עשרת ימי תשובה

מבוא

חודש תשרי פותח את השנה החדשה בלוח העברי. על פי המסורת היהודית, עשרת הימים הראשונים בחודש תשרי מוקדשים לחשבון נפש, לחרטה ולבקשת סליחה על המעשים וההתנהגות בשנה שחלפה, במטרה לשוב מן המעשים הרעים ולחזור למוטב. עשרה ימים אלו מתחילים ביום הראשון של ראש השנה (א' בתשרי) ומסתיימים ביום הכיפורים (י' בתשרי). הם נקראים "עשרת ימי תשובה"¹ וגם "ימים נוראים": "תיכף בתחילת השנה והחודש נפתחים כל השערים… שערי מחילה וסליחה, והם פתוחים ועומדים עד זמן נעילת שערים ביום הכיפורים".² בעשרת הימים האלה נוהגים לאחל זה לזה "גמר חתימה טובה", וגם לבקש סליחה מאנשים שאולי פגענו בהם, בדיבור או במעשה, בשנה שחלפה. בבית הכנסת נוהגים לומר סליחות.

מראש השנה ועד יום הכיפורים

במסורת היהודית יש משמעות לא רק לחגים ולמועדים מסוימים – אלא גם לימים שבין מועד אחד למועד הבא אחריו, ימים שנועדו להכנות ולהתכוננות לקראת המועד או החג הבא.³ וכך גם הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים: ראש השנה הוא המועד הראשון בתהליך של חשבון נפש וחרטה, שמתחיל למעשה בחודש אלול ומגיע לשיאו ביום הכיפורים: על פי המסורת, ראש השנה הוא יום הדין, שבו אלוהים יושב למשפט וכותב את דינו של כל אדם – ואילו יום הכיפורים הוא יום חתימת הדין: ביום זה אלוהים חותם את גזר דינו של כל אדם.⁴ ובימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים עדיין אפשר לשנות את גזר הדין.

ימים אלו, שבין כתיבת הדין לחתימת הדין, נקראים גם "ימים נוראים" – ימים המבטאים את תחושת היראה והפחד מפני גזר הדין וחתימתו. ולכן בימים האלה נוהגים לאחל זה לזה "גמר חתימה טובה", וגם לבקש סליחה מאנשים שאולי פגענו בהם בשנה שחלפה. השבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים משתלבת גם היא באווירת הימים הנוראים של עשרת ימי תשובה ונקראת "שבת תשובה" או "שבת שובה", על פי ההפטרה שקוראים בשבת זו בבית הכנסת, הפותחת בפסוק: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ" (הושע יד 2).

בין כֶּסֶה לעָשׂוֹר

עשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים נקראים גם בין כֶּסֶה לעָשׂוֹר: המילה כֶּסֶה קשורה למילה "לכסות", והיא כינוי לראש חודש – ליום הראשון של החודש שבו הירח "מכוסה" ואינו נראה, או שהוא נראה רק מעט – בצורת חרמש דק מאוד. בהקשר של חודש תשרי – המילה כֶּסֶה מתכוונת לראש השנה, שחל בראש חודש תשרי, כמו שכתוב בספר תהלים (פא 4): "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ⁵ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ". המילה עָשׂוֹר מציינת את התאריך של יום הכיפורים: "…בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי⁶ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ…" (ויקרא טז 29). הביטוי "בין כֶּסֶה לעשור" מתאר אפוא את פרק הזמן שבין ראש חודש תשרי לבין היום העשירי בו – שהם עשרת ימי תשובה.

סליחות ובקשות בעשרת ימי תשובה

הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים הם, כאמור, ימים מיוחדים של "פסק זמן" בין כתיבת הדין ובין חתימתו. את הימים האלה מציינים בבית הכנסת באמירת סליחות, בתוספות מיוחדות לתפילות – ובתקיעת שופר. הסליחות כוללות קטעי תפילה, פסוקים ופיוטים, העוסקים בבקשת סליחה על חטאים ובהבעת חרטה על התנהגות לא ראויה, והם כוללים בקשה מאלוהים לזכות ברחמיו ובסליחתו.⁷ את הסליחות אומרים בבית הכנסת בימי החול בלבד (ולא בשבתות) בתפילת הבוקר (תפילת שחרית). התוספות לתפילות בימים אלו כוללות קריאת פרקי תהלים וכן בקשות מיוחדות, כגון – "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים…", "וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך".⁸ בסיום תפילת הבוקר (תפילת שחרית) אומרים את התפילה "אבינו מלכנו" ותוקעים בשופר.⁹ קול השופר נועד לעורר את האנשים לחשבון נפש ולחרטה ולעורר גם את רחמי אלוהים על עמו ישראל.

תהלים לעשרת ימי תשובה

אחד מפרקי תהלים שנוהגים להוסיף לתפילת הבוקר (תפילת שחרית) בעשרת ימי תשובה הוא אחד משירי המעלות – פרק ק"ל. פרק זה, כמו כל פרקי תהלים, הוא שיר, מזמור. למזמור זה שני חלקים: בחלק הראשון (פס' א-ב) המשורר פונה במישרין לאלוהים, ומבקש ממנו שישמע את תחנוניו ויסלח לו. בחלק השני המשורר מדבר על אלוהים, מביע את תקוותו לדבר ה' וקורא לעם ישראל לקוות לסליחתו של אלוהים.

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת: מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'.
ב אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי.
ג אִם עֲווֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ – אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד?
ד כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא.
ה קִוִּיתִי ה', קִוְּתָה נַפְשִׁי – וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי.
ו נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר, שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר.
ז יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל ה', כִּי עִם ה' הַחֶסֶד – וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת.
ח וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו.

פירושי מילים:
"מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'": אני קורא אליך, אלוהים, כשאני נמצא בצרה (עמוקה).
"אִם עֲווֹנוֹת תִּשְׁמָר… אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד": אם אתה, אלוהים, תשמור ותזכור את כל העוונות ולא תסלח, מי יחזיק מעמד?
"לְמַעַן תִּוָּרֵא": כדי שכולם יכירו בגדולתך, אלוהים, ויכבדו אותך (תִּוָּרֵא מלשון יִרְאָה).
"קִוִּיתִי ה'… וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי": אני מקווה לסליחת ה' ומצפה, מייחל, שיאמר לי: סלחתי.
"נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר": אני קם כל יום מוקדם בבוקר, באשמורת הבוקר, כדי להתפלל ולהתחנן לאלוהים.
"יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל ה'": המשורר קורא לעם ישראל לייחל, לצפות, לה'.
"וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת": בהרבה דרכים אלוהים פודה ומציל את אלה המייחלים לו.
"וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו": אלוהים יסלח לכל העוונות והחטאים של עם ישראל ויציל אותו.

העשרה - קישורים

דרשה לשבת "שובה" של הרב יוסף רון – באתר התנועה ליהדות מתקדמת

עשרת ימי תשובה, תיקון המעשים ופיוס החברים – באתר הדרשות הבלתי רשמי של הרב עובדיה יוסף

מאמר של ד"ר עו"ד אביעד הכהן על התפילה בימים הנוראים בעידן המודרני – באתר כיפה

מאמר של פרופ' יוסף יואל ריבלין, "ימים נוראים אצל עדות המזרח" – באתר דעת

אף אני…. בעל תשובה – באתר כיפה