מזוזה

מבוא

המזוזה היא הסמל המובהק ביותר של הבית היהודי,¹ ומזה כ-1,500 שנה יש בארץ ישראל עדויות לקיומה.² המזוזה³ היא מגילת קלף מגוללת, ועליה שני קטעים מן התורה – שתי פרשיות הכוללות את מצוות מזוזה וכן רעיונות מרכזיים באמונה היהודית. הקלף המגולגל מונח בתוך בית מזוזה, שאותו קובעים, במאונך או באלכסון, על הדופן הימני של הפתח (מצדו של הנכנס).
קביעת מזוזה היא מצווה מן התורה המקובלת בכל קהילות ישראל,⁴ ולדעת חלק מהפרשנים נועדה להזכיר לכל הנכנס לבית או היוצא ממנו את מציאות האל.⁵ יש המייחסים למזוזה סגולה, לשמירה מפני מזיקים וסכנות. המילה "שדי" המופיעה לעתים על הקלף (או על בית המזוזה) מתפרשת כראשי תיבות של המילים: שומר דלתות ישראל.
בתי מזוזה הפכו עם השנים לפריט נוי מעוצב עשוי כסף וזהב, עץ וזכוכית, אבן ועור. בית מזוזה עם עיטור דמוי גדר תיל של מחנה ריכוז נבחר על ידי האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון, ללוות אותו במסעו בחלל.⁶

מצוות מזוזה

מצוות מזוזה היא לכתוב את דברי התורה "אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם" ולקבוע אותם "עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ" (דברים ו 9).⁷ המזוזה היא מגילת קלף שעליה כתובים שני קטעים מן התורה – שתי פרשיות: "שמע" (שמע ישראל), "והיה אם שמוע". בכל אחד משני הקטעים נזכר הציווי לכתוב מזוזה, ושניהם יחד כוללים כמה מעיקרי האמונה היהודית: אמונת הייחוד, האמונה באל אחד: "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד"; חובת לימוד תורה; ועקרון הגמול – שכר ועונש. סופר סת"ם כותב את מגילת הקלף של המזוזה ביד, בכתב מיוחד – כתב סופרים, ובהתאם לכללים שנקבעו בהלכה.⁸ לפי ספר הזוהר, נוהגים לכתוב מצדו השני, החיצוני, של הקלף את המילה "שדי" – שהיא גם ראשי תיבות של המילים: שומר דלתות ישראל.⁹

כל בית או חדר המשמש למגורים חייב לפי המסורת במזוזה – לא כולל מחסנים וחדרי שירותים – וכך גם שערי חצרות וערים שבהן מתגוררים יהודים.¹⁰ לפי ההלכה, מצוות מזוזה אינה חלה על בנייני ציבור, ובכלל זה בית כנסת, ובכל זאת נוהגים לקבוע מזוזה גם בהם.¹¹ את המזוזה מצמידים לעמוד הפתח הימני (מצידו של הנכנס), בחלקו העליון. לפי מנהג הספרדים – המזוזה מונחת במאונך, ולפי מנהג האשכנזים – באלכסון.¹² לפני שקובעים את המזוזה על פתח הבית או החדר, נוהגים לומר ברכה, שנוסחה הקדום מופיע כבר בתלמוד הירושלמי.¹³

המזוזה והבית היהודי

הסימון הראשון של מזוזת הפתח לזיהוי הבית היהודי אינו קשור למצוות מזוזה אלא לסיפור  יציאת מצרים, וליתר דיוק – למכת בכורות. בספר שמות (יב 21 -23) מסופר, כי ה' ציווה על בני ישראל לסמן בדם את משקופי הבתים והמזוזות, כדי להבחין בין בתי בני ישראל ובין בתי המצרים בזמן מכת בכורות ולמנוע פגיעה בבכורות בני ישראל.¹⁴
יוסף בן מתתיהו, בספרו קדמוניות היהודים, מסביר שהיהודים נצטוו "לכתוב על דלתותיהם את הטובות הגדולות ביותר שהיטיב אלוהים עמהם… כדי שיהא חסדו של אלוהים עליהם גלוי לבריות מכל צד."¹⁵
במבנים עתיקים שנחשפו בארץ ישראל נמצא חריץ באחת ממזוזות הפתח – במקרים רבים דווקא בדופן הימני של הפתח, בחלקו העליון – והדבר מסייע לארכיאולוגים לזהות את המבנה כבית יהודי. זאת ועוד: מבנים שנתגלו בארץ ישראל מעידים כי בתקופת המשנה והתלמוד (וגם אחריה) נהגו לקבוע את המזוזה במאונך או באלכסון. מזוזה אלכסונית נמצאה בבית מגורים יהודי בחורבת סוסיה, ומזוזות אנכיות נמצאו בכפר הסמוך, אשתמוע.
בזמנים ובמקומות מסוימים ראו הגויים במזוזה כישוף, ומשום כך לעתים לא נקבעו מזוזות בשערי שכונות יהודיות ובתי עסק שגויים היו נכנסים ויוצאים בהם.¹⁶

בתי מזוזה

עיקרה של המזוזה הוא, כאמור, הקלף שעליו כתובות שתי פרשיות מן התורה. את הקלף מגוללים לאורכו, כאשר הפסוקים – בצדו הפנימי, ומכניסים לתוך נרתיק מיוחד הנקרא בית מזוזה. במהלך הדורות זכה בית המזוזה במרחבי התפוצות לעיצובים שונים במגוון סגנונות וחומרים, והיה לאחד הפריטים הנפוצים באמנות היהודית.
המידע שבידינו על אמנות בתי מזוזה מבוסס על אוסָפים מן העת החדשה (בלבד) ששרדו מארצות אירופה, צפון אפריקה והודו. בתי מזוזה מאוספים אלו עשויים חומרים למיניהם: עץ, חרסינה, שנהב, מתכת מוכספת, כסף. העיטורים הנפוצים – בעלי חיים, דוגמת אריה וצבי; עיטורי צמחים ופרחים – כגון גפן ודקל; סמלים יהודיים – ובהם לוחות הברית, מגן דויד וכתר לתורה.
לעתים כלל בית המזוזה חלון זעיר, שדרכו נראתה המילה "שדי" כתובה על חלקו החיצוני של הקלף. חלון מסוג זה עוצב לעתים בצורת לוחות הברית. מקצת בתי המזוזה מעוטרים בפסוקים, ובהם הפסוק של מצוות מזוזה: "וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ" (דברים ו 9; יא 20). מצפון אפריקה נשתמרו כיסויי קטיפה לבתי מזוזה בצורת לב, אגס או מגן.
גם בימינו בישראל נוהגים מרבית היהודים – דתיים ושאינם דתיים – לקבוע מזוזה בפתח הבית (ובפתחי החדרים), ולפיכך זוכה בית המזוזה לעיצובים מודרניים המותאמים לקהלי יעד שונים ולגילאים שונים, ובכלל זה בתי מזוזה לחדרי ילדים. האות ש' המופיעה על בתי מזוזה רבים היא קיצור של המילה "שדי". גלריות וסדנאות של אמנים מציעים בתי מזוזה בעיצובים מיוחדים, עשויים אבן, מתכת, עור, כסף וזהב, ועוד.

המזוזה כסגולה

כבר בתלמוד הבבלי נזכרת המזוזה כסימן לשמירה של ה' על דיירי הבית: שלא כמלך בשר ודם, היושב בתוך הארמון, ועבדיו שומרים עליו מבחוץ – ה', מלך מלכי המלכים, שומר על בני ישראל עבדיו מבחוץ, כמו שכתוב: "ה' שֹׁמְרֶךָ ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ" (תהלים קכא 5)¹⁷ ובדומה לכך – במדרש אגדה בתלמוד הירושלמי.¹⁸
בימי הגאונים התפתחה תפיסה זו והובילה לכתיבת שמות מלאכים ופסוקים שונים על גבי קלף המזוזה. רמב"ם התנגד באופן נמרץ לתופעה זו וכתב דברים קשים ביותר על "הטיפשים" העושים זאת, ובכך מבטלים את מצוות מזוזה וחמור מזה – פוגעים באמונה בייחודו של האל ועושים ממנה קמיע.¹⁹
לפי ר' יהודה החסיד, מנהיגם של חסידי אשכנז (המאות 12 – 13), נוהגים לנשק את המזוזה ביציאה בבוקר מן הבית לבית הכנסת כסגולה לשמירת העיניים ממראות רעים בדרך לבית הכנסת. יש הנוהגים להניח יד על המזוזה בכניסתם לבית או ביציאתם ממנו, ולומר: "ה' ישמור צאתי ובואי מעתה ועד עולם".²⁰ ויש הנוהגים לנשק את המזוזה בכניסתם לבית או ביציאתם ממנו.

המזוזה הקראית והמזוזה השומרונית

הקראים אינם מחייבים לקבוע מזוזה בפתחי הבית והחדרים. לפי פרשנותם, הפסוקים מספר דברים שבהם נזכרת מצוות מזוזה אינם אלא ציווי כללי ללמוד, לזכור ולשנן את דברי התורה. וגם הפסוק "וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ" (דברים ו 9; יא 20) אינו מבחינתם אלא חלק מן הציווי הכללי.
עם זאת, ליד פתחי בתים ציבוריים ומקצת מבתי המגורים נוהגים לקבוע לוח פח חלק בצורת לוחות הברית מעוגלים ללא כתב או כיתוב. בימינו נוהגים קראים רבים להדביק על מזוזות בתיהם מדבקות ועליהן עשרת הדיברות.
השומרונים נוהגים לקבוע מזוזה עשויה אבן על משקוף הפתח של הבית (אך לא על משקופי חדריו). על האבן חרותים עשרת הדיברות בקיצור ובראשי תיבות, או "עשרת המאמרות" שבהם נברא העולם. יש המוסיפים את הדיבר השומרוני האחרון – "והקמת את האבנים האלה אשר אנוכי מצווה אתכם היום בהר גריזים" או פסוקים מן המקרא המדברים בשבח האל, לדוגמה: "ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת" (שמות לד 6).
הנה דוגמה לכתובת אבן ממזוזה שומרונית:
בראשית ברא
א-הים (=אלוהים) אנוכי
ד' א-היך (=ה' אלוהיך)
לא יהיה לך
א-הים אחרים (=אלוהים אחרים)
לא תעשה לך
לא תישא
לא תרצח לו (=לא)
תנף (=תנאף) לא תגנוב
לא תענה לא תחמוד

העשרה - קישורים

עיצובי מזוזות מודרניים – באתרים אלו

מזוזה על שער ציון בעיר העתיקה בירושלים

מזוזות מעוצבות

הלכות מזוזה – רמב"ם, משנה תורה, ספר אהבה – באתר ספריא

מאמר של הרב יעקב מדן על הקשר בין פסח למצוות מזוזה – באתר ישיבת הר עציון

על כתיבת מזוזה, חובת מזוזה וקביעתה על פי ההלכה – באתר דעת