תוצאות

סידור תוצאות לפי

סליחות

מהן הסליחות שאותן אומרים בחודש אלול?

בין כסה לעשור

על המושג "בין כסה לעשור" - על הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, על סליחות ובקשות ועל פרק ק"ל בספר תהלים.

תפילת נעילה

התפילה החותמת את יום הכיפורים, לקראת השקיעה בזמן "נעילת שערים", ובה מבקשים המתפללים להיחתם - ולא רק להיכתב - "לחיים טובים ולשלום".

שלוש רְגָלִים

השם של שלושת החגים - פסח, שבועות וסוכות.

חול המועד

הימים שבין החגים בפסח ובסוכות שאינם חול וגם אינם חג.

הימים הנוראים

הוֹשַׁעְנוֹת - וְהוֹשַׁעְנָה רבה

תפילה שנאמרה בסוכות בבית המקדש סביב המזבח כחלק מבקשות המים. ביום נאמרת בבית הכנסת כחלק מתפילת שחרית בחג הסוכות.

סליחות

תפילות מיוחדות הנאמרות בבית הכנסת החל בחודש אלול – המסיים את השנה בלוח העברי – ועד יום הכיפורים, ובהן בקשת סליחה על חטאי השנה החולפת. קטעי התפילה, הפסוקים והפיוטים, חוזרים ומזכירים את מידות הרחמים של האל ואת זכויותיהם של אבות האומה.

חג הסוכות

האחרון בשלושת החגים (הרְגָלים) הנזכרים בתורה. חג האסיף והחג בה"א הידיעה, המדגיש את המצווה לשמוח. בשבעת ימי החג נוהגים לשבת בסוכה (זכר ליציאת מצרים) ומברכים על "ארבעה מינים", ארבעה מיני צמחים (אתרוג, לולב, הדס וערבה).

סוכות - חג המים, שמיני עצרת ושמחת תורה

סוכות ושמיני עצרת הם חגים מן התורה, המסיימים את חגי תשרי ואת השנה החקלאית החולפת. שמחת תורה הוא חג חדש יחסית, הנחוג בארץ ביום שמיני עצרת ובחוץ לארץ – למחרת.

חמש מגילות

חמישה ספרים – מגילת רות, שיר השירים, קהלת, איכה ומגילת אסתר – השייכים לחלק הכתובים שבתנ"ך, ואותם קוראים בחגים ובימי זיכרון. הכינוי "מגילות" ניתן לספרים אלו על ידי חז"ל.

אמצע החודש - ותאריכי חגים ומועדים

בלוח העברי יש כמה חגים ומועדים - ובהם פסח, סוכות, טו בשבט ופורים - שחלים בדיוק באמצע החודש, בתאריכים י"ד-ט"ו בחודש. מה המיוחד בתאריכים אלו?

כפרות

טקס הכפרות מתקיים לפי המסורת בבוקרו של ערב יום הכיפורים (ט' בתשרי) כפעולה סמלית של כפרה על חטאים. באשכנז נהגו לקיים אותו עם תרנגול (או תרנגולות), כנראה בהשפעת הסביבה הנוכרית. ובימינו רבים מקיימים את המנהג באמצעות תרומת כסף למטרות צדקה.

תקיעות שופר בראש השנה

מצווה מן התורה המיוחדת לראש השנה, שהעניקה לו את השם "יוֹם תְּרוּעָה". את תקיעות השופר מבצע אדם מיומן, כשלצדו אדם המכריז באוזני התוקע והקהל על כל תקיעה.

תפילות הימים הנוראים

תפילות הימים הנוראים כוללים את תפילות ראש השנה ויום הכיפורים, ימי הדין וחתימת הדין של האדם והעולם. התפילות עוסקות בחשבון הנפש של האדם, וכוללות חרטה ובקשת סליחה. ייחודן של תפילות ראש השנה – בתקיעות השופר, ושל יום הכיפורים – בתפילות "כל נדרי" ו"נעילה".

מלכויות, זיכרונות, שופרות

שלוש ברכות המיוחדות לתפילת מוסף של ראש השנה וממחישות בשילוב פסוקי מקרא את מלכותו של האל בעולם, את האל כזוכר הברית עם ברואיו ועם ישראל, ואת ההתגלות בהר סיני "בקולות וברקים... ובקול שופר".

כל נִדְרֵי

תפילה בארמית הנאמרת בטקסיות בבית הכנסת עם כניסת יום הכיפורים. עוסקת בהתרת נדרים אך במשך הדורות קיבלה משמעות מיוחדת. היא נחתמת בברכת "שהחיינו".

עשרת ימי תשובה

עשרת הימים הראשונים בחודש תשרי – מראש השנה ועד סיום יום הכיפורים - המוקדשים לחשבון נפש, לחרטה ולבקשת סליחה על המעשים וההתנהגות בשנה שחלפה. נקראים גם "ימים נוראים".

לוח השנה העברי

הלוח העברי מבוסס על השילוב של שנת שמש ושנת ירח, ובו 12 חודשים: מלאים (30 ימים) או חסרים (29 ימים). כל חודש נקבע לפי תנועת הירח, אך מחזור השנה מבוסס על שנת שמש – על תנועת כדור הארץ סביב השמש, הקובעת את עונות השנה.

יום הכיפורים

יום מיוחד במסורת היהודית, שחל ב-י' בתשרי, ובו נחתם גזר דינו של האדם. זה שִׂיאָם וסיומם של עשרת ימי תשובה - "הימים הנוראים", שראשיתם בראש השנה. עיקרו - צום ו"עינוי הנפש", ובכך הוא גם נבדל מכל החגים האחרים. את היום מאפיינת אווירת יראה וחרדה אך גם תקווה למחילה ולהתחלה חדשה.

גדליהו בן אחיקם

גדליהו בן אחיקם התמנה בידי הבבלים למושל יהודה אחרי החורבן (586 לפני הספירה). ביקש לשקם את היישוב היהודי בארץ, אך נרצח זמן קצר אחרי שהתמנה. המניע לרצח היה פוליטי: ניסיון למרוד בבבל באמצעות רציחת המנהיג ששלט מטעמה.

וּנְתַנֶה תוקף

פיוט קדום מאוד ששולב בתפילת מוסף של ראש השנה ויום הכיפורים. מתאר את יום הדין בשמים, שבו עומדים למשפט האדם והעולם. בימינו חוברו לפיוט לחנים חדשים.