שבתאות
התנועה המשיחית הגדולה בתולדות ישראל (המאה ה-17), בהנהגת שבתאי צבי. התקיימה כשנתיים בלבד, אך הייתה לתנועת המונים סוחפת, שציינה את משבר ימי הביניים לצד מגמות חדשות בתולדות ישראל.
מבוא
השבתאות הייתה התנועה המשיחית הגדולה ביותר בעם ישראל, שנקראה על שם מנהיגה, משיח השקר שבתאי צבי.1 נתן העזתי היה מבשרו ומפיץ תורתו של שבתאי צבי, וראשיתה של התנועה – בחוף המזרחי של הים התיכון בתקופה שבה "ספרדים ואשכנזים כאחד חשו חבלי משיח".2
השבתאות התקיימה זמן קצר יחסית – כשנתיים (1665 – 1666), אך הייתה לתנועת המונים שסחפה וטלטלה את מרבית קהילות היהודים במזרח ובמערב – באירופה, בצפון אפריקה ובתימן.
תופעות של מנהיגים משיחיים היו קודם לכן בעם ישראל,3 אך אף אחת מהן לא דמתה לשבתאות מבחינת ממדי התפשטותה בזמן כה קצר ובאופן סוחף כל כך. השבתאות ציינה את המשבר של ימי הביניים בתולדות ישראל, אך הייתה גם הכנה למגמות של העת החדשה, שבאו לידי ביטוי בתנועת החסידות – ואולי אף בדמותו של בנימין זאב הרצל.4
הרקע לשבתאות
עלייתה של השבתאות קשורה בראש וראשונה להתפתחויות בתחום הקבלה, ולשינויים במגמות ובציפיות כפי שבאו לידי ביטוי בקרב המקובלים של המאה ה- 16. המסר והלהט המשיחיים היו קיימים בקרב יהודי ספרד יותר ממאה שנה לפני גירוש ספרד, אך בתקופה שאחרי הגירוש התגבר הלך הרוח המשיחי ונוצרה האווירה המתאימה לבשורתו של שבתאי צבי, שבנסיבות אחרות אולי לא הייתה זוכה כלל לתהודה.5
לעליית השבתאות תרמו גם גורמים חיצוניים, ובהם פרעות ת"ח ות"ט (1648 – 1649),6 אם כי גורמים אלו אינם מסבירים את התפשטותה חסרת התקדים של השבתאות: יש להניח כי שיהודי מרוקו ותימן לא שמעו על פרעות ת"ח ות"ט – ובכל זאת קיבלו בהתלהבות את בשורת הגאולה של שבתאי צבי.7
לשבתאות קדמה הופעתם של אישים בתחילת המאה ה- 16 – דוגמת שלמה מולכו ודודי הראובני – שטענו כי הם מביאים את הגאולה לעם ישראל. נראה כי תופעת המשיחיות באירופה הנוצרית, בעיקר בקרב הפרוטסטנטים, כמו גם תורתם של מיסטיקנים מוסלמים היו גורם משפיע בעליית השבתאות.8
מאפייני השבתאות
תהלוכת הניצחון של שבתאי צבי, המלך המשיח, יצאה מעזה לירושלים בחודש סיוון תכ"ה – 1665, הגיעה לחאלב והמשיכה לאיזמיר, עיר הולדתו של שבתאי צבי, "שם חגג הטירוף המשיחי בלא גבול": בתוקף סמכותו כמשיח קבע שבתאי צבי תקנות וטקסים חדשים, ובהם הגיית השם המפורש – שם ההוויה של ה'.9
הוא ביטל מצוות והלכות – דוגמת ימי צום כתשעה באב ועשרה בטבת, שאותם הפך לימי משתה ושמחה לכבוד המשיח – כלומר לכבודו שלו – ולכבוד הגאולה. שבתאי צבי גם חיבר ברכה מיוחדת להיתר העבירות שהנהיג: "ברוך אתה … מתיר איסורים".10
ההשתחררות מכבלי החוקים והמצוות הייתה "תסמונת משיחית טיפוסית" והוכחה לתחושת הכוח שהייתה לשבתאי צבי ולאמונתו בייעודו. שבתאי צבי גם עסק "בארגון" וירטואלי של ממלכתו (שלא הייתה), ובחר לו מקרב מעריציו בעלי תפקידים – משנים למלך המשיח ודוכסים.11
שבתאי גם הבטיח נקמות בגויים, במיוחד באחראים על רצח היהודים בפרעות ת"ח ות"ט, ובכמה הזדמנויות ציין אזורים ונסיכויות שאותם העביר כביכול משליטיהם – לשליטת מקורביו. נתן העזתי, נביאו של שבתאי צבי, קרא לתיקון ולסיגוף – וקריאתו התקבלה בכל שכבות העם, ובכלל זה בקרב עשירים ומשכילים בקהילות מגורשי ספרד.
ספרים ביידיש על מנהגי תיקון וסיגוף הופצו בקרב יהודי מזרח אירופה והיו ללהיטים. לפי עדות כומר מפולין – נהגו יהודים לצום "בגלל משיחם" כמה ימים בשבוע ולטבול בחורף במי קרח, וכך הייתה הסגפנות לאחד הגורמים המלכדים בשבתאות.
שבתאי צבי עצמו – טרם הכרזתו למשיח – נהג מנהגי סגפנות, אך ב"חצרו" לאחר הכתרתו כמשיח – אורח החיים היה שונה לחלוטין: גינוני מלכות וחיי פאר ראוותניים, ולפי האשמות יריביו – גם הפקרות מינית.12 שבתאי צבי לא השאיר אחריו כתבים או תיעוד כלשהו בכתב, וכל שנותר – הם איגרותיו וחיבוריו של נתן העזתי. אך גם באלה אין תיאור שיטתי ומסודר של השבתאות, ומאפייניה של התנועה נלמדים בעיקר מפעולותיו של שבתאי צבי במהלך חייה הקצרים של התנועה.
התפשטות השבתאות
בשורת השבתאות פשטה בקהילות היהודים כאש להבה: בפרק זמן קצר ביותר הצליחה התנועה לסחוף המוני יהודים במרחבי התפוצות – מקהיר שבמצרים עד המבורג שבגרמניה, מסלוניקי עד אמסטרדם, מפולין עד תימן ומאיטליה עד פרס.
שבתאי צבי ניחן מצעירותו בחן רב ובכריזמה, שסייעו לו לרכוש חברים ומעריצים. ובתוך כחצי שנה – בחודש סיוון תכ"ה – 1665, התקבל שבתאי צבי כמשיח, והעניק להמוני היהודים את האמונה שהנה קם לו גואל, נביא אלוהים.
מעריציו הרבים האמינו שהגאולה קרובה, והם ישתחררו בקרוב משליטת העמים ויוכלו לחדש את מלכות ישראל:13 ביטוי סמלי לתחושות אלו הייתה הברכה המיוחדת שהנהיגו לומר מדי שבת בבתי הכנסת לכבודו של המלך המשיח:
"הכורת ברית לדויד עבדו לכונן את כסא מלכותו עד עולם – הוא יברך וישמור וינצור ויעזור וירומם ויגדל ויינשא למעלה למעלה לאדוננו מלכנו הרב הקדוש… הוא שבתאי צבי משיח אלוהי יעקב ירום הודו ותינשא מלכותו… קרנו תרום ונזר אלוהיו על ראשו… כל גויים יאשרוהו.."14
נתן העזתי, מבשרו של שבתאי צבי ומפיץ תורתו, נהג לשלוח הוראות לקהילות קרובות ורחוקות, והוראות אלו נתקבלו על ידי המוני העם ללא הרהור או ערעור; המתנגדים היו מעטים ולא העזו להשמיע את קולם. להפצת השבתאות תרמו אמצעי הקשר של אותם ימים בעולם היהודי: הקשרים ההדוקים בין קהילות מגורשי ספרד והאנוסים ברחבי הים התיכון; וכן הדפוס, שאפשר להכין במהירות עותקים רבים של איגרות וחיבורים ולשלוח אותם לקהילות היהודים. גם חוגים של נוצרים משיחיים באירופה עקבו בעניין אחרי המשיח היהודי.
התנועה השבתאית – בניגוד לתופעות משיחיות שקדמו לה – לא הייתה מוגבלת בזמן ובמקום: היא הקיפה את מרבית קהילות היהודים ועוררה התלהבות עצומה: יש עדויות על יהודים רבים, מאמיניו של שבתאי צבי, שמכרו את נכסיהם וארזו את מיטלטליהם כדי להיות מוכנים להגעתו של המשיח, ולצאת אתו לדרך ללא שהיות. ככל שחסידי השבתאות היו רחוקים מזירת ההתרחשות במזרח התיכון – כך התרבו השמועות הדמיוניות על המתרחש, דוגמת השמועה על עשרת השבטים הנמצאים כבר בדרכם לירושלים.
השבתאות התפשטה בזמן קצר מאוד במרבית העולם היהודי והייתה "פרק היסטורי בעל משמעות והשפעה מכרעת" על תולדות עם ישראל.15
סופה של השבתאות
השבתאות הייתה תנועה אינטנסיבית ורבת השפעה שטלטלה את העולם היהודי – אך הייתה קצרת ימים: לפני שמלאו לה שנתיים – הגיעה התנועה לסוף דרכה עם התאסלמותו של שבתאי צבי בחודש ספטמבר 1666.
מקצת מאמיניו הלכו בעקבותיו והתאסלמו, אך מרבית קהילות ישראל קיבלו את צעדו בזעזוע קשה. ואפילו מתנגדיו של שבתאי צבי חשו באכזבה על "גאוותן של ישראל שניטלה מהם". התאסלמותו של שבתאי צבי הייתה ליהודים רבים בגידה של המשיח במאמיניו. והתגובות לשבר ולאכזבה לא איחרו לבוא: קהילות היהודים במקומות רבים החלו בפעולות להשכחת שמו וזכרו, ומחקו כל מה שנכתב עליו בפנקסי הקהילות או בספרים.
במקביל היו תגובות שביקשו להצדיק את התאסלמותו של שבתאי צבי, כפי שעשה נתן העזתי: הוא השתמש במושגים של קבלת האר"י והגדיר את התאסלמותו של שבתאי צבי כ"מלך המשיח עשוק בין הקליפות" – למטרה נעלה: כדי לכפר על חטאי עם ישראל. אחרים תיארו את שבתאי צבי כמשיח נסתר וגואל המכרסם באיסלאם מבפנים, כמו תולעת בעץ או בתפוח.16 גם אחרי כישלונה לא נעלמה השבתאות לחלוטין – ואף הצליחה לשרוד במשך תקופה ארוכה במחתרת, בקבוצות קטנות של מאמיני שבתאי צבי. הכת של יעקב פרנק (הפרנקיסטים) הייתה גלגול של השבתאות.17
התנועה השבתאית ציינה את סיומם של ימי הביניים בתולדות ישראל, והייתה בבחינת מבוא או הכנה למגמות של העת החדשה, ובהן הנהייה אחרי מנהיג יחיד וכריזמטי, דוגמת דמותו של הרבי, הצדיק, בתנועת החסידות. ויש הסבורים כי להתלהבות שעורר בנימין זאב הרצל בעולם היהודי היו " שורשי הכנה קדומים במה שנתרחש בלב העם בעת הצלחתו של שבתאי צבי."18