תוצאות

סידור תוצאות לפי

פילון האלכסנדרוני

פילוסוף יהודי שחי ופעל במאה ה-1 לספירה באלכסנדריה שבמצרים. כתב (ביוונית) חיבורים היסטוריים ופילוסופיים וכן ביאור לתורה. השפיע על התפתחות הפילוסופיה והקבלה היהודית בימי הביניים.

פדיון הבן

מצווה מן התורה שהיא ביטוי של הודיה לה' על הצלת בכורי בני ישראל בזמן יציאת מצרים. טקס הפדיון מתקיים במלאות 31 יום להולדת הבן הבכור, ובו פודים את הבן באמצעות תשלום סמלי לכוהן.

פילגש בגבעה

סיפור מקראי על התעללות באישה שהפכה למלחמת אחים

פָלָשְׁמוּרָה

מומרים מקרב יהודי אתיופיה שהתנצרו כקהילות (ולא כיחידים), אך המשיכו לשמור על קשר בני המשפחה היהודים (ביתא ישראל).

פרנץ קפקא

סופר יהודי יליד פראג, ואחד הסופרים המשפיעים ביותר במאה ה- 20. יצירותיו עוסקות במצבו של האדם, מאופיינות באווירה קודרת ("קפקאית") ובתחושה של היעדר מוצא. מרביתן נותרו לא גמורות, פורסמו לאחר מותו ותורגמו לאינספור שפות.

פרשנות המקרא הקדומה

התנ"ך – הטקסט העברי הראשון והמקודש של עם ישראל – הוא טקסט חתום שאין לשנותו. מכאן הצורך לתווך את תכניו כבר בדורות קדומים באמצעות הפרשנות לסוגיה, מפרשנות פנים-מקראית, דרך תרגומי מקרא קדומים (עם ביאור) ועד פרשנות חז"ל המדרשית.

פאה נוכרית

שערות מלאכותיות או טבעיות שנארגות לכיסוי לשערו של האדם, במאות השנים האחרונות נהגו חלק מהנשים להשתמש בפאה ככסוי ראש.

הפיוט הארץ-ישראלי הקדום

שירת הקודש (המאות 3 – 6) שנוצרה בארץ ישראל והייתה במשך כמה מאות שנים יצירה ארץ-ישראלית בלעדית. נכתבה בלשון חז"ל (ולא בלשון המקרא) ושולבה בתפילה בבית הכנסת.

הפתרון הסופי

תוכנית שגיבשו הנאצים (1942) ל"פתרון הסופי" לכלל יהודי אירופה, ולאחריה החלה ההשמדה השיטתית של היהודים במחנות המוות בפולין באמצעות תאי גזים ומשרפות. לפי נתונים של הנאצים, על סוף 1942 הושמדו כך 4 מיליון יהודים.

פיוט

שיר שנכתב במסגרת שירת הקודש, שראשיתה בארץ ישראל בתקופת התלמוד ושיאה בספרד בימי הביניים. הפיוט בימינו משלב ישן וחדש, מזרח ומערב.

פרשנות המקרא בעת החדשה

פרשנות שראשיתה בתרבות ההשכלה וחקר המקרא, והיא כוללת פרשנות מסורתית לצד פרשנות מדעית ומחקרית. במדינת ישראל יצאו לאור סדרות של תנ"ך מבואר ומפורש, המותאמות למגוון קוראים ולומדים בני ימינו.

פנחס שדה

משורר וסופר, מתרגם ועורך (המאה ה-20), שהחל לכתוב שירה אך עבר לפרוזה. ספרו הראשון האוטוביוגרפי - "החיים כמשל" - עסק בבדידות האדם מול אלוהים והאינסוף. כינס וערך ספרים בנושאי חסידות ויהדות. כתיבתו הייתה חריגה בספרות הישראלית החילונית.

פרשנות המקרא בימי הביניים

פרשנות שנכתבה במרכזים היהודיים של התקופה. מעוגנת בפרשנות חז"ל, אך בהשפעת הזמן והמקום כללה גם פרשנות לשונית ופשט וגם פרשנות פילוסופית וקבלית – ומענה לאתגרים של הפרשנות הנוצרית לתנ"ך.

פורים

חג המנציח את ההצלה של היהודים בממלכת פרס בתקופת המלך אחשוורוש, כמסופר במגילת אסתר. פורים נחוג יומיים בחודש אדר (י"ד – ט"ו). שמחת ההצלה בפורים העניקה לחודש כולו אווירת עליצות: "משנכנס אדר - מרבין בשמחה".

פדיון שבויים

אחת המצוות החשובות מן התורה, שנקבעה כהלכה בתקופת חז"ל והתמסדה לאורך הדורות כחובת הקהילה לחבריה שנפלו בשבי. מסורת זו נמשכת גם בימינו, באחריות המדינה ללוחמיה השבויים והנעדרים.

פרץ סמולנסקין

משכיל יהודי, סופר ועורך כתבי עת ברוסיה של המאה ה - 19

פרושים

זרם דתי, חברתי ופוליטי בארץ ישראל בימי הבית השני. דבקו בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, פעלו בקרב המוני העם להפצת אמונתם והיו בהדרגה לזרם ההגמוני בחברה היהודית.

הפרוטוקלים של זקני ציון

המסמך האנטישמי הידוע ביותר (ראשית המאה ה-20), המציג כביכול דוחות המעידים על קשר יהודי כלל עולמי נגד העמים הנוצריים. תורגם לשפות רבות והתקבל כאמיתי בחוגים רבים, גם לאחר פסיקה משפטית שהוא מזויף. השפעתו נמשכת גם היום בתעמולה אנטי-ישראלית.

הפוגרום בקישינב

פוגרום מחריד ביהודי קישנב (1903) בעידוד מדיניותו האנטישמית של הצאר הרוסי. הפוגרום זיעזע את העולם היהודי, הניע את הרצל להציע את תוכנית אוגנדה ואת ז'בוטינסקי - להתגייס לפעילות ציונית. ביאליק, שנשלח לאסוף עדויות של ניצולים, כתב את הפואמה "בעיר ההריגה".

פילוסופיה

פיקוח נפש

החובה לטפל באדם כדי להציל אותו מסכנה או ממוות, גם תוך כדי חילול השבת. העיקרון חל גם על הקהילה או העם במצבי חירום.

פסח שני

י"ד באייר, חודש אחרי חג הפסח, נקבע כפסח שני, אך אינו קשור לחג הפסח של ימינו אלא לקרבן הפסח (בתקופת המקדש). פסח שני נועד לאנשים שלא יכלו להשתתף בקרבן הפסח במועד המקורי.

פרה אדומה

אחת ממצות התורה שמסייעת להטהר מטומאה

פראנץ רוזנצוויג

פילוסוף יהודי יליד גרמניה (מאות 20-19), שתפילת יום הכיפורים בבית הכנסת בברלין הניעה אותו לדבוק ביהדותו וללמוד עברית. כתב מאמרים וספרים, בהם ספרו הפילוסופי החשוב "כוכב הגאולה". עסק בתרגומים, ובכלל זה - תרגום התנ"ך לגרמנית.

חלוקת התורה לפרשות

חלוקת המשנה של התורה והשימוש בה