תוצאות

סידור תוצאות לפי

קבר דן

קברו של דן, אחד מבני מ-12 בני יעקב. יש הסבורים שנקבר בנחלה המקורית של שבט דן "בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל", ויש הטוענים כי נקבר בנחלה הצפונית של השבט, בעמק יזרעאל.

קהילות שו"ם - שפיירא, ווֶרְמַיְזָא ומַגֵנְצָא

קהילת קירואן

קוֹצוֹ שֶׁל יוּד

פואמת מחאה שכתב המשורר י"ל גורדון (מאה 19) על מעמד האישה בחברה היהודית במזרח אירופה ועל אטימות ליבם של רבנים, שהתעלמו מסבלה של עגונה ומעקרונות הצדק והמוסר היהודי.

קידוש

טקס הכולל קריאה של קטעי מקרא וברכה על היין. הקידוש פותח את סעודות ליל שבת והחג ואת סעודות השבת והחג.

קידוש השם

מסירותו של היהודי לעיקרי אמונתו ונכונותו למות כדי לקדש את שם ה', שראשיתם בעת העתיקה. בימינו חל המושג על כל היהודים שנהרגו בגלל השתייכותם לעם היהודי, ובהם הנרצחים בשואה.

קריעת ים סוף ושירת הים

הנס ששהתרחש לאחר יציאת מצרים, כשבני ישראל חנו לחוף ים סוף. פרעה רדף אחריהם, והם היו לכודים בין הים ובין פרעה וצבאו. בזכות נס קריעת ים סוף עברו בני ישראל בתוך הים ביבשה, והמצרים טבעו בים. משה ובני ישראל אמרו שירה, היא שירת הים, והנשים הצטרפו לשירה בתופים ובמחולות.

קדיש

תפילה עתיקה, רובה בארמית, מתקופת התלמוד. באשכנז (מאה 13-12) הפכה ל"קדיש יתום". המסר המרכזי - פסוק מקראי (בארמית), "יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבֹרָךְ לְעָלָם וּלְעַלְמֵי עָלְמָיָא" (יהי שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים). בתפילה משובצים עוד נוסחים של הקדיש, שאינם קשורים לאבלות.

קְדוּשָׁה

מהות שמשמעה הפרדה לטובת משהו נעלה. נמצא גם בשפה הדתית וגם מושאל בשפה החילונית.

קידוש שם שמים וחילול השם - בחיי היום יום

אורח החיים היהודי הראוי מבוסס על קידוש שם ה' באופן שגרתי, בחיי היום יום : התנהגות נאותה כלפי הזולת והחברה כאמצעי להאדרת האמונה היהודית. היפוכו - חילול השם: ביזוי שם ה' בגלל מעשים לא ראויים של מאמיניו, הגורמים לזילות באמונה היהודית.

קריאת שמע

שלושה קטעים מן התורה המדגישים עקרונות יסוד ביהדות והם חלק קבוע מתפילות הבוקר והערב.

הקרן הקיימת לישראל - קק"ל

הארגון הכספי של ההסתדרות הציונית שהוקם בשנת 1901 במטרה לרכוש קרקעות להתיישבות בארץ ישראל שיהיו בבעלות העם היהודי כולו. במהלך השנים השתנו יעדי קק"ל ותחומי פעילותה, וייחודה בימינו - "החזון הירוק".

הקופסה הכחולה של קק"ל

גלגול ציוני ומודרני - בצבעי כחול-לבן - של קופסת הצדקה המסורתית. הקופסה הכחולה נועדה לאיסוף תרומות לרכישת קרקעות בארץ ולחיזוק התודעה הציונית והקשר בין העם לארצו.

הקונגרסים הציוניים של ירושלים

הקונגרסים הציוניים המתקיימים מאז קום המדינה בירושלים. צירי הקונגרס מייצגים את הקהילות היהודיות בארץ ובתפוצות ודנים בסוגיות הנוגעות לכלל יהודי העולם כמו גם למדינת ישראל.

הקונגרסים הציוניים

המסגרת הכלל-יהודית שהקים הרצל בקונגרס העולמי הציוני הראשון בבאזל (תרנ"ז – 1897) כ"אבן פינה" למדינת היהודים. מאז חלו שינויים במבנה, בתפקידים ובהתכנסויות של הקונגרסים הציוניים, ובימינו הקונגרס מתקיים אחת לארבע שנים בירושלים.

קריאת התורה

הטקס בו קוראים את פסוקי התורה מתוך מגילת הקלף.

קָרָאִים

יהודים המאמינים רק במקרא, בתורה שבכתב, ומפרשים אותה על-פי שכלם (ולא לפי התורה שבעל פה, ההלכה). הקראות החלה בבבל במאה ה-8, והגיעה לפריחה במאות 10 – 11. בהמשך התפשטה גם לצפון אפריקה ולאירופה. היום נמצא מרכז הקראים בישראל, בעיר רמלה.

קודש הקודשים

האיזור הקדוש ביותר במשכן ובמקדש

קידוש החודש

טקס בתקופת המשנה והתלמוד, שבו קבעו את ראש החודש - על פי שני עדים שראו את מולד הירח. אם עדותם הוכחה כאמינה, היה בית הדין מכריז על ראש חודש ומקדש אותו. עם קביעת לוח שנה (המאה ה-4 לספירה) נפסק קידוש החודש.

קדושה (בתפילה)

חלק מחזרת שליח הציבור בעת תפילת עמידה.

קיבוץ גלויות

הכמיהה לשיבה לארץ ולקיבוץ הגלויות היו לחלק בלתי נפרד מן התפילות היומיות, ובימינו - לאחת מאבני היסוד של מגילת העצמאות.

קבלה וקבלה מעשית

הזרם הרעיוני המרכזי במיסטיקה היהודית, שהגיע לשיאו בספרד במאה ה-13 (ספר הזוהר). הקבלה שאפה לחשוף את סודות התורה, ונועדה רק לבקיאים בחוכמת הנסתר. לצד הקבלה העיונית התפתחה הקבלה המעשית.

קבר יוסף

קברו של יוסף בן יעקב "בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב" (יהושע כד). על אתר הקבר יש עדויות החל במאה ה-4, והוא נחשב מקום קדוש במיוחד ליהודים ולשומרונים וגם לנוצרים ולמוסלמים.

קבר רחל

המקום שבו קבר יעקב אבינו את אישתו רחל "בדרך אפרתה היא בית לחם" (בראשית לה). מאז המאה ה-12 יש עדויות על מיקומו בקרבת בית לחם, והמבנה הקדום עם כיפת האבן היה לסמל באומנות היהודית.

קהילה

התארגנות מקומית האופיינית לעם ישראל מאז ימי הבית השני ואשר הגיעה לשיאה בימי הביניים. תפקידיה כללו: קיום החיים היהודיים-דתיים; עזרה הדדית ותמיכה בנזקקים; שמירה על ביטחון היהודים וייצוגם לפני השלטון.

קינות

שירי אבל על מותו של אדם או על פורעות לאומית. בתשעה באב – יום האבל המסורתי על החורבן הלאומי - נוהגים לקרוא קינות על הפורענויות שקרו לעם ישראל מאז חורבן בית המקדש ועד השואה.

קמחא דפסחא - מעות חיטים

מנהג קדום, לתת לנזקקים כסף או מצרכי מזון לקראת חג הפסח באמצעות מגביות מיוחדות שנערכו בין פורים לערב פסח. המנהג קיים עד היום בכל קהילות ישראל וגם במדינת ישראל.

אלעזר הקליר

גדול הפייטנים "הקלסיים" בארץ ישראל, חי בסוף המאה ה-6 ותחילת המאה ה-7 לספירה.