שמואל הנגיד

מבוא

שמואל הנגיד הוא שמואל אִבְּן נָגְרִילָה (993 – 1056 לספירה)¹ שפעל בממלכת גרנדה שבספרד והיה שילוב נדיר של משורר ולוחם. שמואל הנגיד היה מדינאי דגול ושר צבא, תלמיד חכם ואיש אשכולות, בלשן ומשורר מחונן. הוא היה מגדולי משוררי ספרד, שעיצב את שירת החול בספרד לסוגיה השונים.
אישיותו הותירה את השפעתה ורישומה לא רק על בני זמנו – אלא גם מאות שנים לאחר מכן,² ובימי הביניים נרקמו סביב דמותו אגדות רבות. שירתו הרבגונית הייתה מעין יומן חיים, ונתנה ביטוי לרגשותיו, לחוויותיו, ולאירועים מרכזיים בחייו.
מקצת שיריו – ובהם שירים שכתב לבנו יהוסף – נכתבו בשדה הקרב. שמואל הנגיד גילם את דמותם "המורכבת והעשירה בחומר וברוח" של יהודים בני המעמד העליון בספרד המוסלמית.³ המושב כפר הנגיד (ליד רחובות) נוסד בשנת תש"ט – 1949 על-ידי עולים מבולגריה ונקרא על שמו.

מעט יוצרים: מתוך הדיוואן

מאת:

• שמואל הנגיד

מֵת אָב וּמֵת אֵלוּל, וּמֵת חֻמָּם
גַּם נֶאֱסַף תִּשְׁרֵי וּמֵת עִמָּם, ‏ נאסף: קיצור של "נאסף אל אבותיו": מת.‏
בָּאוּ יְמֵי הַקֹּר, וְהַתִּירוֹשׁ ‏ תירוש: עסיס ענבים, יין צעיר.‏
אָדָם וְקוֹלוֹ בַכְּלִי דָמַם. ‏
לָכֵן, יְדִידִי, סֹב אֱלֵי רֵעִים
כָּל אִישׁ וְאִישׁ יַעַשׂ אֲשֶׁר זָמַם ‏ זמם: תכנן.‏
אָמְרוּ: חֲזֵה עָבִים בְּהַגְשִׁימָם חזהעביםבהגשימם: רְאֵהענניםבהורידם גשם.‏
וּשְׁמַע שְׁמֵי מָרוֹם בְּהַרְעִימָם ‏ שמי מרום: כינוי מליצי לשמים.‏
וּרְאֵה כְפוֹר וּלְשׁוֹן מְדוּרָה, זֶה ‏
יֵרֵד וְזֶה יַעַל וְיִתְרוֹמָם. ‏
קוּמָה שְׁתֵה בַכּוֹס וְשׁוּב וּשְׁתֵה ‏
בַכַּד וּבַלַּיִל וְגַם יוֹמָם.‏ יומם: ביום.‏

---

דיוואן שמואל הנגיד, מהדורת דב ירדן, היברו יוניון קולג' פרס, תשכ"ו – 1966, כרך א, עמ' 285.

תולדות חייו

שמואל הנגיד נולד למשפחה עשירה בעיר קורדובה שבספרד. אין בידינו פרטים על משפחתו, אך ידוע כי שם אביו היה יוסף, וכי היה לו אח גדול בשם יצחק, שאותו אהב שמואל הנגיד ואף העריץ. בילדותו קיבל השכלה תורנית רחבה, הוא רכש גם השכלה בתחום הלשון העברית ודקדוקה, השפה הערבית, דקדוקה ושירתה, וכן בתחומי המדעים – מתמטיקה, לוגיקה, ואסטרונומיה. כשהיה בן עשרים נאלץ לברוח בחוסר כול מקורדובה, שחרבה במלחמה, והתיישב בעיר מלגה. במלגה התקרב לשלטונות והחל למלא תפקידים שונים,⁴ אך למשרת הנגיד זכה רק 14 שנה אחר כך, בשנת 1027. ונראה שהיה הראשון שזכה למעמד רשמי זה בקרב יהודי ספרד.
בתפקידו כנגיד שימש מנהיג ומגן לכל יהודי גרנדה, וייצג אותם לפני השלטונות. במסגרת תפקידו עמד בקשרים עם קהילות היהודים בממלכות אחרות בספרד וכן עם קהילות היהודים בצפון אפריקה ובאיטליה, עם גאוני בבל ועם חכמי ארץ ישראל.
שמואל הנגיד תמך במלומדים, סופרים ומשוררים בני דורו, ובהם המשורר שלמה אבן גבירול, והיה בעצמו מלומד וגדול בתורה, שעסק בתלמוד ובהלכה,⁵ בלשון עברית ובפרשנות המקרא, ונודע בספרייתו הפרטית העשירה. כמה שנים אחר כך התמנה לתפקיד המשנה למלך גרנדה, ובמסגרת תפקידו זה שימש כשר צבא של הממלכה, השתתף במלחמותיה ונמצא לא אחת בסכנת חיים.

לשמואל הנגיד היו שני בנים (לפחות) ובת, שמתה כנראה בצעירותה. שני בניו נולדו לו כשהיה כבר מבוגר יחסית: בגיל 42 נולד בנו הבכור והאהוב יהוסף, וכעשר שנים לפני מותו נולד בנו השני, אליסף.⁶ מאחר ששהה תקופות ארוכות הרחק מן הבית, הוא נהג לשלוח למשפחתו מכתבים בצורת שירים, שמהם עולה דמותו כאיש משפחה חם ואוהב, הדואג לשלום בניו, בריאותם וחינוכם. יחסו אל יהוסף בולט במיוחד: הוא דואג לחינוכו משדה הקרב, שולח לו חומר לימודי, וגם מתנות בתמורה לתרגילים שבנו שולח לו.⁷
שמואל הנגיד נפטר בשנות ה-60 לחייו, ומותו השרה אבל כבד על קהילות היהודים בספרד ומחוצה לה. הפייטן יצחק אבן גיאת, שחי במצרים והיה בנעוריו בן חסותו של הנגיד, חיבר קינה ארוכה לזכרו.

שמואל הנגיד - שר ומצביא

שמואל הנגיד התמנה לתפקיד המשנה למלך גרנדה, "וזיר-סוֹפֵר" כ-11 שנים אחרי מינויו לנגיד, בשנת 1038 לספירה. בתפקידו זה היה אחראי לכל ענייני המדינה, ובכלל זה הצבא, ושימש כשר צבאו של המלך – מינוי נדיר ויוצא דופן ליהודי באותם ימים.
כשר צבאו של המלך פיקד הנגיד על מלחמות רבות ותכופות, שבהן סיכן את חייו ונאלץ להיעדר לתקופות ארוכות מביתו וממשפחתו.⁸ את חוויותיו ותחושותיו במלחמות תיעד בשירים שכתב משדה הקרב לבנו הבכור יהוסף, ומהם עולה כי ניצחון בקרב היה מבחינתו לא רק ניצחונה של מלכות גרנדה – אלא ניצחון אישי שלו ותשועה לכלל ישראל.⁹
חצרו של מלך גרנדה הייתה מלאה תככים פנימיים, וכהונתו בתפקיד רם-מעלה עוררה קנאה עזה וגררה כתבי שטנה וניסיונות להדיחו. אך הניסיונות לא צלחו, ושמואל הנגיד נותר במעמדו ובתפקידו עד יום מותו.

שמואל הנגיד - על חברה ותרבות

שמואל הנגיד היה מעורב בחיים הציבוריים, ובכלל זה בחיי הקהילה היהודית בגרנדה. הוא ניחן ברגישות חברתית והדגיש את החובה לסייע לנזקקים, בעיקר לתלמידי חכמים ובני תורה. הוא עצמו תמך כלכלית ביוצרים בני דורו, ובהם המשורר שלמה אבן גבירול. אף על פי שהיה תלמיד חכם, לא חסך הנגיד ביקורת עוקצנית מתלמידי חכמים, שלפי הערכתו לא הקפידו על התנהגות נאותה, ואף לעג למי שסבר "כי בציציות וזקן ומגבעת יהי איש ראש ישיבה".
הוא מתח ביקורת על מנהגיהם הקולניים בזמן לימוד התלמוד (הבבלי), ועל הוויכוחים המרובים והיעדר תרבות של נימוסים. לצד לימוד תורה – מקרא, משנה ותלמוד – קרא שמואל הנגיד לעיסוק ב"תבונת היוונים" כמו גם "בחכמת הערבים", והדגיש את ההשכלה והחשיבה הרציונאלית "שכל אשר נוצר בך (=כישרונות מלידה) ייכון עם שכל אשר תקנה ותלמד…"¹⁰

שירתו של שמואל הנגיד

שמואל הנגיד היה המשורר היהודי הראשון שעיצב את שירת החול בספרד, על סוגיה השונים – שירי יין, שירי ידידות, שירי שבח, שירי אהבה ועוד. שלא כמו משוררים אחרים – כתב הנגיד את שיריו לא למטרות פרנסה, כמשורר חצר, אלא כביטוי לחוויותיו ולרגשותיו: שמחה מתפרצת של שירי יין לצד שירים המבטאים ייאוש וקדרות; שירי אהבה נועזים – לצד שירים המביעים רגש דתי עמוק; שירים שהם ביטוי לכאב ולסבל ושירים המביעים חכמת חיים שקולה, שירי שבח וידידות ועוד.
רבים משיריו הם מעין יומן אישי, המתעד את קורותיו של הנגיד ואת האירועים השונים שאירעו בחייו – רעידת אדמה, הצלה מהפלגה בים, מחלה קשה, חולשה לעת זקנה – וכמובן המלחמות שבהן השתתף ועליהן פיקד. שירי המלחמה של הנגיד התבססו על המסורת של שירת המלחמה בערבית, אך בניגוד למסורת זו – לא הייתה בהם שמחה לאיד, לעג לאויב או שאיפה למות גיבורים, אלא בקשה להצלה, והודיה לאל על הניצחון.
מקצת שיריו נכתבו כמכתבים לבני משפחתו, בעיקר לבנו הבכור יהוסף, ובהם שירים המודיעים לבני המשפחה על ניצחונו במלחמה. הנגיד גם כתב קינות מרגשות – על מות בתו ועל מות אחיו יצחק. שירי הנגיד מביעים תחושת ייעוד חזקה והכרה כי נועד לגדולה ולהצלחה, וכי האל ישמור אותו בכל דרכיו. שירי היין שכתב הנגיד נמנים עם "היפים והמגוונים שנכתבו בספרד",¹¹ ומשקפים מן הסתם את הווי המשתאות בחצר מלך גרנדה.

קובצי שיריו של שמואל הנגיד

שמואל הנגיד הכיר בערך שיריו ובחשיבותם ודאג לכנס אותם בשלושה קבצים:
קובץ בן משלי – ובו אוסף שירים בענייני מוסר, הגות, עצות טובות וחכמת חיים. את העתקת שירי הקובץ הפקיד הנגיד בידי בנו הצעיר אליסף, שהיה אז ילד בן שש וחצי בלבד…
קובץ בן קהלת – ובו שירים העוסקים בנושאים קודרים יותר – זקנה, מחלות ומוות, שאותו ערך ככל הנראה המשורר עצמו. קובץ בן תהלים – ובו אוסף שירי שבח וידידות, שירי יין ואהבה ושירים אישיים רבים. את הקובץ הזה העתיק וגם סידר בנו הבכור יהוסף כשהיה בן שמונה וחצי.¹²
למרבית השירים הוסיף הבן – בהדרכת אביו – הקדמות קצרות בערבית, ובהן פרטים על נסיבות כתיבת השיר, תאריכים, שמות ואירועים הנוגעים לכל שיר. הקדמות קצרות אלו משמשות מקור היסטורי חשוב לחיי הנגיד ולתקופתו.

כל שלושת הקבצים הגיעו לידינו כמעט בשלמותם (פרט לקובץ "בן תהלים") בכתב יד שהועתק בסוף המאה ה-16. "אין להטיל ספק בדיוק נוסחיו ובמהימנות כותרותיו" של כתב היד, שהיה שמור בידיים פרטיות במשך מאות שנים, ונרכש בתחילת המאה ה-20 בידי אספן חובב, דוד סלימאן ששון, ועל שמו הוא נקרא "כתב יד ששון" (שולמית אליצור, שירת החול העברית בספרד המוסלמית, כרך א עמ' 143).

מרבית שירי הנגיד נשכחו ונעלמו במהלך ימי הביניים. דמותו הייתה ידועה ונערצת, ואף ידעו שכתב שירים, אך השירים עצמם אבדו. רק משנות השבעים של המאה ה-19 החלו להתפרסם שירי הנגיד שנתגלו.¹³ לידינו הגיעו מאות שירים שכתב שמואל הנגיד, ועדיין אין ודאות כי אלו הם כל יצירתו או אף מרביתה.

העשרה - קישורים

מאמר של אביבה דורון, השירה העברית בספרד כביטוי לזהות עצמית ולפתיחות תרבותית – באתר משרד החינוך

מאמר של שולמית אליצור, המכתם והחידה – באתר משרד החינוך

מאמר של שולמית אליצור, התחביר והשיר – באתר משרד החינוך