טקס לחג השבועות בנושא: חג חקלאי אז והיום

ריקוד או שירה וריקוד.

להלן הצעות לשירים:

היכרות עם הדרך שבה הציונות התאימה את החג לערכיה.

תוכלו לכתוב בעצמכם או להשתמש בטקסט הבא:

• כמה שאני אוהבת את חג השבועות. השירים, הריקודים, הבגדים הלבנים.
• מתי בכלל התחיל החג הזה?
• הרבה לפני קום המדינה, בשנות ה-20 של המאה הקודמת.
• איך את יודעת?
• מצאתי תיאור של אחת החגיגות הראשונות של החג, משנת 1926.
• תראי. טקסט שכתב מישהו בשם יצחק מיכאלי.
• [מגיש דף לילדה או לילד, והם מתחילים להקריא, רצוי בדרמטיות ובהתלהבות.

שבועות בעין חרוד, תרפ"ו, 1926

החל משעות אחר הצהריים המוקדמות, מורגשת תנועה רַבָּתִי בחצר. חברים מקשטים עֲגָלוֹת בירק וענפים, בפירות ובפרחים ובכלי עבודה, כל ענף יתאמץ להפתיע ולעבור את רעהו בפאר עגלתו. ואף לילדים עגלות לפי בתיהם: פעוטונים, גנים ובתי ספר. השנה יוּחַג החג לראשונה במשותף עם כל יישובי הגוש, אשר יבואו אלינו לעין חרוד בתהלוכת עגלות. כאן יתרכזו כולם. ובשעה 13:00 בצוהריים תתייצב עין חרוד בראש התהלוכה, כאשר נושאי הביכורים מובילים – ואחריהם אנשי המשק וְהַפַלְחָה. […]

• [ילד אחר ממשיך להקריא:]

ואחריהם נוהר כל העם, מי ברגל ומי ברכב. ראש התהלוכה עובר בשער הכבוד ונכנס לגורן ומכריז על טקס הבאת הביכורים.
שַׁי הביקורים הוא: שני שַׂקֵי גרעיני חיטה, כַּדַי חלב, חלות דבש, שישה כבשים. אז יכריז הַכָּרוֹז על פִּידְיוֹן הביכורים – קודש לַקֶרֶן הקיימת […] למען העם והמולדת המתחדשים בארצם העתיקה.

• ואוו, כשעוצמים עיניים אפשר ממש לדמיין את זה. המון אנשים מכמה יישובים צועדים בתהלוכה עם טרקטור, כלים חקלאיים, עגלה… לא טנא קטן כמו שהיינו מביאים לגן.
• כן, זה נשמע מאוד חגיגי ומרשים.

ריקוד או שירה וריקוד.

להלן הצעות לשירים:

מכירים את ההיסטוריה הקדומה של החג.

• [מביטה בטלפון או בטאבלט] תקשיבו, נראה לי שיש כאן בלבול. ממה שאני קוראת על הנושא, בשנות ה-20 של המאה הקודמת החלוצים הציונים הפכו את חג השבועות לחג שבו מציגים את הביכורים של המושב או הקיבוץ, ומקדישים אותם לַקֶרֶן הקיימת לישראל. נו, חג ציוני כזה… אבל הם לא המציאו את זה יש מאין.
• תקשיבו [ילד או ילדה מתחילים להקריא בהתלהבות ובדרמטיות, וילדים אחרים חולקים את ההקראה לפי פסקאות:]

"כָּל הָעֲיָרוֹת שֶׁבַּמַּעֲמָד מִתְכַּנְּסוֹת לָעִיר שֶׁל מַעֲמָד, וְלָנִים בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר […]

הַקְּרוֹבִים מְבִיאִים הַתְּאֵנִים וְהָעֲנָבִים, וְהָרְחוֹקִים מְבִיאִים גְּרוֹגָרוֹת (תאנים מיובשות) וְצִמּוּקִים. וְהַשּׁוֹר הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם, וְקַרְנָיו מְצֻפּוֹת זָהָב, וַעֲטֶרֶת שֶׁל זַיִת בְּרֹאשׁוֹ.

הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵיהֶם, עַד שֶׁמַּגִּיעִים קָרוֹב לִירוּשָׁלָיִם.

הִגִּיעוּ קָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם, שָׁלְחוּ לִפְנֵיהֶם, וְעִטְּרוּ אֶת בִּכּוּרֵיהֶם. הַפַּחוֹת (הפקידים הגבוהים), הַסְּגָנִים וְהַגִּזְבָּרִים יוֹצְאִים לִקְרָאתָם.

לְפִי כְּבוֹד הַנִּכְנָסִים הָיוּ יוֹצְאִים.

וְכָל בַּעֲלֵי אֻמָּנִיּוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם עוֹמְדִים לִפְנֵיהֶם וְשׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹמָם. אַחֵינוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם פְּלוֹנִי, בָּאתֶם לְשָׁלוֹם: הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵיהֶם עַד שֶׁמַּגִּיעִין לְהַר הַבָּיִת.

הִגִּיעוּ לְהַר הַבַּיִת, אֲפִלּוּ אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ נוֹטֵל הַסַּל עַל כְּתֵפוֹ וְנִכְנָס, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָעֲזָרָה (החצר הפנימית של בית המקדש).

• מה זה? מי זה אגריפס ומה הקשר להר הבית?
• מסתבר שאת חג השבועות חגגו הרבה לפני שהחלוצים הגיעו לכאן. הטקסט המתואר פה הוא מתוך הַמִשְׁנָה.
• שזה אומר?
• שהתיאורים נמסרו עוד במאות הראשונות לספירה… בתקופות קדומות, הרבה לפני שבכלל ידעו מה זה ציונות או מה זה קיבוץ…
• אז בעצם החליפו את הר הבית בקרן הקיימת לישראל, את ההודיה לאלוהים על הביכורים בשמחה על התוצרת של האדם…
• אנחנו קוראים כאן שבתקופת הַמִשְׁנָה הביאו ביכורים במשך כל הקיץ. שבועות היה רק המועד שבו התחילו להביא ביכורים. בתקופה הציונית ריכזו את הבאת הביכורים בתאריך אחד…
• כן, אבל זה יותר מעניין אפילו. בתקופת בית המקדש השני החג החקלאי הקדום הפך גם לחג מתן תורה, וזה היה ההיבט שקיבל דגש חזק יותר במשמעות של החג. הציונים בארץ ישראל בעצם החזירו את החג למשמעות המקורית שלו.
• אבל עם "טוויסט" קטן.
• ברור. הם חיו בתקופה אחרת לגמרי ורצו להתאים את החגים היהודיים להשקפת העולם שלהם.
• עד היום בקיבוצים מציגים ביכורים מסוגים שונים: גם חקלאיים, אבל גם את התינוקות שנולדו באותה שנה, הישגים של מפעלי התעשייה שלהם – ובעצם כל הישג של הקיבוץ.

תהלוכה שנכנסת פתאום, כאילו מתפרצת ומפריעה לשיחה. בתהלוכה משולבים סממנים הקשורים לביכורי בית הספר (במקום טרקטור אפשר שמישהו ירכב על קורקינט, מישהו אחר עם אופניים, אחרים צועדים… מחזיקים שלטים ועליהם תמונות גדולות הקשורות לביכורים).

קצת אחרי שתיכנס התהלוכה, תושמע מוזיקה אופטימית ושמחה, וכלל תלמידי בית הספר מוזמנים לקום, לרקוד ולחגוג את ההצלחות המוצגות בתהלוכה.

בחלק זה תשתמשו בתכנים אמיתיים של בית הספר. אלה יכולים להיות רק הישגים הקשורים באופן ישיר לבית הספר או גם הישגים אישיים של תלמידים שהושגו מחוץ לבית הספר – יוזמה התנדבותית כלשהי, זכייה באליפות במסגרת חוג וכדומה.

"הרשו לי להציג את ביכורי בית הספר ותלמידיו!
[תכנים – בהתאם להישגים שתרצו להציג]
מוזמנים לקום ולחגוג איתנו"

להלן הצעות לשירים שמחים, אם כי אנחנו ממליצים לבנות את הפלייליסט לריקודים עם התלמידים: