לוחות הברית
2 הלוחות של על פי המקרא נכתבו בהם עשרת הדיברות.
לוחות האבן שעליהם נחקקו עשרת הדיברות, כפי שמסופר בספר שמות פרק כד. לוחות הברית נקראים גם לוחות (שמות לא 18; לב 15) ; לוחות אבן/אבנים (שמות כד 12; לד 1), או לוחות הָעֵדוּת (שמות לב 16). לוחות הברית, כמסופר בספר שמות, היו "מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים… חָרוּת עַל הַלֻּחֹת" (שמות לב 16), וניתנו למשה על הר סיני – פעמיים: בפעם הראשונה ניתנו הלוחות במעמד הר סיני, כאשר בני ישראל קיבלו את התורה. אבל כאשר ירד משה מן ההר וראה את עגל הזהב שעשו בני ישראל – ניתץ בכעסו את הלוחות (שמות לב 19). אחרי כן שוב עלה משה להר סיני כדי להביא משם את הלוחות השניים (שמות לד 1, 28).
לפי המסורת, לוחות אלו נשמרו בארון מיוחד – ארון העדות (דברים י 1 – 5) שעמד תחילה במשכן, והועבר אחר כך לבית המקדש הראשון שבנה שלמה המלך: "אֵין בָּאָרוֹן רַק שְׁנֵי לֻחוֹת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר הִנִּחַ שָׁם מֹשֶׁה" (מלכים א, ח 9). לפי חז"ל נשמרו בארון גם שברי הלוחות הראשונים.1 לא ידוע מה אירע ללוחות ולארון הברית בזמן חורבן בית המקדש הראשון, שכן הם אינם נזכרים ברשימת השלל שלקח נבוכדנאצר מלך בבל (מלכים ב כה 13-17) ואינם נמנים עם כלי המקדש שהחזיר כורש מלך פרס (עזרא א 7-9). יש מסורת הגורסת כי הארון – יחד עם הלוחות שבו – נגנז בימי יאשיהו מלך יהודה.2
לפי התיאור והמידות בתלמוד הבבלי,3 היו לוחות הברית רבועים בצורתם, ואילו לפי התלמוד הירושלמי4 הם היו מלבניים, וכך או כך – לא מעוגלים כפי שנהוג לתאר אותם בימינו. ציורים ראשונים של לוחות הברית כסמל יהודי ידועים לנו רק מימי הביניים – בכתבי יד יהודיים מן המאה ה- 13, ובבתי כנסת – החל במאה ה- 15. בהגדת ראשי הציפורים שנכתבה וצוירה בגרמניה במאה ה- 14 מופיעים לוחות הברית המעוגלים, כפי שהם מוכרים לנו היום. ואילו בהגדת סרייבו, שנכתבה וצוירה בארגון שבספרד במאה ה- 14 יש תיאור של הלוחות גם כמלבניים – וגם כמעוגלים.5