92 תוצאות

סידור תוצאות לפי

פסח, חירות ודמוקרטיה

התלמידים ילמדו על היחס בין שלטון ובין שלילת חירות בסיפור בני ישראל במצרים. התלמידים יכתבו תשובה לעתירה דמיונית שבני ישראל מגישים לבג"ץ כנגד פרעה על סמך חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
המערך כולל עבודה במליאה, עבודה בקבוצות וסיכום במליאה.

מונח על הבוקר - מערכת המשפט

רוצים לדעת עוד משהו שלא ידעתם על מערכת המשפט? קחו 3-4 דקות ולימדו משהו חדש.

גיור

התהליך שבו אדם שאינו יהודי מצטרף לעם היהודי מדעתו ומרצונו, ומקבל על עצמו את הדת היהודית. הגיור אינו נזכר בתורה אלא בהלכה. אופן הצטרפותה של רות המואבייה לעם ישראל ("עמך - עמי, ואלוהיך - אלוהי") הוא הדגם לעקרונות של תהליך הגיור.

למה לא להתחתן דרך הרבנות?

סרט קצר המסביר את הבעיה בחתונה דרך הרבנות ואת המענה של הטקסים הדתיים שלא דרכה.

בית כנסת המזרחי והאשכנזי וההבדלים בניהם

מה בין בית הכנסת של עדות אשכנז לבית הכנסת של עדות המזרח

שאלת תחייתו של בית המקדש ביהדות המודרנית

המאמר מציג מגוון דרכים בהם התייחסה ומתייחסת היהדות המודרנית לשאלת המקדש. הלבטים בעקבות ההשכלה והמודרנה בשאלה האם המקדש עוד רלונטי ליהדות, והעמדות השונות בעניין. ראיית המדינה הציונית כבית מקדש שלישי, ראייה המתבטאת בין השאר בעיצוב מבני מוסדות המדינה כמקדשים. ותנועת "שוחרי המקדש" המבקשת לכננו מחדש גם בימים אלו.

קונגרס ציוני

הקונגרס הציוני הוא המוסד העליון של ההסתדרות הציונית העולמית. על תפקידי הקונגרס, מי הם הצירים, ועל כינוסי הקונגרס הציוני, החל מהקונגרס הראשון (1897) ועד לקונגרס ה- 29 (1978), מתי והיכן התקיימו ומה היו הנושאים העיקריים על סדר היום.

קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל

על קרן היסוד, הקרן הלאומית לבניין ארץ-ישראל והמוסד הכספי המרכזי של התנועה הציונית העולמית, ולאחר מכן של הסוכנות היהודית.

פרויקט "מסע"

על פרוייקט מסע, פרויקט משותף של הסוכנות היהודית ושל ממשלת ישראל. בכל שנה צעירים יהודים מרחבי העולם מתחילים את "מסע חייהם" בבילוי של סמסטר או של שנה בישראל. הצעירים מסיירים בארץ, חווים את התרבות, מתפתחים ולומדים יחד כשהם משולבים בקהילה הכללית.

על תאוריה של מוסר, תאוריה פוליטית והויכוח על מעמדו וכוחו של בית המשפט העליו...

המאמר מציג את הקשיים והאחריות הכרוכים בקבלת החלטות במדינה, שבה העם מיוצג על ידי הרוב המחליט עבורו. המאמר מציג את הדילמות המוסריות תוך התייחסות לתיאוריות פילוסופיות העוסקות בנושא. כמו כן, המאמר עוסק בויכוח בדבר מעמדו של בית המשפט העליון בישראל ובמשטר הדמוקרטי בישראל בהשוואה למשטרים דמוקרטיים אחרים בעולם המערבי.

מעמדן של התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית ומאבקן להכרה

המאמר מנתח את מעמדם בישראל של הזרמים הלא אורתודוכסים ביהדות ומתאר את מאבקן של התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית להכרה חוקית ומשפטית. לתוצאותיו של מאבק זה יהיו השלכות על דמותה של מדינת ישראל בעתיד.

מפלגות בישראל בראיה השוואתית

המאמר מציג סקירה על תהליך התפתחות המושג מפלגה, החל מהשם "מפלגה" ועד לתפקידי מפלגות וחשיבותן במדינה דמוקרטית, במהלך מאתיים השנים האחרונות. המאמר דן בשינויים שחלו במפלגות בישראל בעקבות "חוק המפלגות" ומציע דרכים להבחין בין סוגי המפלגות הקיימות בישראל.

מיהו יהודי - קטע מתוך מכתבו של בן גוריון לחכמי ישראל

שאלת מיהו יהודי עלתה לאחר קום המדינה כאשר זוגות מעורבים מיהודים ושאינם יהודים ביקשו לרשום את ילדיהים כיהודים. בשנת 1955 החליטה הממשלה למנות וועדה שתכריע בנושא זה. במסגרת זו כתב בן גוריון מכתב לחכמי ישראל בבקשה להביע את דעתם בנושא.

מלחמת בתי החולים

עד שנת 1837 לא עמד לרשות הישוב היהודי בארץ ישראל אפילו רופא מוסמך אחד! המאמר מסביר את הסיבות לכך ומתאר את השינוי שחל בשירותי הרפואה היהודיים בירושלים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19, עד שבסופה פעלו בירושלים שלושה בתי חולים לשרות הציבור היהודי: בית החולים "ביקור חולים", בית החולים "משגב לדך" ובית החולים "שערי צדק". המאמר עוקב אחר הממסד הרפואי בירושלים ומאבקיו הפנימיים שלא פעם מזכירים מאוד לקורא את המתרחש בו בימינו, מאה שנים מאוחר יותר.

מוסדות לאומיים

על המוסדות הלאומיים: ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית והקרן הקיימת לישראל.

ט"ו בשבט: "יום הולדת" לכנסת

ט"ו בשבט תש"ט - היום שבו הפכה האסיפה המכוננת לכנסת הראשונה של מדינת ישראל.

חנוך לנערה ע"פ דרכה: על שילובן של בנות ב"חיידר" במזרח אירופה לפני מלחמת העו...

מה עשו הבנות כשהבנים שיננו ב-"חיידר" את הוויות אביי ורבה? המאמר עוקב אחר שילובן של הבנות במסגרת החדר במזרח אירופה, לאורך המאה ה-19 ועד למלחמת העולם הראשונה

התנועה המסורתית

תיאור שורשיה ופעילותיה של התנועה המסורתית (הקונסרבטיבית) בישראל

הקמת הקרן הקיימת לישראל (קק"ל)

על היוזמה והרעיון של פרופ' צבי שפירא, על היישום והביצוע, על הקופסה הכחולה ועל הקרן הקיימת במדינת ישראל.

הר הבית: מרכז רוחני וציבורי

המאמר מתאר את ההיבטים הכלכליים מסחריים שנלוו לחיי הפולחן, כמו העליה לרגל, וכן את חיי היום יום שהתנהלו בסמוך להר הבית.

הטכניון: באיזה שפה ילמדו המהנדסים הציונים?

אחד הניצחונות הגדולים של הישוב היהודי בא"י קשור ל-"מלחמת השפות" בסיומה הוכרע כי במוסד הטכנולוגי "הטכניון" שהוקם ב 1913 ילמדו בשפה העברית. במאמר מתואר תהליך הקמת הטכניון ושנותיו הראשונות, וכן בתקופת היישוב והקמת המדינה.

גיור כהלכה

ההצטרפות לעם היהודי על פי ההלכה היהודית נקראת גיור כהלכה. זוהי גישתו של הזרם האורתודוקסי, הזרם האדוק ביהדות, הדורש ומקיים שמירה מדוקדקת על מצוות הדת בדרך המסורתית שהתוו חכמי התורה והפוסקים.

בית הכנסת – "מקדש מעט"

בית הכנסת משמש כבית תפילה ביהדות. על השלבים בהתפתחותו של מבנה בית הכנסת, צורתו החיצונית ותכולתו, הטקסים הנערכים בו, ומקומן של הנשים.

בית הכנסת "החורבה"

על בית הכנסת "החורבה" בירושלים העתיקה.

בית הכנסת וכליו

בית הכנסת מהווה מקום מרכזי עבור קהילות יהודיות בכל העולם לאורך ההיסטוריה וגם בארץ עבור הקהילות המסורתיות והדתיות. במאמר זה ניתן ללמוד מעט על התפתחות בתי הכנסת כמקום התכנסות ותפילה והמסורות והמנהגים הקשורים במקום זה.

בית כנסת - הכניסה לנשים אסורה

הם זוג דתי מודרני שעבר את מסלול החניכה הנורמטיבי. צבא, טיול בדרום אמריקה, אוניברסיטה, חתונה, ילדים. הוא, מהנדס אלקטרוניקה והיא רופאת ילדים. במתחם הציבורי הם שווים מכל בחינה, אבל כשנכנסים לבית הכנסת, הוא שותף בכל המעשה הדתי - עולה לתורה, עובר לפני התיבה, פותח את ארון הקודש. והיא, נזרקת לפינה עלובה, פן חס וחלילה קולה יעורר את תאוות חבריו. פרופסור נועם ורד בודקת כיצד התקבע מעמדה של האישה כאזרח סוג ב' בקהילה הדתית-ציונית, תוך סקירה מעמיקה של השתלשלות מעמד האישה בהלכה מתקופת התלמוד ועד ימינו.

נשואים לרבנות?

4 פרקים סביב המורכבות בנישואים דרך הרבנות והפיתרונות השונים שיש במדינת ישראל בתחום זה.

הגניזה הקהירית - היכרות

מהי הגניזה הקהירית ומה ניתן ללמוד ממנה? פרופ' אפרים לב מאוניברסיטת חיפה חוקר את ההיסטוריה של הרפואה על פי כתבי הגניזה משוחח עם פרופ' סטפן רייף, שעמד בראש היחידה לחקר הגניזה הקהירית בקיימברידג' וחוקר תפילה אשר הגניזה משמשת לו כמקור עיקרי. בתוכנית יעלו שאלות הקשורות להיסטוריה של העם היהודי בכלל ובארצות האסלאם בפרט.

חנוכת משכן הכנסת

לפני 53 שנה נחנך משכן הכנסת. מדוע לקח זמן רב כל כך עד שעברה הכנסת למשכן הקבע שלה? מהיכן מצאו את הכסף לבנייתה? כמה אדריכלים, מהנדסים ופועלים בנו את הכנסת? ומדוע נבחר דווקא שם זה לפרלמנט הישראלי?

בית הכנסת

בית התפילה היהודי, שהיה במהלך הדורות בית מדרש ומרכז רוחני, ובימינו משמש גם מרכז קהילתי. היה קיים כבר בתקופת בית המקדש השני, ולאחר החורבן היה ל"מקדש מעט" - מקום התפילה היחיד ומרכז רוחני חלופי.

בית הכנסת

על מבנה בית הכנסת האורתודוכסי, ועל הקשר וההבדל בין בית כנסת אשכנזי לבין בית כנסת ספרדי.

בית המקדש - רות קלדרון ואורחים

'קריאה' במודל מוקטן של בית המקדש. בהשתתפות: מנכ"ל מכון המקדש יהודה גליק, הארכיטקט דוד קרוינקר, אשת הטלויזיה אורנה בן דוד ואיש המחתרת היהודית לשעבר יהודה עציון.

שיטות בחירה וערכי הדמוקרטיה

במאמר זה מוצגת סדרה של ערכים דמוקרטיים והסבר כיצד ואילו שיטות בחירה מעניקות להם ביטוי ראוי. המאמר מסביר את הבעייתיות הכרוכה בהנהגת רפורמה אלקטוראלית בישראל תוך התמקדות על היסטוריית הניסיונות לאמץ שיטה אזורית לבחירות הכלליות לכנסת.

הביטוח הלאומי

"ייתכן שאנו עוברים עכשיו מתקופת ה'גדולות', תקופת עלילות גבורה וניצחון... לתקופת ה'קטנות', תקופת המאמץ האפור והממושך של בניה משקית וארגון ממלכתי..." (דוד בן-גוריון). מדוע ביקרה שרת העבודה והרווחה, גולדה מאיר, את היולדת רחל מזרחי ואיך כל זה קשור לווינסטון צ'רצ'יל? לפני 65 שנה נכנס לתוקף "חוק ביטוח לאומי". מה הייתה ההשראה להקמתו? מדוע יש צורך בביטוח שכזה?

הקמת מכון ויצמן

"כמעט לא יאמן, שהאיש אשר השקיע כל חייו במפעל הציוני, המעשי והמדיני... הספיק באותו זמן לעשות עבודה מדעית" (דוד בן-גוריון על חיים ויצמן) השבוע לפני 73 שנים הוקם מכון ויצמן. מה הקשר בין אצטון מתירס להישג המדיני היהודי הגדול ביותר בזמן מלחמת העולם הראשונה? מיהו או מהו "ויצק"? ואיך קשור אליו אלברט אינשטיין?

הקמת בנק ישראל

מתי הוקם בנק ישראל והאם ההחלטה היתה פשוטה? איפה הודפסו השטרות הראשונים? מדוע הועבר טקס החנוכה של בנק ישראל ממלון המלך דוד בירושלים לאולם הבנק ברחוב יפו?

קבר דן

קברו של דן, אחד מבני מ-12 בני יעקב. יש הסבורים שנקבר בנחלה המקורית של שבט דן "בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל", ויש הטוענים כי נקבר בנחלה הצפונית של השבט, בעמק יזרעאל.

תלמיד חכם

כינוי לתלמיד של חכמים שמקורו בלשון חז"ל ופירושו: אדם למדן ובקי בתורה, ובהשאלה – ידען בתחומי היהדות.

שד"ר

ראשי תיבות של הצירוף הארמי "שלוחא דרבנן" (שליח החכמים), שהיה נשלח מארץ ישראל לקהילות היהודים בתפוצות כדי לאסוף כספים למען יהודי הארץ. השד"ר היה בדרך כלל תלמיד חכם בעל הופעה נאה ויכולת שכנוע.

שבט

היחידה החברתית שממנה נבנה עם – המעבר בין משפחות לבין עם.

צדיק

אחת ממידותיו של האֵל במקרא (היפוך של עוול ורשע). ביהדות - מידות האל הן דגם לאדם, ומכאן התואר "צדיק" לאדם בעל שלמות דתית ומוסרית. גורל הצדיק והרשע הוא נושא רווח במקרא ובספרות החוכמה.

עיר מקלט

לפי חוקי המקרא, נועדה עיר המקלט לרוצח בשגגה (לא במזיד, לא בכוונה תחילה) כדי להצילו מנקמת דם של משפחת הנרצח. הרוצח שהה בעיר המקלט עד להעמדתו לדין.

מגן דוד אדום

ארגון ההצלה הלאומי של מדינת ישראל המספק שירותי עזרה ראשונה ושירותי חירום רפואיים. הארגון נוסד על-ידי מתנדבים לפני קום המדינה (1930), ובשנת תש"י – 1950 עוגן בחוק הכנסת.

ירושלים

בירת הממלכה המאוחדת בתקופת המקרא, בימי הבית השני ובמדינת ישראל. דוד המלך הוא שקבע את מעמדה כבירת ישראל, ובאלפיים שנות גלות הייתה מחוז כיסופים ותפילות לדורות של יהודים, שהעלו את ירושלים על ראש שמחתם ולא חדלו מן התקווה – "לשנה הבאה בירושלים".

זקן

מילה מלשון המקרא שפירושה – כמו בלשון ימינו – קשיש. במקרא זכו הזקנים לעמדות מנהיגות והשפעה, ובלשון חז"ל קיבלה המילה גם את המשמעות של חוכמה, והזקן היה גם קשיש וגם חכם.

בצלאל – ראשית וחזון

בית מדרש לְאוֹמָנוּת ולמלאכות אוּמָנוּת שהוקם בירושלים (1906) ביוזמתו של בוריס שץ כמפעל תרבות ציוני, בית היוצר לאומנות מקורית ולסגנון ארץ-ישראלי חדש. משך אליו צעירים יהודים מן הארץ ומאירופה, ואומנים יהודים ובהם א"מ ליליין, אבל פן וזאב רבן.

אפיקורוס - וכפירה

כינוי למי שכופר באמונה ובקיומו של האל ומתנכר לדת.

הקרן הקיימת לישראל - קק"ל

הארגון הכספי של ההסתדרות הציונית שהוקם בשנת 1901 במטרה לרכוש קרקעות להתיישבות בארץ ישראל שיהיו בבעלות העם היהודי כולו. במהלך השנים השתנו יעדי קק"ל ותחומי פעילותה, וייחודה בימינו - "החזון הירוק".

גאון

תואר לחכם במאות ה-6 עד ה-12 לספירה בבבל ובארץ ישראל

בית כנסת הרמב"ן

בית כנסת בעיר העתיקה בירושלים (הוקם אחרי מותו של רמב"ן), היה מוקד לסכסוכים בין מוסלמים ליהודים בשל קרבתו למסגד עומר.

מי ימנה את שופטי בית המשפט העליון

ב-14.9.1948 הוקם בית המשפט העליון של מדינת ישראל. סוגיית מינוי השופטים היתה מאז ועד היום סוגיה מרכזית שכן שופטי בית המשפט העליון הנם דמויות מרכזיות שנחשבות לשומרי הדמוקרטיה. האם שופטי בית המשפט העליון צריכים להיבחר על פי דעותיהם? שיוכם העדתי? על פי מקצועיותם בלבד? האם כל מפלגה ועדה בארץ צריכה שופט בבית המשפט העליון?

חז"ל

ישיבות במדינת ישראל

תיאור של עולם הישיבות במדינת ישראל

דורות התנאים

תקופת התנאים מתחלקת לחמשה דורות שכל אחד למד מקודמו.

שליח ציבור

הכינוי למוביל התפילה בציבור.

ראש הגולה

רבן

קודש הקודשים

האיזור הקדוש ביותר במשכן ובמקדש

סנהדרין

המוסד השיפוטי העליון בתקופת המשנה.

סמיכה

הענקת אישור וסמכות לשמש בתפקיד מנהיגותי ושיפוטי על פי ההלכה. לפי המסורת, משה רבנו היה הראשון בשרשרת ההסמכה, והסמיך את תלמידו וממשיכו, יהושע בן נון. במדינת ישראל הסמיכה לרב או לדיין מותנית במבחנים ובתעודת הסמכה.

כנסת הגדולה

המוסד בעל הסמכות הדתית העליונה שראשיתו בימי שיבת ציון והמשכו בימי החשמונאים. כנסת הגדולה נזכרת במשנה כחולייה בשרשרת מסירת התורה, ולפי המסורת מנתה 120 חכמים. הכנסת של ימינו (על 120 חבריה) נקראת על שם כנסת הגדולה.

ראשונים (ואחרונים)

כינוי לחכמים ורבנים בני המאות ה 16-11

עם הארץ

ביטוי מלשון המקרא שמשמעותו הראשונית כפשוטו – העם היושב בארץ. בתחילת ימי הבית השני קיבל המושג משמעות שלילית, וכך גם בתקופת חז"ל, שהגדירו את עם הארץ כהיפוכו של תלמיד חכם. ומכאן המשמעות בעברית החדשה : אדם חסר השכלה (בוּר ועם הארץ).

מקווה ישראל

בית הספר החקלאי הראשון בארץ ישראל שהוקם על ידי חברת כל ישראל חברים.

ישיבה

המוסד הוותיק להשכלה תורנית בעם ישראל מזה כאלפיים שנה. ראשיתן של הישיבות בארץ ישראל ובבבל לאחר החורבן, ולאחר מכן בארצות האסלם ובאירופה הנוצרית. בימינו במדינת ישראל קיים הריכוז והמגוון הגדול ביותר של ישיבות, ובהן ישיבות לנשים ולחילונים.

ישיבות סורא ופומבדיתא

שתי הישיבות העיקריות, "האוניברסיטאות של עם ישראל", מרכזי ההנהגה בבבל (המאות 3 – 11), שבהן פעלו גדולי האמוראים ועסקו בכינוס התלמוד הבבלי ובעריכתו.

"יד ושם"

מפעל ההנצחה לששת מיליוני היהודים שנרצחו בשואה, עוסק בתיעוד קורות העם היהודי בשואה, בהנצחת חייהם וזכרם של הנספים ובהנחלת מורשתה השואה באמצעות הארכיונים, הספרייה, המוזיאונים, בית הספר המרכזי להוראת השואה, המכון הבינלאומי לחקר השואה ומפעל ההוקרה לחסידי אומות העולם.

חדר (כֻּתַאבּ)

מסגרת הלימודים היהודית הממוסדת בימי הביניים. המוסד הלימודי הראשון שהיה משותף לילדי ישראל (הבנים) בארצות האסלאם ובאשכנז - עד המאה ה- 19. הלימוד בחדר הקנה כישורי קריאה כבסיס ללימוד תפילה, ברכות וקריאה בתורה.

המלמד בחדר

מי שלימד בחדר המסורתי שהיה מיועד לילדים יהודים (בעיקר בנים) מגיל שלוש. הביטוי "מלמד" רווח בקהילות היהודים באשכנז. בארצות האסלאם הוא נקרא מולא, רבי או חכם, ובתימן – מורי.

הכותל המערבי

חלק מן החומה המערבית שהקיפה את הר הבית בסוף תקופת הבית השני, בימי הורדוס. החל בימי הביניים היה קיר זה - המרשים ביותר שנותר מחומת הר הבית - לאתר תפילה מקודש. הוא נקרא גם "כותל הדמעות".

הטכניון - התחלה ושנים ראשונות

המוסד האקדמי הראשון בארץ ישראל בתחומי ההנדסה והטכנולוגיה, נוסד ביוזמת יהודי גרמניה (1912). הקמתו קשורה במאבק על שפת ההוראה ("מלחמת השפות"). שניים ממדעניו (הפרופסורים הרשקו וצ'חנובר) זכו בפרס נובל בכימיה (2004).

האוניברסיטה העברית - חזון ושנים ראשונות

האוניברסיטה הראשונה בישראל, שבהקמתה דנו כבר בקונגרס הציוני הראשון (1897). טקס הפתיחה על הר הצופים (1925) התקיים במעמד אנשי רוח ומנהיגים, ובהם הלורד בלפור. מייסדיה האמינו בייעודה כמרכז תרבותי ורוחני, מוקד משיכה לחוקרים יהודים מכל העולם ותרומה לתרבות האנושית.

ביל"ו - בית יעקב לכו ונלכה

אגודה שנוסדה ברוסיה (1882) בעקבות הפרעות ביהודים, והחלה לגבש תוכנית לאומית חדשה ונועזת : "לברוא לעם היהודי מרכז מדיני" - ולהחיות את השפה העברית.

בעל שם

כינוי לאדם שעסק ברפואה עממית ומאגית, שרווחה במזרח אירופה (מאות 18-16). יש עדויות על בני משפחות מיוחסות ורבניות שהיו "בעלי שם" ורכשו ידע ברפואה עממית ובמאגיה.

חסיד

מילה מלשון המקרא שפירושה – עושה חסד. החל בימי הבית השני קיבל השם משמעויות חדשות, ובהן המשמעות הרווחת בימינו בלשון רבים, חסידים, שמקורה בתנועת החסידות.

מקווה

מאגר מים שבו ניתן להטהר מטומאה

הראשון לציון

בית המקדש הראשון

בית המקדש הראשון נבנה על הר המוריה בידי שלמה המלך במאה ה -10 לפני הספירה, שימש בית קבוע לארון הברית, והיה מיועד לעבודת האלוהים.

מועצת המדינה הזמנית

מועצת העם הפכה למועצת המדינה הזמנית - מיום הקמת המדינה ועד לבחירות הראשונות (תש"ט-1949).

קבר יוסף

קברו של יוסף בן יעקב "בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב" (יהושע כד). על אתר הקבר יש עדויות החל במאה ה-4, והוא נחשב מקום קדוש במיוחד ליהודים ולשומרונים וגם לנוצרים ולמוסלמים.

קבר רחל

המקום שבו קבר יעקב אבינו את אישתו רחל "בדרך אפרתה היא בית לחם" (בראשית לה). מאז המאה ה-12 יש עדויות על מיקומו בקרבת בית לחם, והמבנה הקדום עם כיפת האבן היה לסמל באומנות היהודית.

מערת המכפלה

מערת הקבורה בחברון של אבות ואימהות האומה (פרט לרחל), שאותה קנה אברהם אבינו "בכסף מלא" (בראשית כג). המבנה הקיים בימינו מעל למערה נבנה במאה ה-14, אך יסודותיו בימי הורדוס (המאה ה-1).

התנ"ך בחינוך היהודי

מקומו של התנ"ך בחינוך היהודי לאורך הדורות

בית הכנסת בדוּרָה אֶוּרוֹפּוֹס

בית כנסת בדוּרָה אֶוּרוֹפּוֹס שבסוריה. נבנה ונחרב במאה ה-3 לספירה אך כמה מקירותיו המצוירים, יחידים מסוגם ששרדו מן העת העתיקה, נחשפו בתחילת המאה ה-20.

בני משה

אגודה שייסד אחד העם (המאה ה-19) כדי למצוא פתרון ל"צרת היהדות" באמצעות הרעיון הלאומי, תחיית חיי הרוח והתרבות העברית והכשרת הדור הצעיר.

בני ברית

ארגון התנדבותי כלל-יהודי לעזרה הדדית (ניו יורק, 1843). נועד לטפח זהות יהודית קהילתית המעוגנת בערכי צדקה ומחויבות הדדית בקרב הפליטים היהודים, ולטפח הכרת הטוב כלפי המדינה הקולטת. הארגון תמך בציונות וגייס כספים להתיישבות בארץ ולהקמת המדינה. הקים (1913) את הליגה נגד השמצה.

בית המקדש השני

נבנה בירושלים בימי שיבת ציון (המאה ה-6 לפני הספירה), בעקבות הכרזת כורש. בימי הורדוס המלך (המאה ה-1 לפני הספירה) היה לאחד המבנים המפוארים במזרח. נחרב בידי הרומאים במהלך המרד הגדול (70 לספירה).

בית המקדש הראשון - תיאור המבנה

מתיאורי בית המקדש הראשון במלכים ובדברי הימים עולה שהיה זה מבנה מלבני ארוך ובו שלושה חללים: אולם כניסה, היכל (קודש) ודביר – קודש הקודשים. על פי המסופר, היה אורכו של בית המקדש הראשון כ-30 מטר, רוחבו כ-10 מטר, וגובהו כ-15 מטר.

תפקידי ההנהגה הדתית: חקיקה ופסיקה

אחד מתפקידיה של ההנהגה הדתית הוא לחוקק חוקים על סמך הציוויים המצויים בכתבי הקודש ובספרות הסמכותית. ביהדות עוסק הרב בפסיקה הלכתית, בנצרות עוסקת בחקיקה ועידת בישופים ובאסלאם - המֻפְתי.

ארץ ישראל בתנ"ך

ארץ ישראל בגבולותיה המקראיים (הרחבים והמצומצמים), וכפי שהיא מוצגת במחשבת המקרא: הארץ המובטחת לעם ישראל "לַאֲחֻזַּת עוֹלָם" - בתנאי שישמרו על אורח חיים מוסרי ודתי, הכולל צדק ומשפט.

אמוראים

כינוי לחכמים שפעלו בבבל ובארץ ישראל במאות 5-3 לספירה ויצרו את התלמודים הבבלי והירושלמי.

חשמונאים

משפחת כוהנים שהנהיגה את מרד החשמונאים, ייסדה את מדינת החשמונאים (המאה ה-2 לפנה"ס) והפכה את ארץ ישראל למדינה יהודית ריבונית עד להשתלטות הרומאים (37 לפנה"ס).