תוצאות

סידור תוצאות לפי

אמונות ודעות

ספר הפילוסופיה של רב סעדיה גאון בו ביסס את תפישתו שאין סתירה בין המסורת היהודית לשכל הישר.

אברהם ושרה - במקרא ובספרות חז"ל

ילדותו של אברהם - במדרשי חז"ל, שרה בארמונות פרעה ואבימלך וניסיונותיו של אברהם להציל את סדום - בספר בראשית.

ספרי מצוות

סוגה של ספרים שמונים את המצוות ומחלקים אותן לפי קבוצות.

ספרי נביאים ראשונים

החלק הראשון בחלק השני של התנ"ך - נביאים. זה החלק הסיפורי בו מתואר מהכניסה לארץ ועד לחורבן בית המקדש.

סוגי הכשרות בימינו

סעודה

מרכיביה של הסעודה במסורת ישראל כוללים לחם (חלה), בשר, דגים ויין. לסעודה מקום מרכזי באירועים ובמועדים הקשורים גם למעגל השנה וגם לטקסי החיים, והיא מלווה בשירה ופיוטים.

ספר הוויכוח

ספרו של רמב"ן (המאה ה-13) המתעד את "ויכוח ברצלונה", שהתקיים ביוזמת מלך אָרָגוֹן ובהשתתפות נציגי הכנסייה, ובהם כומר מומר. תחילה נועד הספר לתעד את האשמות הנצרות נגד היהדות ואת תשובות רמב"ן, אך בהמשך הפך למקור של חוזק ליהודים באמונתם נגד התקפות הנוצרים.

ספר הקבצנים

הרומן "המעניין והמורכב ביותר" שכתב מנדלי מוכר ספרים (ש"י אברמוביץ), תחילה ביידיש ולאחר מכן בעיבוד לעברית. גיבור הרומן ואהובתו הם שני בעלי מומים, ומסביבם – גלריה של טיפוסים מהווי העיירה היהודית ברוסיה.

ספר מדע

הספר הפותח את יצירתו ההלכתית הגדולה של רמב"ם - "משנה תורה" - ועוסק ביסודות האמונה.

ספרות המוסר

ספרות שנכתבה החל בימי הביניים במטרה לחזק את האמונה וההתנהגות המוסרית של היחיד ולתת משמעות לחיים בתלאות הגלות. כללה גם ביקורת חברתית על הנהגת הקהילה.

הספרות העברית החדשה – וההשכלה

הספרות העברית החדשה לסוגיה צמחה במזרח אירופה במחצית השנייה של המאה ה-1, בתקופת הזוהר של ההשכלה היהודית. בנוסף על ספרות יפה (רומנים ושירה) נכתבו ספרי עיון ולימוד שנועדו להשכלתם של המוני היהודים.

הסלנג העברי

לשון דיבור שאינה לשון כתיבה. הסלנג עממי, אופנתי וזמני – ואינו תקני מבחינה לשונית. בימינו הולכים ומיטשטשים הגבולות בין העברית התקנית לסלנג, והוא ניזון משפות זרות – בעיקר מאנגלית.

סבוראים

החכמים שהיו אחרי האמוראים במאות ה 10-7 בבבל. הם אלו שסידרו וערכו את העריכה האחרונה של התלמוד הבבלי.

סליחות

תפילות מיוחדות הנאמרות בבית הכנסת החל בחודש אלול – המסיים את השנה בלוח העברי – ועד יום הכיפורים, ובהן בקשת סליחה על חטאי השנה החולפת. קטעי התפילה, הפסוקים והפיוטים, חוזרים ומזכירים את מידות הרחמים של האל ואת זכויותיהם של אבות האומה.

סידור התפילה

מספרי היסוד של היהדות, נועד לזמן התפילה בלבד, ובו תפילות לחול, לשבת ולמועד, לבית ולבית הכנסת ולכל טקסי החיים – מן הלידה עד הפטירה. נתחבר לאורך דורות רבים ובו קטעים מן התנ"ך לצד טקסטים בני ימינו.

חג הסוכות

האחרון בשלושת החגים (הרְגָלים) הנזכרים בתורה. חג האסיף והחג בה"א הידיעה, המדגיש את המצווה לשמוח. בשבעת ימי החג נוהגים לשבת בסוכה (זכר ליציאת מצרים) ומברכים על "ארבעה מינים", ארבעה מיני צמחים (אתרוג, לולב, הדס וערבה).

סוכות - חג המים, שמיני עצרת ושמחת תורה

סוכות ושמיני עצרת הם חגים מן התורה, המסיימים את חגי תשרי ואת השנה החקלאית החולפת. שמחת תורה הוא חג חדש יחסית, הנחוג בארץ ביום שמיני עצרת ובחוץ לארץ – למחרת.

ספר צוואות בני יעקב

ספר חיצוני (לתנ"ך) המציג את צוואותיהם של 12 בני יעקב, שבטי ישראל.

ספירת העומר

ספירת הימים שמתחילה במוצאי החג הראשון של פסח (שבו היו קוצרים את העומר) ומסתיימת בערב חג השבועות, ונמשכת 49 ימים (שבעה שבועות). ספירת העומר היא ביטוי לקשר שבין יציאת מצרים בחג הפסח למתן תורה בחג השבועות.

סנהדרין

המוסד השיפוטי העליון בתקופת המשנה.

סמיכה

הענקת אישור וסמכות לשמש בתפקיד מנהיגותי ושיפוטי על פי ההלכה. לפי המסורת, משה רבנו היה הראשון בשרשרת ההסמכה, והסמיך את תלמידו וממשיכו, יהושע בן נון. במדינת ישראל הסמיכה לרב או לדיין מותנית במבחנים ובתעודת הסמכה.

ספר תולדות יעקב יוסף

הספר החסידי הראשון שיצא לאור (1780). מציג את רעיונותיה של תנועת החסידות כפי שגובשו על ידי מייסדה, הבעש"ט, ונכתבו בסגנונו ובלשונו בידי תלמידו המובהק, ר' יעקב יוסף מפולנאה.

ספר התניא

ספר היסוד של חסידות חב"ד שכתב (בעברית) מייסדה, ר' שניאור זלמן מלאדי. הספר מציג את תפיסתו ואת חידושו: הגדרת המושג "בינוני" לא כשלב ביניים אלא כשיא, והצגת שיטות ודרכים להגיע לדרגה זו.

ספר המוסר - ר' זכריה אלצ'אהרי

ספרו של ר' זכריה אלצ'אהרי (המאה ה-16). נכתב בזמן מאסרו בתימן ומציג סיפורים קצרים ומחורזים בסגנון המקאמה ובמגוון נושאים, בהשפעת משוררי ספרד והשירה הערבית.

סיפורי המעשיות של ר' נחמן מברסלב

סיפורים שסיפר בעל פה (וביידיש) ר' נחמן בשנותיו האחרונות והועלו על הכתב (בעברית) בידי תלמידו וסופרו, ר' נתן שטרנהרץ. הסיפור האחרון - "מעשה בשבעה קבצנים" - נחשב לפסגת יצירתו.

ספר הטורים

ספרו ההלכתי פורץ הדרך של ר' יעקב בן הראש (ספרד, המאה ה-14), ובו ארבעה חלקים, "טורים", המבוססים על התלמוד ועל פסיקת רמב"ם. בהשראתו נכתב הספר "שולחן ערוך".

ספרי מקבים

ארבעה ספרים חיצוניים (לתנ"ך) הנקראים גם "ספרי חשמונאים". מקבים א ומקבים ב מתארים את מרד החשמונאים ואת מלחמותיהם ביוונים ובעמים השכנים. שלושה ספרי מקבים נכתבו ביוונית; רק מקבים א נכתב בעברית, אך הגיע לידינו בתרגום ליוונית.

ספרים חיצוניים

ספרים שנכתבו בידי יהודים בימי הבית השני אך לא נכללו בתנ"ך. הם הגיעו לידינו בתרגום לשפות אחרות באמצעות הכנסיות הנוצריות. יש בהם הקשורים לסיפורי התנ"ך, ויש (לדוגמה: ספרי מקבים) העוסקים בנושאים אחרים.

סיפור המרגלים

הסיפור על 12 נציגי השבטים שקיבלו ממשה רבנו הנחיות לאסוף מידע על ארץ כנען לקראת הכניסה אליה. 10 מתוכם חזרו עם הערכה פסימית, התסיסו את העם, וכעונש - לא זכו (הם ובני דורם) להיכנס לארץ.

חג הסיגד

חג של יהודי אתיופיה, שחל בתאריך כ"ט במרחשוון (50 יום לאחר יום הכיפורים). הסיגד מתחיל בצום ובעלייה לרגל. קוראים בתורה ובכתובים, לציון הברית שבין ה' לעמו, ומתפללים לשיבה לירושלים. בשנת 2008 נקבע הסיגד כחג רשמי במדינת ישראל.

סמל המדינה

הסמל מבוסס על חזון זכריה הנביא: במרכזו מנורת שבעת הקנים, ומשני צדדיה ענפי זית. סמל המדינה - שלא כמו הדגל וההמנון - נקבע לאחר הקמתה, ועוצב בידי האחים שמיר.

ספרי הכתובים

החלק השלישי של ספרי התנ"ך, ובו 11 ספרים (ספרי אמ"ת, חמש מגילות, דניאל, עזרא ונחמיה, דברי הימים), שנכתבו לפי המסורת ברוח הקודש עד לסוף ימי פרס (תקופת הבית השני).

ספרות ההיכלות והמרכבה

חיבורים מיסטיים קדומים (המאות 2 - 7 לספירה) שנכתבו בעברית ובארמית ועוסקים בבריאת העולם, ובעיקר בתיאור העולמות העליונים והנהגת האל את העולם, האדם וההיסטוריה.

ספר יצירה

חיבור מיסטי קדום וקצר מאוד, שנכתב בארץ ישראל (בעברית). מאחר שהבריאה הייתה במאמר האל, מנסה הספר לחשוף את רזי יצירת העולם תוך התבססות על 22 אותיות הא"ב (והמספרים 1 - 10).

ספר העיקרים

נכתב (בעברית) בידי ר' יוסף אלבו בעקבות ויכוח טורטוסה. הספר עוסק בעיקרי האמונה היהודית כפי שהתגבשו עד לימיו, ונועד לחזק את אמונתם של יהודי ספרד מול לחצי הכנסייה להמיר את דתם (המאה ה- 14).

ספר הזוהר

היצירה הקלסית של הקבלה היהודית. נכתב בספרד במאה ה-13 כפירוש קבלי לתורה, אך מיוחס לרבי שמעון בר יוחאי וזכה למעמד של ספר מקודש. נכתב ברובו בארמית, בלשון קשה להבנה. תורגם לעברית ולשפות אחרות.

ספר הבהיר

היצירה הראשונה של הקבלה, שנכתבה כנראה בדרום צרפת (המאה ה-12). ביצירה קומץ דפים, ובהם מדרשים העוסקים במשמעות הנסתרת של פסוקי התנ"ך ובסוד אותיות הא"ב.

סעודה שלישית

האחרונה בשלוש סעודות השבת, שמתקיימת בשבת לפני השקיעה ומסתיימת לקראת צאת השבת.

סעודת יום העצמאות

בעקבות חוק יום העצמאות (תש"ט - 1949) נוספו לחג הממלכתי והלאומי מרכיבים מסורתיים: תפילת הודיה חגיגית ולאחריה – סעודת חג עם הדלקת נרות.

סהרנה

חגיגה עממית של יהודי כורדיסטאן בחול המועד סוכות (במקור - חגיגת אביב). יהודי כורדיסטאן הוסיפו לה נופך דתי, הכולל תפילות, הכנסת ספר תורה לבית הכנסת ועוד. מרכז חגיגות הסהרנה בישראל – בעיר טבריה.

ספרי נביאים אחרונים

ספרי הנביאים הגדולים – ישעיהו ירמיהו יחזקאל - ותרי עשר (12) ספרי נבואה קטנים, הנחשבים לספר אחד. הנביאים האחרונים מדגישים את חשיבות המוסר והצדק החברתי, ורואים בחטאים מוסריים את הסיבה העיקרית לאסונות שבאו על ממלכות ישראל ויהודה.

ספרי דניאל, עזרא ונחמיה, דברי הימים

שלושת ספרי הכתובים האחרונים והמאוחרים ביותר המסיימים את התנ"ך: דניאל, עזרא ונחמיה (הכתובים בעברית ובארמית) ודברי הימים. ספרי דניאל, עזרא ונחמיה מתארים דמויות ואירועים מהכרזת כורש ואילך. ספר דברי הימים עוסק בעיקר בהיסטוריה של עם ישראל מימי המלוכה ועד הכרזת כורש.

ספרי אמ"ת - איוב, משלי ותהלים

שלושת הספרים הראשונים - איוב, משלי, תהלים - הפותחים את קובץ הכתובים בתנ"ך. שלושתם כתובים בסגנון שירי, אך הספרים איוב ומשלי שייכים לספרות החוכמה ואילו תהלים הוא ספר מזמורים.

ספרות יהודית הלניסטית

ספרות שנכתבה ביוונית בתפוצה ההלניסטית בימי הבית השני, וכללה ספרי היסטוריה ופילוסופיה, יצירות ספרות ותרגומים. היצירה המוקדמת והמשפיעה ביותר הייתה תרגום התורה ליוונית – תרגום השבעים.

ספר חסידים

ספר מוסר - מדריך לחיים דתיים ומוסריים תובעניים, שנכתב בגרמניה בידי ר' יהודה החסיד (המאה ה-12) ועוסק במגוון נושאים מחיי היום-יום לצד אמונות עממיות. נחשב לאחת היצירות המקוריות של יהדות אשכנז.

ספר הַיוֹבְלִים

ספר חיצוני (לתנ"ך), ובו מתוארים האירועים שקרו מבריאת העולם ועד יציאת מצרים, תוך חלוקתם למחזורים של 50 שנה (יובל) - ומכאן שמו.