צדקיהו המלך
מלך יהודה האחרון שמלך עד 586 לפני הספירה.
צדקיהו, דמות מקראית, מלך יהודה האחרון, היה, כמסופר בספר מלכים, ירמיהו ודברי הימים, בנם הצעיר של יאשיהו המלך ואשתו חמוטל בת ירמיהו, ואח ליהואחז (מלכים ב, כד 18).1 צדקיהו מָלַךְ על יהודה בשנים 596 – 586 לפני הספירה.2
נבוכדנאצר מלך בבל הוא שהעלה אותו לשלטון במקומו של המלך יהויכין, אחיינו, שמרד בבבל וגם העניק לו את השם צדקיהו במקום שמו המקורי – מתניה (מלכים ב, כד 17).3 במעמד המלכתו נשבע צדקיהו אמונים למלך בבל,4 אך נאמנותו לא ארכה זמן רב. הוא נגרר אחרי שריו ויועציו, ובניגוד לעצתו של ירמיהו הנביא, היה שותף למזימה (שלא צלחה) למרוד בבבל.5
בסופו של דבר מרד צדקיהו בבבל: המרד פרץ בשנת 589 לפני הספירה, ונבוכדנאצר מלך בבל הגיע בראש צבאו לירושלים. וכך, וביום עשרה (י) בחודש טבת בשנת 588 לפני הספירה "וַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצוֹר" (מלכים ב, כה 2). המצור נמשך קרוב לשנתיים, ובמהלכו כרת צדקיהו ברית עם העם ושיחרר את כל העבדים העבריים, אבל השחרור התבטל תוך זמן קצר.6
ביום ט' בתמוז בשנת 586 לפני הספירה, כשנתיים אחרי תחילת המצור, הבקיעו הבבלים את חומות ירושלים. צדקיהו המלך נמלט מן העיר, נתפס בידי הבבלים באזור יריחו, והובל למשפט לפני נבוכדנאצר מלך בבל. התנהלותו של צדקיהו מעידה, כמסופר במקרא, כי הוא לא הצליח למלא את תפקיד המלך בממלכת יהודה החלשה והמפולגת, שלא היה בה "מַטֵּה עֹז שֵׁבֶט לִמְשׁוֹל" (יחזקאל יט 14). חולשתו כמנהיג ואופיו ההססני של צדקיהו באו לידי ביטוי גם ביחסיו עם הנביא ירמיהו: צדקיהו ביקש את עצת הנביא ונטה לשמוע לו, אבל בלחץ שריו ויועציו פעל בניגוד לעצה שקיבל, הסגיר את ירמיהו לידי השרים, ואלה השליכו אותו לבור.7
על פי המתואר במקרא, צדקיהו מלך 11 שנה ועשה הרע בעיני ה'. חולשת הנהגתו והחלטתו המוטעית למרוד בבבל הביאו לכיבוש ירושלים, לחורבן בית המקדש ולגלות בבל. על כל אלו שילם צדקיהו מחיר אישי כבד: את בניו שחטו הבבלים לנגד עיניו, ולאחר מכן – ניקרו את עיניו והביאו אותו לבבל, כבול "בַנְחֻשְׁתַּיִם" (מלכים ב, כה 7), שם הוחזק במעצר עד מותו.