ענן בן דויד
מנהיגם הראשון של הקראים בבבל (המאה ה-8). תלמיד חכם שיצא נגד ההנהגה היהודית הממוסדת, שהתבססה על ההלכה ועל התלמוד הבבלי.
ענן בן דויד חי בבבל במחצית השנייה של המאה ה-8. הוא נחשב למייסד הקראות ולמנהיגם הראשון של הקראים, ומכאן כינויים של הקראים – "בני עננים". ענן היה תלמיד חכם ובן למשפחה מיוחסת של ראשי הגולה,1 אך הוא יצא נגד ההנהגה היהודית הממוסדת של ימיו, שביקשה לאחד את העולם היהודי באמצעות ההלכה, וכלי ביטויה המרכזי היה התלמוד הבבלי.
ענן בן דויד היה בתקופתו "נציג חטיבות עצמאיות של מנהגים והשקפות" שהיו בעולם היהודי במאה ה-8. ענן בן דויד בלט באישיותו, בשיטתיות של משנתו ובשנינותה, והצליח ללכד סביבו את כל אותם יהודים שהתנגדו להנהגה הבבלית ורצו לקיים את "ייחודם וייעודם".2 את משנתו ניסח ענן בן דויד בחיבורו העיקרי – "ספר המצוות", שנכתב בארמית, ורק קטעים ממנו שרדו והגיעו לידינו.
קטעים אלו מלמדים כי ענן לא היה קראי כממשיכיו, ולא ביסס את תורתו על המקרא בלבד, להיפך: ענן מחמיר בספרו באיסורים מעבר לכתוב בתורה, תוך התבססות על מדרש הפסוקים ולא על פשוטם.3 מכאן מסקנת החוקרים, שענן לא היה שונה מראשי הגולה "לא ביחסו למקרא ולא בגישתו העקרונית למדרש הכתובים", וש"ספר המצוות" הוא למעשה ספר הלכה עצמאי של "אחד מחכמי התלמוד", שמטרתו הייתה לחבר ספר משלו – מעין "תלמוד" של ענן בן דויד, שיהיה תחליף לתלמוד הבבלי.
ענן החמיר בדיני עריות ובצומות, והרבה במנהגי סגפנות, שאותם נימק כאבל על חורבן בית המקדש וירושלים. ענן גם הרחיב את מצוות המעשר והפך אותה למעין מס, שיאפשר את קיומה של קהילה יהודית מתבדלת שאותה שאף להקים: הוא קבע שכל מי "שאינם עובדים עבודת השמים בדומה לנו – מחויבים אנו להיבדל מהם". 4