תוצאות

סידור תוצאות לפי

חנוכה בראי העתונות היהודית בראשית הציונות

חנוכה לא היה תמיד חלק מהעולם של אנשי הציונות לקח כמה שנים טובות שהחג מצא את מקומו ותכליתו בתוך הציונות המתחדשת.

מעבר לנהר / מיכה יוסף ברדיצ'בסקי

ברדיצ'בסקי השתמש בניסיונו הביוגרפי הטראומטי מגירושיו הכפויים, כדי לחשוף בסיפור את הקרע התרבותי העמוק שנפרץ בנפשם של המשכילים וברקמת הקיום היהודי בדורו.

כעלה נידף / דבורה בארון

ספרה של דבורה בארון שאולי לא היתה הראשונה אבל בוודאי זו שזכתה להיכנס לקאנון של הספרות היהדות המתחדשת.

מכתבים על היהדות הישנה והחדשה / שמעון דובנוב

בשנים 1897–1907 פרסם ההיסטוריון, העיתונאי והפובליציסט שמעון דובנוב, סדרת מאמרים בשם "מכתבים על היהדות הישנה והחדשה" ובה ניסח את התשתית ההיסטורית והתאורטית של המחשבה האוטונומיסטית בגולה.

דברי ימי ישראל / צבי גרץ

ספרו רב הכרכים של צבי היינריך גרץ "דברי ימי ישראל" שראה אור בגרמנית בשנים 1853–1876 היה המחקר ההיסטורי המקיף הראשון שנכתב בכלים של המדע המערבי והציג את תולדות היהודים כתולדות לאום שלו דינמיקת התפתחות ייחודית – הן בתקופת הריבונות בארץ ישראל הן בתקופת הגולה.

קזבלן / יגאל מוסינזון

המחזה שתיאר והנציח את הסטראוטיפ של המזרחי שנלחם על הכבוד שלו, של החברה שבה הוא חי.

תחיית ישראל על אדמות ארץ אבותיו / משה ליב ליליינבלום

במאמרו "על תחיית ישראל על אדמת ארץ אבותיו" (1881) ניסח ליליינבלום את עיקרי הבעיה היהודית בעולם המודרני כבעיה לאומית ושרטט את הנתיב לפתרון הבעיה – התיישבות מחודשת של היהודים בארץ ישראל.

עת לטעת / פרץ סמולנסקין

בסדרה של מאמרים שפורסמו בשם "עת לטעת" בשנות ה-70 של המאה ה-19, יצא סמולנסקין חוצץ נגד מנהיג ההשכלה הבלתי מעורער משה מנדלסון שראה ביהדות בראש ובראשונה מסגרת דתית. דווקא בדעותיו של מנדלסון וממשיכי דרכו זיהה סמולנסקין סכנה של ניוון ודלדול של הרוח הלאומית.

אכזר מכל מלך / של ניסים אלוני

המחזה הראשון של נסים אלוני, "אכזר מכל המלך" (1953), עסק בעלילה התנכית של קריעת ממלכת שלמה בתקופת המלכים רחבעם וירבעם. דרך הסיפור התנכי דן אלוני בדילמות של בני דורו – במתח בין פרגמטיות שלטונית לאידאליזם, בין הסתגרות לאומית נוסח "עם לבדד ישכון" לבין שאיפות הומניסטיות ואוניברסליות, בין סיאוב שלטוני לבין להט המרד.

מורה נבוכי הזמן / ר' נחמן קרוכמל

בספרו המכונן "מורה נבוכי הזמן" הציע קרוכמל תפיסה כוללת של היהדות כמערכת של אמונות דתיות, כתפיסה פילוסופית וכקולקטיב לאומי בעל נתיב התפתחות היסטורית משלו. בספר זה ביסס קרוכמל את עולם המושגים להבנת היהדות כאומה בהיסטוריה.

חבלים / חיים באר

הרומן האוטוביוגרפי של חיים באר, "חבלים" (1998), הוא בעת ובעונה אחת היסטוריה אישית וסגה משפחתית, אך לפני הכול זהו סיפור חניכתו של המחבר כסופר עברי.

הדרשה / חיים הזז

סיפורו של חיים הזז "הדרשה" (1942) עוסק בחשיפת השבר שבין ה"יהדות ההיסטורית" ל"ציונות", וחושף את הפרדוקס שבמהפכה הציונית ובניסיונה להינתק מן ה"גלותיות".

אביב קר / אהרון אפלפלד

הסיפור "אביב קר" פורסם בקובץ סיפוריו הראשון של אהרון אפלפלד "עשן" ב-1962. סיפורי הקובץ הם אחד הניסיונות הספרותיים המוקדמים במסורת הספרות העברית לא רק לייצג את חווייתם של ניצולי השואה, אלא גם להתבונן במציאות הישראלית והאירופית מנקודת מבטם.

המשוגע / אידה פינק

ספרותה של אידה פינק מציגה ניסיון אמיץ לדבר על השואה דרך תיאור מעשי היומיום של האנשים מן השורה.

מגילת העצמאות / ישראל, הממשלה הזמנית

מגילת העצמאות והכרזת המדינה ב-14 במאי 1948 (ה' באייר תש"ח) - על הרקע ההיסטורי להכרזה, על תוכנה וחלקיה

מסות ורשימות / רחל כצנלסון שזר

מבוא על היצירה "מסות ורשימות" מאת רחל כצלסון שזר. רחל כצנלסון-שז"ר (1885-1975) הייתה מנהיגת תנועת הפועלות בארץ ישראל ואחת הדמויות הבולטות בהנהגת תנועת העבודה. הקובץ "מסות ורשימות" שליקט את פירות הגותה החברתית ראה אור ב-1946 ומיד זיכה את המחברת בפרס ברנר.

מלון הלשון העברית הישנה והחדשה / אליעזר בן יהודה

"מלון הלשון העברית הישנה והחדשה" של אליעזר בן-יהודה הוא גולת הכותרת של מפעל חייו – מימוש החזון החברתי של החייאת העברית - הפרויקט החברתי המוצלח ביותר שהולידה התנועה הציונית, ואולי אחד הפרויקטים החברתיים המוצלחים ביותר שנהגו במאה ה-19.

ספר הקבצנים / מנדלי מוכר ספרים

"ספר הקבצנים" הוא הרומן הגדול והמורכב של מנדלי מוכר ספרים (ש"י אברמוביץ') שפתח עידן חדש בתולדות הספרות העברית החדשה.

ילקוט מעם לועז / ר' יעקב כולי

הילקוט מעם לועז הוא אנתולוגיה תורנית רחבת היקף שמשלבת שלושה מענפי היצירה של ספרות ישראל – מדרש, הלכה ואגדה. באנתולוגיה 32 כרכים, והיא נכתבה בלאדינו מתחילת המאה ה-18, עד למאה ה-20.

מכאן ומכאן / יוסף חיים ברנר

"מכאן ומכאן" (1911), הרומן הארץ-ישראלי הראשון של יוסף חיים ברנר (1921-1881), הוא אחד הניסיונות המוקדמים להתבוננות ראליסטית ומפוקחת במציאות של היישוב העברי בפלשתינה.

גימפל תם / יצחק בשביס זינגר

סיפורו של יצחק בשביס-זינגר, "גימפל תם", פורסם בתרגום לאנגלית ב-1953, כשהסופר היה בן כ-50. פרסום הסיפור חשף את זינגר, סופר אידי אלמוני באותה עת, לקהל האמריקני הרחב, והוא היה לאחד היוצרים הפופולריים והמוערכים בעולם.

לא זה הדרך! / אחד העם

במאמרו "לא זה הדרך" (1889) ניסח אחד העם את הנחות היסוד של זרם הציונות הרוחנית

מלכת אמבטיה / חנוך לוין

לאחר הנצחון הגדול במלחמת ששת הימים כותב חנוך לוין מחזה שמגלה את הבעיות במדינה הקטנה והצעירה שפתאום הפכה להיות 'מעצמה'.

ממזרח שמש / ז'קלין כהנוב

כתיבתה של ז'קלין כהנוב היתה משהו לא מוכר - אישה שמדברת על הפער בין המזרח למערב ונותנת מענה לשאלה זו.

על קיר הברזל / זאב ז'בוטינסקי

מעטים הם המאמרים הטובעים ססמה פוליטית ההופכת לקו מנחה של מדיניות האומה לשנים רבות.

אוטואמנציפציה / יהודה ליב פינסקר

החיבור שהתחיל את הכל - השינוי בעקבות הפרעות ביהודים הביא לכתיבה של מצע להקמת מדינה ליהודים.

אור הגנוז / מרטין בובר

איסוף ראשון של סיפורי חסידים פתח פתח לעולם שלם של ז'אנר לא מוכר ולא ידוע.

בעיר ההרגה / חיים נחמן ביאליק

הפואמה של חיים נחמן ביאליק, "בעיר ההרגה" (1903) הייתה קו פרשת מים בהיסטוריה של הספרות העברית ושל התנועה הציונית.

האישה שהעדיפה לחפש אוכל / אורלי קסטל בלום

על היצירה "האישה שהעדיפה לחפש אוכל" מאת אורלי קסטל בלום. יותר מכל סופר ישראלי אחר מזוהה אורלי קסטל-בלום עם המושג "ספרות פוסט-מודרנית". הסיפור "האישה שהעדיפה לחפש אוכל" ממחיש רבים מהמאפיינים התמאטיים והסגנוניים של יצירתה, ומעביר בצורה מסמררת את תחושת אי-הוודאות הקיומית המאפיינת את המצב הפוסט-מודרני.

ירושלים / משה מנדלסון

בספרו החדשני (לתקופתו) פירט מנדלסון את תפישתו על הקשרים בין האדם, המדינה והדת וכך הניח את היסודות לתנועת ההשכלה היהודית.

הוא הלך בשדות / משה שמיר

ספרו של משה שמיר מתאר קורות חייו את הצבר הראשון זה שאינו מי שהגיע משם מהגולה אלא מישהו אחר.

הָקִיצָה עַמִּי / יהודה ליב גורדון

השיר הביע אמונה אופטימית, שאפיינה את השקפת העולם המשכילית, שיינתנו ליהודים זכויות ושוויון במדינות אירופה וברוסיה. מצב פוליטי זה חייב את היהודים, לדעת גורדון, לשנות את אורח חייהם.

טביה החולב / שלום עליכם

הסיפור על היהודי הפשוט שמתמודד עם השינויים של העיירה - ההשכלה, ההגירה לאמריקה והכל תוך חיים בלחץ מהגויים ומהעיירה.

אהבת ציון / אברהם מאפו

אברהם מאפו הסופר העברי הראשון מתאר בספרו עלילה מקראית וחולם על ארץ ישראל מליטא.

הדיבוק / ש' אנ-סקי

מבוא על היצירה "הדיבוק" מאת ש. אנ-סקי. הרבה לפני שהאופנה ללימודי הקבלה פשטה בעולם, המחזה של ש' אנ-סקי "הדיבוק (בין שני עולמות)" חשף את התרבות הקבלית של העיירה היהודית - הפיוטית, המסתורית והנשגבת בפרפורי הגסיסה שלה.

רומי וירושלים / משה הס

הכיסופים לציון היו מאז ומעולם חלק בלתי-נפרד מהמסורת היהודית. אולם הראשון שניסח את החזון של שיבת ציון במושגי הלאומיות החילונית המודרנית היה דווקא הסוציאליסט וחברם הקרוב של קרל מארקס והינריך היינה - משה הס (1812-1875).

תמול שלשום / ש"י עגנון

מבוא על היצירה "תמול שלשום" מאת ש"י עגנון. מיד עם פרסומו ב-1946 זכה הרומן למעמד של יצירת מופת בקורפוס הספרות העברית

אלטנוילנד / בנימין זאב הרצל

הרומן האוטופי של בנימין זאב הרצל - "תרגמה" את התוכנית המדינית שניסח הרצל ב"מדינת היהודים" לשפת הספרות הפופולרית.

אחד העם על אלטנוילאנד / מקס נורדאו

במאמרו "אחד העם על אלטנוילנד" ביקר נורדאו בחריפות את אחד העם וניצב בגאון לצדו של הרצל כמגן רעיון האירופיות.

חורבן ותלישות / ברל כצנלסון

מבוא על היצירה "חורבן ותלישות" מאת ברל כצנלסון. במאמריו "חורבן ותלישות" ו"מקורות לא-אכזב" טוען ברל כצנלסון – אחד ממנהיגי תנועת העבודה בתקופה שלפני קום המדינה – כי ניתוק מהמקורות היהודיים יוביל באופן בלתי נמנע להידלדלות רוחנית של חיי היהודים בזמננו.