תוצאות
משהד
על העיר האיראנית העתיקה "משהד".
הגר
שפחתה של שרה ואימו של ישמעאל בן אברהם. לפי דרישת שרה, גורשה עם בנה לאחר הולדת יצחק, אך זכתה לראות בהתגשמות עתידו של ישמעאל, כהבטחת האל לאברהם.
הודיה לאחר הלידה
טקסים במסורת היהודית המציינים את הכרת התודה של ההורים על התוספת המשפחתית, וכוללים ברכות מיוחדות ובהן ברכת "שהחיינו". השינויים במעמד האישה בחברה הדתית (ובכלל) השפיעו גם על טקסי ההודיה ועל מקומה של האֵם בטקסים אלו.
"הצפירה"
העיתון העברי הראשון בפולין, שהחל כשבועון (1862) ועסק בפוליטיקה ובחדשות מדע לצד ידיעות על קהילות היהודים. משנת 1900 היה לביטאונה של ההתעוררות הציונית, פירסם מפרי עטם של סופרי התחייה ומשורריה, וזכה לאלפי מנויים.
"הצבי - האור"
עיתון בעריכתו של אליעזר בן יהודה, שיצא לאור בירושלים (1884 – 1915) ונאבק ביישוב הישן ובאורח חייו, כולל בהזנחה הסביבתית בשכונות היהודים. ביקש לעצב את ירושלים כמרכז רוחני ולהחיות את הדיבור העברי.
הפרשת חלה
אחת ממצוות התורה המיוחדות לנשים (אך לא רק): להפריש חלה – חלק מכל בצק – תרומה לכוהן. בימינו אי אפשר לקיים תרומות לכוהנים, ולכן נוהגים לשרוף את חלק הבצק (חלה) שהופרש – בצירוף ברכה.
הספר הלבן
כינוי לדוח של ממשלת בריטניה שהגביל את עלייתם של יהודים לארץ. בתקופת השלטון הבריטי בארץ התפרסמו שישה "ספרים לבנים", האחרון והקשה שבהם – בשנת 1939, במהלך השואה.
המגיד
העיתון העברי הראשון (1856 – 1903). יצא לאור בפרוסיה (גרמניה) והיה ביטאונה של היהדות הדתית המתונה. רוב קוראיו היו יהודי רוסיה. תמך ביישוב הארץ, בהרצל ובתנועה הציונית.
הלכה
שם כולל לחוקים ולמצוות שביהדות. ההלכה מבוססת גם על התורה שבכתב וגם על התורה שבעל-פה, וספר ההלכה הנפוץ ביותר הוא "שולחן ערוך" (המאה ה-16).
.
הכרזת כורש
הכרזתו של כורש מלך פרס בשנת 538 לפני הספירה בעניין שיבת הגולים לירושלים ובנייתו מחדש של בית המקדש, כחלק ממדיניותו הסובלנית כלפי העמים והדתות שבממלכתו. ההכרזה איפשרה את שיבת ציון, והיא מציינת את ראשית ימי הבית השני.
הכנסת אורחים
אחת המצוות במסורת היהודית המעוגנת במורשתו של אברהם אבינו, כמסופר בספר בראשית ובמדרשי חז"ל. בימינו הורחבה משמעות המצווה מקבלת אורחים לקבלת האחר, תוך הזדהות ופתיחת הלב.
הוֹשַׁעְנוֹת - וְהוֹשַׁעְנָה רבה
תפילה שנאמרה בסוכות בבית המקדש סביב המזבח כחלק מבקשות המים. ביום נאמרת בבית הכנסת כחלק מתפילת שחרית בחג הסוכות.
הגדה של פסח
להגדה מקום מרכזי בטקס ליל הסדר זה אלף שנה (ויותר), ובה קטעים מתקופות שונות העוסקים ביציאת מצרים. בהגדה טקסטים שנוהגים לקרוא ולשיר בליל הסדר, לצד הוראות למהלך הטקס. קהל היעד העיקרי שלה הוא הדור הצעיר, שאמור להמשיך ולהעביר את הסיפור לדורות הבאים.
הזכרת נשמות והודיה לשלום המשפחה
תפילת "יזכור" לנשמות בני המשפחה שנפטרו, נאמרת בבבית הכנסת בשלוש רגלים וביום הכיפורים (ועוד). תפילת ההודיה לשלום המשפחה חוברה בימינו עבור מתפללים שבני משפחותיהם הקרובים בחיים.
הדלקת נרות בחנוכה: מוסיפים - או מפחיתים?
כמה נרות מדליקים בערב הראשון של חנוכה – וכמה באחרון? אם התשובה נראית ברורה – מסתבר שפעם היא הייתה נושא למחלוקת.
הַלֵל
שם כולל לשישה מזמורי תהלים הכוללים דברי הלל ושבח לאל וחלקם פותחים במילה "הללויה". נוהגים לומר אותם בבוקר בחגים ובמועדים מיוחדים, ורק פעם בשנה בלילה: בליל הסדר.
השילוח
ירחון שייסד אחד העם ברוסיה (1896), כבמה לציונות הרוחנית שנאבקה בציונית המדינית. הירחון עודד את היצירה היהודית בעברית
ועבר לירושלים עם עלייתו ארצה של עורכו השני, פרופ' קלוזנר.
השבת אבידה
החובה להחזיר כל אבידה לבעליה, גם אם בעל האבידה הוא אויב או שונא של המוצֵא. המצווה כוללת את האיסור להתעלם מן האבידה, גם במקרה שהשבת האבידה כרוכה בטרחה.
הלל הזקן
הבולט בחכמי ארץ ישראל בתקופת המלך הורדוס. זכה לכינויו "הזקן" בזכות חוכמתו ומעמדו. אישיות מוסרית רחבת אופקים ולב. יליד בבל שעלה לארץ, היה לנשיא הסנהדרין ומייסד האסכולה המקילה בהלכה הנקראית על שמו – בית הלל.
הורדוס המלך
מלך יהודה-יודיאה (המאה ה-1 לפני הספירה), צאצא למשפחה אדומית שהתגיירה. הרומאים המליכו אותו בניגוד לרצון רוב היהודים. נודע באכזריותו אך גם במפעלי הבנייה העצומים שלו בארץ ישראל ובירושלים.
הטור השביעי
מדור שבועי שפרסם נתן אלתרמן בעיתון "דבר" - שירה עיתונאית שבאמצעותה הגיב על אירועי הזמן בארץ, בעם היהודי ובעולם במשך 24 שנים. "הטור השביעי" השפיע על דעת הקהל וההנהגה בארץ, עיצב את השיח הציבורי והפך את אלתרמן ל"מצפון הלאומי".
ההכרזה על הקמת מדינת ישראל
הצהרתו של דוד בן גוריון והממשלה הזמנית על הקמת מדינת ישראל
הגר"א – הגאון רבי אליהו
ידוע בכינויו "הגאון מווילנה" ונחשב לאחד מגדולי הרוח שקמו לישראל במאה ה-18. בהנהגתו יצאה קהילת וילנה עם קהילות אחרות של מתנגדים "למלחמת חורמה" בתנועת החסידות. אך גם בעיני מנהיגי החסידות נחשב לגדול הדור.
האר"י
ר' יצחק לוריא אשכנזי (המאה ה-16), דמות מרכזית בקרב מקובלי צפת ומייסד שיטה חדשה בקבלה - הקבלה הלוריאנית, שאותה לימד בחוג מצומצם ונבחר של תלמידים. האר"י העניק משמעות קוסמית לגלות ולגאולה, והותיר את חותמו על היהדות ועל ההיסטוריה היהודית.
התגלות
הופעתו של האל במקרא לפני בני אדם באופנים שונים. מאחר שהאל נמצא מחוץ לטבע, הוא נותר נסתר גם בשעת ההתגלות, שהיא תמיד ביוזמת האל ונועדה לגלות את רצונו לאדם. לפי חז"ל, הסתיימה ההתגלות בתקופה הבתר-נבואית, לאחר מותם של הנביאים האחרונים.
השגחה
המילה "השגחה" אינה מופיעה במקרא, אך התנ"ך בכללו הוא עדות להשגחה אלוהית על היקום - הבאה לידי ביטוי בחוקי הטבע שברא - לצד השגחה על כל ברואיו, החי והאדם. במסורת היהודית, ובכלל זה בתפיסת התחייה הלאומית, קיים רעיון ההשגחה העליונה הפרטיקולרי על עם ישראל.
הצהרת בלפור
הודעה רשמית של שר החוץ הבריטי, ארתור ג'ימס בלפור, ללורד ליונל רוטשילד, ובה נאמר כי ממשלת בריטניה "רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל". הצהרה זו הייתה ההישג המדיני הראשון של התנועה הציונית.
ההמנון הלאומי - התקווה
על גלגוליו של ההמנון, שהיה במקור שיר-עם ("תקוותנו") שכתב נפתלי הרץ אימבר (תרל"ז – 1877) והפך להמנון התנועה הציונית. שני בתי השיר הראשונים, עם תיקונים קלים, היו להמנון הלאומי של מדינת ישראל - "התקווה".
התנועה ליהדות מתקדמת בישראל
אחד מזרמי היהדות בעולם ובישראל
הצדיק בחסידות
משמעותה של הדמות המובילה את הקהילה בתנועת החסידות
הפטרה
קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות ובמועדי ישראל.
העפלה
העלייה הבלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל לפני הקמת המדינה.
הסופות בנגב
כינוי לפוגרומים שנערכו ב 1881 - 1882 ביהודי דרום-מערב האימפריה הרוסית (אוקריאנה)
האַם (חנה) ושבעת בניה
בספר מקבים ב מסופר על שבעה אחים שנאלצו - בפקודת המלך אנטיוכוס אפיפנס - לעבור על איסורי היהדות. כל אחד מהם סירב, והוצא להורג בנוכחות אימו.
הנרייטה סֹאלְד
מנהיגה ציונית ומחנכת, ילידת ארצות הברית. ייסדה את ארגון הנשים הציוניות "הדסה", את המרכז הרפואי "הדסה" בירושלים, את עליית הנוער ואת בית הספר הראשון לעובדת סוציאליות בארץ ישראל.
המרד הגדול
המרד של היהודים ברומאים (66 – 73 לספירה), שפרץ בירושלים, התפשט ביהודה ובגליל והוכרע בחודש אב בשנת 70, עם כיבוש ירושלים בידי הרומאים ושריפת בית המקדש השני. כישלונו של המרד הגדול מציין את סיום תקופת הבית השני בתולדות ישראל.