קידוש

לפי המסורת, נפתחות סעודת ליל שבת וליל החג וכן סעודות השבת והחג בקידוש – בקריאת קטעי מקרא וברכה על היין.
הקידוש של ליל שבת כולל שלושה חלקים: קריאת פסוקים מספר בראשית המתארים את סיום מלאכת הבריאה ואת השבת (א 31, ב 1 – 3); ברכה על היין ("בורא פרי הגפן"); ברכת השבת וקדושתה – "ושבת קודשו באהבה וברצון הנחלתנו".
חובת הקידוש נזכרת כבר במשנה (מסכת ברכות, פרק ח משנה א), אך נוסח הקידוש ידוע לנו רק מתקופת הגאונים.
הקידוש ליום השבת קצר יותר, ועיקרו הברכה על היין. מאז ימי הביניים נוספו לקידוש זה פסוקי מקרא אחדים. קידוש זה נקרא "קידושא רבא" (הקידוש הגדול), כנראה דווקא מכיוון שהוא קצר, ובכדי שלא להפחית מערכו. הקידוש ליום השבת נערך לעתים גם בבית הכנסת אחרי התפילה וגם בבית לפני הסעודה.
בליל שבת לפני הקידוש יש שנוהגים לשיר את הפיוט "שלום עליכם" ואת הפרק המסיים בספר משלי – "אשת חיל מי ימצא".