תרגומי התנ"ך בעת החדשה

מבוא

במהלך העת החדשה תורגם התנ"ך לעשרות שפות – יותר מכל ספר אחר בעולם. תרגומים אלו נעשו בעיקר בידי נוצרים ובני דתות אחרות – אך גם בידי יהודים שביקשו להשיג מטרה כפולה: "להפיץ את ידיעתו [של התנ"ך] בציבור היהודי שהעברית נשתכחה ממנו" וגם "להעמיד את העולם הנוצרי על תוכנו [של התנ"ך] ברוח היהדות".¹

יהודי התפוצות בעת החדשה לא דיברו ולא כתבו עברית, אך שמרו עליה כלשון הקודש – לשון התפילה, הלימוד והקריאה בתורה (ובהפטרה). לצד הקריאה בתנ"ך כלשונו – שמרו היהודים על התרגומים הקדומים שהתקדשו. מילים וביטויים קשים בתנ"ך – במקור או בתרגום – נהגו לתרגם לשפת המקום, אך עשו זאת בעל פה בלבד.²

בהשפעת ההשכלה היהודית ועם התמעטות ציבור יודעי העברית בקרב קהילות היהודים, נעשו תרגומים מודרניים של התנ"ך לגרמנית, לאנגלית ולערבית וגם לשפות נוספות.³ בימינו מציעה רשת האינטרנט שפע של תרגומי תנ"ך – יהודיים ולא יהודיים – כמעט בכל השפות, ובהן השפה המאורית, סינית, ושפות הודיות, כגון תמילית והינדית.

"נתיבות שלום" והביאור בגרמנית

התרגום היהודי המודרני הראשון של המקרא היה תרגום התורה⁴ של משה מנדלסון, שנדפס לראשונה בשנת תקמ"ג (1783).⁵ לצד הטקסט המקראי של כל אחד מן החומשים הוסיף מנדלסון תרגום לגרמנית רהוטה – באותיות עבריות, בצירוף תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, כמקובל בחומשים מסורתיים. על אלו הוסיף מנדלסון ביאור משלו (ושל תלמידיו) בעברית, שנקרא "נתיבות שלום".⁶

חידוש נוסף – ברוח ההשכלה – היה הצגת דעותיהם של חוקרי מקרא נוצרים. יוזמתו של מנדלסון לתרגם את התנ"ך לגרמנית רהוטה (בכתב עברי) נועד להציע "שיטה טובה" בלימוד הטקסט המקראי, אך גם ליישם את אחת ממטרותיה של ההשכלה היהודית: להקנות ליהודים את שפת המדינה (גרמנית) על בוריה.

תרגום התורה של מנדלסון היה מבוסס על פשוטו של מקרא, תוך התמקדות בפן האסתטי של לשון המקרא, כדי להמחיש "את יפי התורה ואת שירתה הנשגבה".⁷ מנדלסון נהג להוסיף בסוגריים הסברים ארוכים למושגים ולעניינים שהתרגום המילולי לא מסר את מלוא משמעותם.⁸

בתרגום ובביאור החלק ההלכתי של התורה התבסס מנדלסון על מדרשי הלכה של חז"ל.⁹ עד מהרה הסתבר כי התרגום והביאור לא סייעו בהפצת לימוד התנ"ך, אך הביאו להשכחת השפה העברית. תלמידיו של מנדלסון המשיכו את מפעלו ותרגמו – בתוספת ביאור – את ספרי הנביאים והכתובים.

עוד תרגומי תנ"ך לגרמנית

במאות 19 – 20 התפרסמו תרגומים יהודיים נוספים של התנ"ך לגרמנית.¹⁰ גם בקרב ההנהגה הדתית של יהודי גרמניה השתנה היחס אל התרגומים, ו-100 שנה אחרי תרגומו של מנדלסון נדפס התרגום לגרמנית (באותיות לועזיות) של התורה ושל ספר תהלים בידי ר' שמשון בן רפאל הירש, שהוסיף לתרגומו גם ביאור, ושניהם – התרגום והפירוש – מקובלים עד ימינו גם בחוגים אורתודוקסיים.

תרגום נוסף של התנ"ך לגרמנית נעשה בידי מרטין בובר ופרנץ רוזנצוויג, והוא יצא לאור בגרמניה בשנים תרפ"ה (1925) – תרצ"ז (1937). ייחודו של תרגום זה – בלשונו ובסגנונו: הוא נכתב בגרמנית ארכאית בהשראת העברית המקראית הקדומה, תוך ניסיון לתת ביטוי לתחביר המקראי גם בתרגום לגרמנית.¹¹

תרגומי התנ"ך לאנגלית

כבר במאה ה-19 היה השימוש בשפות המדינה (שפות מערביות ואחרות) נחלתם של יהודים רבים בתפוצות, ולפיכך נכתבו ונדפסו תרגומים ופירושים לתנ"ך בשפות לועזיות מבלי לחשוש מתגובותיהם של רבנים, "והשימוש בחומשים מתורגמים ובפירושים לועזיים נחשב כשר למהדרין."¹²

עד למאה ה-19 נהגו יהודים דוברי אנגלית להשתמש "במהדורות מנופות של התרגום על שם המלך ג'יימס".¹³ בשנת תרי"ג (1853) יצא לאור באנגליה התרגום היהודי הראשון של התורה באנגלית – תרגומו של אברהם בעניש, שכלל גם פרקי הפטרה מן הנביאים והכתובים.

התרגום הראשון והמלא של התנ"ך לאנגלית התפרסם בשנת תרע"ז (1917) בארצות הברית, ביוזמת ה- Jewish Publication Society. תרגום זה נעשה בידי קבוצת מלומדים יהודים, שהתבססו על התנ"ך בעברית והסתייעו, בין השאר, בתרגומי תנ"ך קדומים ובפרשנות מקרא מסורתית מימי הביניים ומן העת החדשה.

תרגום ראשון זה נדפס בכמה מהדורות, עד שהתעורר הצורך במהדורה מתוקנת, מעודכנת ומשופרת, שהניב תרגום מחודש של התורה (תשכ"ב – 1962), הנביאים (תשל"ח – 1978) הכתובים (תשמ"ב – 1982), וכל ספרי התנ"ך יחד (תשמ"ה – 1985). תרגום זה הוא כיום המקובל והנפוץ ביותר בקרב יהודים קוראי אנגלית.

תרגומי התנ"ך לערבית

מאז המאה ה-10 השתמשו היהודים בארצות ערב בתרגום התנ"ך לערבית של ר' סעדיה גאון (רס"ג). תרגום זה של רס"ג היה לנוסח התנ"ך הסטנדרטי בערבית, אך במהלך הדורות הפך "בלתי מובן להמון העם, שידע רק ערבית מדוברת".

בשל קדושתו של תרגום רס"ג המשיכו להשתמש בו,¹⁴ אבל הוסיפו לצדו עיבודים לערבית מדוברת הנקראים בשם שרח, כלומר – פירוש.¹⁵ וכך, הָחֵל במאה ה-16 ואילך, נכתבו בארצות ערב עיבודים לתרגומו של רס"ג בערבית מדוברת, והם הגיעו לידינו באמצעות תרגומים המצויים בכתבי יד, ספרים מודפסים מן המאות 19 – 20 ותרגומים שהעלו על הכתב מסורת שבעל פה שתועדה בהקלטות.¹⁶ מכל קהילות היהודים במזרח – רק יהודי תימן המשיכו לדבוק באופן בלעדי בתרגומו של רס"ג לתנ"ך.

קישורים והעשרה

מידע על תרגומי המקרא למיניהם – באתר ויקיפדיה

מאמר של יחיאל צבי מושקוביץ, "ר' משה מנדלסון – הביאור" – באתר דעת

הטקסט המלא של התנ"ך באנגלית – באתר Jewish Publication Society 

הקדמה למהדורת התנ"ך באנגלית של JPS משנת 1917 – באתר של מכון ממרא

אתר המציע תרגומים של התנ"ך לשפות שונות