26 תוצאות

סידור תוצאות לפי

צמיחתה של הציונות

מדוע המהפכה הציונית התרחשה רק בסוף המאה ה-19 ולא לפני, ולמה היא החלה דווקא בתקופה הטובה ביותר שידעו היהודים בכל תולדות הגלות? על שאלות אלו עונה פרופסור אבינרי במאמר מסקרן, עמוק ומרחיב דעת.

מי היו החילונים הראשונים?

לבושם האופנתי נתפס כהתרסה מכוונת ויש אף מי שכינה אותם "יצור מפלצתי שנולד כתוצאה מהמפגש בין הדת והנאורות". ועם זאת, 200 שנה לאחר שהחלו יהודים ראשונים באירופה להשתחרר מעול הרבנים, מהווים החילונים את רובה של הקהילה היהודית. בספרו החדש שורשי החילון – מתירנות וספקנות ביהדות המאה ה-18, חוזר פרופ' שמואל פיינר אל הטקסטים הזועמים של הרבנים והמשכילים בכדי לתאר את סיפור החילון היהודי לאורך המאה ה-18. המחלוקות שהתעוררו אז, כותב דרור ינון, עודן בוערות ביחסי הדתיים והחילונים בישראל של ימינו.

כיצד השפיעה הנאורות על החברה היהודית באירופה?

רעיונות חדשים, אפשרויות כלכליות, יציאה מהגטו, וכמובן האמניספציה, שהעניקה ליהודים באירופה את חלומם להיות שווים. במאמר מעמיק ומפורט מנתחת המחברת את הרקע ההיסטורי/תרבותי שאפשר את התמורות שחלו בחברה היהודית באירופה מתקופת ההשכלה עד מלחמת העולם השנייה.

יעקב עמדן (1697-1776)

המידע בדף זה עוסק ברב ובמנהיג יעקב עמדן, שחי בגרמניה במאה ה-18, ונודע במלחמתו בשבתאות. הרב עמדן נתן ביטוי לרעיונות ההשכלה, ובתוכם לרעיון הסובלנות בין הדתות.

יהודה שטינברג (1863-1908)

המידע בדף זה עוסק במשכיל ובסופר העברי יהודה שטינברג, שחי ופעל ברוסיה בתקופת התחייה. בדף זה - סיפור שכתב שטינברג ושמו "בשדות בית לחם".

וילנה כמרכז לתרבות יהודית מודרנית

העיר שישמשה לאורך שנים רבות מרכזה של היהדות המתחדשת מאמצע המאה ה-18.

מי אתה משה מנדלסון

הרצאה מפי פרופ' שמואל פיינר על משה מנדלסון ועל פועלו

איגרת המוסר / ר' ישראל ליפקין מסלנט

ר' ישראל ליפקין מסלנט יצר בספרו עולם שלם של חקירה פנימית ומוסר אישי גבוה.

מעבר לנהר / מיכה יוסף ברדיצ'בסקי

ברדיצ'בסקי השתמש בניסיונו הביוגרפי הטראומטי מגירושיו הכפויים, כדי לחשוף בסיפור את הקרע התרבותי העמוק שנפרץ בנפשם של המשכילים וברקמת הקיום היהודי בדורו.

תחיית ישראל על אדמות ארץ אבותיו / משה ליב ליליינבלום

במאמרו "על תחיית ישראל על אדמת ארץ אבותיו" (1881) ניסח ליליינבלום את עיקרי הבעיה היהודית בעולם המודרני כבעיה לאומית ושרטט את הנתיב לפתרון הבעיה – התיישבות מחודשת של היהודים בארץ ישראל.

עת לטעת / פרץ סמולנסקין

בסדרה של מאמרים שפורסמו בשם "עת לטעת" בשנות ה-70 של המאה ה-19, יצא סמולנסקין חוצץ נגד מנהיג ההשכלה הבלתי מעורער משה מנדלסון שראה ביהדות בראש ובראשונה מסגרת דתית. דווקא בדעותיו של מנדלסון וממשיכי דרכו זיהה סמולנסקין סכנה של ניוון ודלדול של הרוח הלאומית.

מורה נבוכי הזמן / ר' נחמן קרוכמל

בספרו המכונן "מורה נבוכי הזמן" הציע קרוכמל תפיסה כוללת של היהדות כמערכת של אמונות דתיות, כתפיסה פילוסופית וכקולקטיב לאומי בעל נתיב התפתחות היסטורית משלו. בספר זה ביסס קרוכמל את עולם המושגים להבנת היהדות כאומה בהיסטוריה.

ירושלים / משה מנדלסון

בספרו החדשני (לתקופתו) פירט מנדלסון את תפישתו על הקשרים בין האדם, המדינה והדת וכך הניח את היסודות לתנועת ההשכלה היהודית.

הָקִיצָה עַמִּי / יהודה ליב גורדון

השיר הביע אמונה אופטימית, שאפיינה את השקפת העולם המשכילית, שיינתנו ליהודים זכויות ושוויון במדינות אירופה וברוסיה. מצב פוליטי זה חייב את היהודים, לדעת גורדון, לשנות את אורח חייהם.

דברי שלום ואמת / נפתלי הרץ ויזל

מבוא על היצירה "דברי שלום ואמת" מאת נפתלי הרץ ויזל. החוברת "דברי שלום ואמת" אשר פירסם המשכיל היהודי נפתלי הרץ וייזל ב-1782 ביססה לראשונה את עקרונות החינוך היהודי המודרני ועוררה סערה ציבורית שאת הדיה אנו חווים עד היום.

תקופת ההשכלה

תקופה בהיסטוריה היהודית שבה התפתחה תנועה שהעמידה את האדם ותפישתו את המציאות בראש ובמקביל לה התפתחה תנועת החסידות על פריצתה את גבולות המסורת בתחומים אחרים.

י"ל גורדון

המשורר העברי הגדול בתקופת ההשכלה. כתב פואמות מקראיות, היסטוריות ואקטואליות לצד משלים וחידות מחורזים ותרגומי מופת. לא הצטרף להתעוררות הציונית, אך פעל לתחיית השפה העברית.

חת"ם סופר - ר' משה סופר

רב אורתודוקסי שנמנה עם מנהיגי יהדות הונגריה (המאות 18 – 19). פעל נמרצות נגד ההשכלה היהודית ותנועת הרפורמה, אך תמך בהכשרת צעירים למלאכה ולחקלאות ובעלייה לארץ ישראל.

הספרות העברית החדשה – וההשכלה

הספרות העברית החדשה לסוגיה צמחה במזרח אירופה במחצית השנייה של המאה ה-1, בתקופת הזוהר של ההשכלה היהודית. בנוסף על ספרות יפה (רומנים ושירה) נכתבו ספרי עיון ולימוד שנועדו להשכלתם של המוני היהודים.

אברהם מאפו

סופר ומחנך מליטא (המאה ה-19), ממבשרי התחייה העברית. מחבר הרומן העברי הראשון, "אהבת ציון", שהבליט את הניגוד בין עליבות חיי היהודים באירופה ובין תקופת הזוהר של עם ישראל בארצו (בימי הבית הראשון) והשפיע על התעוררות התודעה הלאומית היהודית.

י"ל (יצחק לייבוש) פרץ

סופר מתקופת ההשכלה בפולין של המאות ה 20-19

מורה נבוכי הזמן

ספרו ההיסטוריוסופי של ר' נחמן קרוכמל

משה מנדלסון

מנהיג ההשכלה היהודית (גרמניה, המאה ה-18). פילוסוף וסופר, בקי בתורה, במדעים ובשפות. תירגם לראשונה את התורה לגרמנית והוסיף ביאור בעברית (שלו ושל תלמידיו) – "נתיבות שלום".

רנ"ק - ר' נחמן קרוכמל

הוגה דעות ומשכיל בן המאות ה-18-17 בגלציה

תנועת ההשכלה היהודית, תנועת הרפורמה בדת והתודעה הלאומית היהודית

על תנועת ההשכלה היהודית במרכז אירופה ובמערבה, על המשכילים והלאומיות היהודית ועל תנועת הרפורמה בדת.

תרבות עברית חדשה בוורשה

מאמר של דן מירון הסוקר את התרבות העברית הענפה שהתפתחה בוורשה בתחילת המאה ה-20.