פילגש בגבעה

בספר שופטים (פרק יט) מסופר על איש משבט לוי שבא עם פילגשו לעיר גבעה בנחלת שבט בנימין ונשאר ללון בה. בערב הגיעו אנשי העיר, "אנשי בליעל", ודרשו מן המארח – איש זקן וטוב לב – להוציא אליהם את האורח: "הוֹצֵא אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּא אֶל בֵּיתְךָ וְנֵדָעֶנּוּ" (יט 22).¹
המארח הציע את בתו הבתולה ואת פילגשו של האיש – כדי להציל את האורח עצמו. הפילגש הוצאה אל האנשים, והם התעללו בה באכזריות כל הלילה – עד עלות השחר. אחר כך הצליחה להגיע עד פתח הבית – ושם התמוטטה ומתה. האיש חזר אל ביתו עם גוויית פילגשו, ואז ניתח את הגווייה לשנים עשר חלקים, ואותם שלח לכל שבטי ישראל כדי שיידעו כי "לֹא נִהְיְתָה וְלֹא נִרְאֲתָה כָּזֹאת לְמִיּוֹם עֲלוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (יט 30).
שבט בנימין, שבתחומו התבצעה ההתעללות הנוראית, סירב להסגיר את בני הבליעל, וכל השבטים האחרים – שהזדעזעו מן המעשה הנפשע – קמו "כְּאִישׁ אֶחָד לְמִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע וְאֶרֶץ הַגִּלְעָד" (כ 1) להילחם בבנימין, ונשבעו שלא להשיא את בנותיהם לאיש משבט בנימין.²
במלחמה הושמדו מרבית הגברים בשבט – רק 600 איש ממנו נותרו,³ והשבט כולו עמד בסכנת הכחדה. כדי למנוע זאת הוחלט להציע לבני בנימין נשים מבנות יבש גלעד – מחצי שבט המנשה שחי בעבר הירדן המזרחי – שלא היו שותפים לשבועת השבטים.⁴
400 נשים הובאו אפוא מיבש גלעד לבני בנימין – אך בבנימין היו 600 גברים ללא בנות זוג. להשלמת המבצע נשלחו לשילה 200 הגברים הרווקים שנותרו, כדי להשתתף באירוע מחולות שהתקיים במסגרת "חג ה'" שנהגו לחגוג בשילה "מִיָּמִים יָמִימָה" (כא 19). הגברים משבט בנימין ארבו בכרמים, וכל אחד בחר וחטף לו אישה.⁵
לפי מקורות חז"ל, קיים קשר בין הסיפור הנורא של פילגש בגבעה ובין טו באב, הנקרא בימינו "חג האהבה": ביום זה נערכו המחולות בשילה, שציינו את סיום החרם על שבט בנימין בעקבות פרשת פילגש בגבעה. ולזכר אותו היום נהגו בנות ירושלים לצאת לרקוד בכרמים כשהן לבושות שמלות לבנות פשוטות. את השמלות היו הבנות שואלות זו מזו, כדי שלא לבייש את אלו שלא היו להן שמלות.⁶ והיום נוהגים רבים – במיוחד הצעירים – לציין ביום זה את "חג האהבה" הישראלי.