תוצאות

סידור תוצאות לפי

ירושלים: עיר וערך

העיר ירושלים מעלה שלל אסוציאציות – היסטוריות, דתיות, רעיוניות ואקטואליות. ביחידה זו התלמידות והתלמידים ייחשפו לסמליות הערכית של ירושלים אצל נביאי המקרא כעיר של צדק, משפט, אמת ושלום. לימוד הקטעים מהנבואות נועד להעמיק את ההבנה של משמעותה הסמלית של ירושלים מעבר להיותה עיר המקדש בעבר ועיר הבירה של מדינת ישראל בהווה. הלימוד נועד לקדם הטמעה של ערכי הצדק, המשפט האמת והשלום בעולם הערכים של התלמידות והתלמידים.

מגילת רות וחג השבועות

על הקשר שבין מגילת רות לחג השבועות - על סיפורה של רות המואבייה, על התקופה שבה נכתבה מגילת רות, ועל הסיבה שקוראים אותה בשבועות.

ט"ו בשבט - גלגולו של חג חקלאי

ט"ו בשבט הוא חג עברי קדום שעבר גלגולים רבים ובסוף חזר למקורו הטבעי - מחג חקלאי בעת העתיקה, דרך פולחן בעל מוטיבים מיסטיים מובהקים בקבלת האר"י, ועד שאומץ בחום ע"י התנועה הקיבוצית וקק"ל.

י"ז בתמוז

מהו י"ז בתמוז (היום ה 17 לחודש תמוז)? למה מציינים אותו ואיזו תקופה הוא מתחיל? יום לא מוכר עם משמעויות רבות.

הלל ושמאי

הלל ושמאי עומדים בצומת דרכים היסטורי בתולדות תורה שבעל-פה. הם האחרונים לתקופת הזוגות, לתקופות הקדומות, והראשונים לתקופת התנאים. יחידת הלימוד סוקרת את מקצת פועלם של הלל ושמאי בעיקר בפן ההלכתי , ומראה כי יש במפעלם גם המשך של מה שקדם להם וגם חידוש.

החובה של רופא לרפא - מקורה ב"אבדת גופו"

הצגת פירוש הרמב"ם למשנה שבה ישנה חובת הרופא לרפא מתוך "אבדת גופו".

באבוד רשעים רינה - היחס לעונש המוות בחז"ל

כיצד התייחסו חז"ל לעניין הטלת עונש מוות על ידי הסנהדרין?

אלו ואלו דברי אלקים חיים – על תרבות המחלוקת בישראל

לימוד מדרש מתוך בבלי חגיגה המתחבר לתרבות המחלוקת בישראל

למה הוצא ר' ירמיה מבית המדרש?

ר' ירמיה איתגר את בית המדרש. מה המשמעות של מעשיו היום? ארבעה כותבים מתייחסים לשאלה.

ספרי נביאים ראשונים

החלק הראשון בחלק השני של התנ"ך - נביאים. זה החלק הסיפורי בו מתואר מהכניסה לארץ ועד לחורבן בית המקדש.

גלות בבל

הגלייתם של תושבי יהודה לבבל בעקבות כיבוש יהודה וחורבן בית המקדש הראשון בידי נבוכדנאצר מלך בבל. גלות בבל נמשכה כ-50 שנה והסתיימה רשמית עם כיבוש בבל בידי כורש מלך פרס.

תקופת הבית הראשון

תקופה היסטורית מקראית שבה מתוארת התקופה בה חיו עם ישראל בארץ ישראל. התקופה מתאפיינת ברובה בשתי מלכויות האחד בדרום - יהודה והשניה בצפון – ישראל.

צדקיהו המלך

מלך יהודה האחרון שמלך עד 586 לפני הספירה.

ירבעם בן נבט

המלך הראשון של ממלכת ישראל כמסופר בספרי מלכים ודברי הימים.

שומרון

עיר הבירה של ממלכת ישראל מהמאה ה-9 לפני הספירה.

רחבעם בן שלמה

בנו של שלמה המלך, הראשון למלכים שמלך רק על ממלכת יהודה.

שלמה המלך

בנם של דויד המלך ובת שבע (המאה ה-10 לפנה"ס) והמלך האחרון של הממלכה המאוחדת. מתואר כבעל חוכמה נדירה שזכה לבנות את בית המקדש. מלכותו הייתה תקופת שיא של שגשוג ושלום, אך לאחר מותו התפלגה הממלכה בגלל חטאיו.

כתובת השילוח ונִקְבַּת השילוח

כתובת שהתגלתה בשנת 1880 ומתעדת את סיום מפעל המים של נקבת השילוח בימי חזקיהו מלך יהודה (המאה 7-8 לפני הספירה). הנקבה נועדה להוביל את מי נחל הגיחון, שהיה אז מחוץ לחומת ירושלים, אל תוך העיר בזמן המצור האשורי.

יאשיהו המלך

מלך יהודה במאה השביעית לפני הספירה.

ברוך בן נריה בן מחסיה

שימש כסופר של הנביא ירמיהו, היה מזכירו ואיש סודו.

אלישע הנביא

ניבא בימיהם של יהורם, יהוא יהואחז ויהואש, מלכי ישראל. נבחר לתלמידו וממשיכו של אליהו הנביא.

אחאב בן עמרי

מלך על ישראל במאה ה-9 לפני הספירה. בראשית מלכותו הוצג באור שלילי ביותר אך בהמשך נראה שחזר בתשובה. בימיו נהנתה ממלכת ישראל מפריחה ושגשוג.

גדליהו בן אחיקם

גדליהו בן אחיקם התמנה בידי הבבלים למושל יהודה אחרי החורבן (586 לפני הספירה). ביקש לשקם את היישוב היהודי בארץ, אך נרצח זמן קצר אחרי שהתמנה. המניע לרצח היה פוליטי: ניסיון למרוד בבבל באמצעות רציחת המנהיג ששלט מטעמה.

עלייה לרגל לירושלים

המצווה לעלות לירושלים ולבית המקדש שלוש פעמים בשנה, בשלוש רגלים – פסח, שבועות וסוכות – כמתואר בספר תהלים ואחר כך – במקורות חז"ל ובחיבורים היטוריוגרפיים מימי בית המקדש השני. גם בימינו נוהגים לעלות לירושלים בשלוש רגלים.

המרד הגדול

המרד של היהודים ברומאים (66 – 73 לספירה), שפרץ בירושלים, התפשט ביהודה ובגליל והוכרע בחודש אב בשנת 70, עם כיבוש ירושלים בידי הרומאים ושריפת בית המקדש השני. כישלונו של המרד הגדול מציין את סיום תקופת הבית השני בתולדות ישראל.