוא בדרך כלל קרבן של המחנק הכלכלי המייאש של יהודי רוסיה, דמות המעוררת סלידה וחמלה בעת ובעונה אחת.
יצירתו הטרגי-קומית מציגה את היהודי, "שגם כשהוא מזמזם לעצמו שיר שמח, נשמעים הדברים מרחוק כאילו מקונן הוא, כאילו מהדהד בהם משהו מן הבכי".¹⁹ מנדלי הציג באופן ביקורתי וסאטירי את מצבם "חסר המוצא והמעוות" של היהודים, ולא האמין שההשכלה או הציונות הם התרופה למצב, שהרי "הכסלונים והקבציאלים לעולם אינם פוסקים…"²⁰

דו לשוניות וסגנון ביצירתו של מנדלי מוכר ספרים

מנדלי החל לפרסם את יצירתו הספרותית דווקא ביידיש – ולא בעברית.²¹ יידיש הייתה השפה שבה דיברו ואותה הבינו יהודי מזרח אירופה באותו הזמן; עברית ידעו רק מעטים – המשכילים בני התקופה. זאת ועוד: היידיש "אפשרה לו מגע בלתי אמצעי עם חיי היום יום" של החברה היהודית – היא הייתה שפת הדיבור והחיים, בניגוד לעברית שהייתה מעיקרה שפת המקורות.
למנדלי תפקיד חשוב בעיצובה של היידיש הספרותית וביסוסה כספרות יהודית ראויה – בניגוד לדימוי של היידיש כשפת ז'רגון נלעגת. והוא השאיר אחריו ספרות יידיש מעולה ברמה אמנותית גבוהה.
סגנון הכתיבה שיצר מנדלי ביידיש מבוסס על השפה העממית המוכרת לקורא, תוך יצירת צירופים מקוריים ובלתי שגרתיים שיצרו אפקט קומי. אך העיבוד לעברית העמיד את מנדלי לפני בעיה, שכן לשון המקורות בעברית היא מעיקרה שפה גבוהה.
כדי ליצור את הסגנון המתאים "חִילֵן" מנדלי את לשון המקורות ועיצב סגנון עברי השאוב מן השפה הגבוהה (שפת המקורות) אך מציג שפה נמוכה – לדוגמה: שימוש בביטוי המטאפורי "יקוב הדין את ההר", העברתו לרמה המילולית והמרת הנושא המופשט בעצם מוחשי במיוחד – "יקוב החוטם את ההר".²²
ביאליק וממשיכיו של מנדלי ראו בנוסח העברי שיצר "חטיבה שלמה והרמונית" המשלבת את כל רובדיה ומקורותיה של העברית – התנ"ך והמשנה, המדרש וסידור התפילה, הפיוטים ומורה הנבוכים לכדי "שפת עֵבֶר הגדולה והמאוחדת". ועם זאת, נראה שהסגנון העברי לא הצליח למלא "תפקיד ריאליסטי מובהק".²³ כך או כך, הנוסח העברי שיצר מנדלי הושפע מסגנון היידיש הספרותית ותרם בעקיפין לחיזוקה של העברית: "מי שהכשיר בכוונה את תקומת הספרות ב'ז'ארגון' (=יידיש) הוא הכשיר שלא מדעת את תחיית הדיבור העברי."²⁴

העשרה - קישורים

מנדלי מוכר ספרים, רשימות לתולדותי, על קורות חייו וחינוכו – באתר פרויקט בן יהודה

כל יצירותיו של מנדלי מוכר ספרים – באתר פרויקט בן יהודה