תוצאות
בית הכנסת
בית התפילה היהודי, שהיה במהלך הדורות בית מדרש ומרכז רוחני, ובימינו משמש גם מרכז קהילתי. היה קיים כבר בתקופת בית המקדש השני, ולאחר החורבן היה ל"מקדש מעט" - מקום התפילה היחיד ומרכז רוחני חלופי.
לקסיקוןאוטואמנציפציה / יהודה ליב פינסקר
החיבור שהתחיל את הכל - השינוי בעקבות הפרעות ביהודים הביא לכתיבה של מצע להקמת מדינה ליהודים.
על היצירהלימוד תורה של נשים
לימוד תורה נזכר במקרא כחובת האב לבניו, אך הסוגיה של לימוד תורה לבנות עלתה כבר בתקופת המשנה. שינוי ראשוני החל בארה"ב במאה ה-20, אך רק בסופה של מאה זו במדינת ישראל התרחש מפנה של ממש בלימוד תורה של נשים.
לקסיקוןתפילין
תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מעור ומכיל קלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה, מניחים תפילין בעיקר בתפילת השחרית. התפילין נחשבים למצווה חשובה שמקורה בתורה.
לקסיקוןתכנית באזל
המצע הרשמי של התנועה הציונית שנוסח בקונגרס הציוני הראשון (באזל, 1897) וכלל את יעדיה: פיתוח ארץ ישראל (אז בשלטון התורכים), פעילות ציונית בתפוצות והשגת הסכמת המעצמות להגשמת הציונות.
לקסיקוןשלום זכר ושמירת הבן
טקס שמירה על הבן הנולד שמתקיים לפי המסורת בשבת הראשונה לאחר הולדתו ובלילה שלפני ברית המילה. בימינו חידשו מנהג דומה לבת - "שלום בת".
לקסיקוןפדיון הבן
מצווה מן התורה שהיא ביטוי של הודיה לה' על הצלת בכורי בני ישראל בזמן יציאת מצרים. טקס הפדיון מתקיים במלאות 31 יום להולדת הבן הבכור, ובו פודים את הבן באמצעות תשלום סמלי לכוהן.
לקסיקוןסעודה
מרכיביה של הסעודה במסורת ישראל כוללים לחם (חלה), בשר, דגים ויין. לסעודה מקום מרכזי באירועים ובמועדים הקשורים גם למעגל השנה וגם לטקסי החיים, והיא מלווה בשירה ופיוטים.
לקסיקוןנחום גוטמן
צייר, מאייר וסופר שגדל וחי בתל אביב (המאה ה-20). המאייר הישראלי הראשון של ספרי ילדים, שתיאר בצבעים עזים את נופי הארץ ודמויותיה. אהב גם "לצייר במילים" וכתב ספרי ילדים. חתן פרס ישראל לספרות ילדים (1978).
לקסיקוןמתן שם לבן ולבת
לאחר הלידה ההורים נותנים את השם לבן או לבת: לפי המסורת, לבן ניתן השם בטקס ברית המילה, ולבת – בשבת שלאחר הלידה או בטקס זבד הבת.
לקסיקוןמניין
10 גברים יהודים שהופכים להיות ציבור ומאפשרים לקיים טקסים שלא אפשרים בפורם מצומצם יותר.
לקסיקוןמוריץ דניאל אופנהיים
הצייר היהודי המודרני הראשון (גרמניה, המאה ה-19), ידידם של אנשי רוח וסופרים (ובהם גיתה). למרות האפליה נגד היהודים , דבק ביהדותו והנציח בסדרת ציורים את חיי המשפחה היהודית המסורתית בגרמניה.
לקסיקוןמגן דויד
מגן דויד הוא סמל גיאומטרי עתיק, שהופיע לראשונה כסמל יהודי במאה ה-14 בפראג. מראשית המאה ה-19 הפך לסמל יהודי נפוץ, ששובץ במרכז הדגל של התנועה הציונית – הוא דגל מדינת ישראל.
לקסיקוןמגן דוד אדום
ארגון ההצלה הלאומי של מדינת ישראל המספק שירותי עזרה ראשונה ושירותי חירום רפואיים. הארגון נוסד על-ידי מתנדבים לפני קום המדינה (1930), ובשנת תש"י – 1950 עוגן בחוק הכנסת.
לקסיקוןלידה
"פרו ורבו" הוא הציווי הראשון בתורה, התשתית להמשכיות העם והמשפחה. סבל ההיריון והלידה נזכרים בתורה כעונש לאישה על חטאה בגן עדן. בעבר היה תהליך הלידה כרוך בסיכונים רבים, ומכאן הסגולות והטקסים שהתפתחו לשמירה על היולדת והרך הנולד.
לקסיקוןלאדינו
ספרדית-יהודית, הנקראת גם ספניולית, שהיא במקור הספרדית של ימי הביניים ושפתם של מגורשי ספרד. כמו שפות יהודיות אחרות, גם הלאדינו נכתבת באותיות עבריות, ובמהלך הדורות נכתבו בלאדינו יצירות רבות ומגוונות. בימינו חדלה לשמש כשפת דיבור.
לקסיקוןיום השנה - יום הזיכרון
התאריך העברי שבו מציינים את יום הפטירה (ביידיש - "יאָרצייט", בפי עדות המזרח - נחלה). הטקס ליד קברו של הנפטר כולל קריאת פרקי תהלים, אמירת קדיש, הנחת אבן או זר על המצבה והדלקת נר.
לקסיקוןחנה אורלוף
פסלת וציירת ילידת אוקראינה, שחיה ויצרה בפריז במאה ה-20. מקורות השראתה היו יהדותה ושנותיה בארץ ישראל. בפסליה הרבתה לתאר את דמות האישה והאֵם, וגם את דיוקנותיהם של יוצרים ומנהיגים, ובהם ביאליק ובן-גוריון.
לקסיקוןזאב רבן
אומן רב תחומי, שהצטרף בשנת 1912 לבצלאל כראש המחלקה לאומנות הנחושת. רבן מייצג יותר מכל אומן אחר את סגנון בצלאל בכל תחומי האומנות הפלסטית – ובהם ציור, גרפיקה ואומנות שימושית – והיה "המעצב המרכזי" של ארץ ישראל בתחילת המאה ה-20.
לקסיקוןמארק שאגאל
צייר ואומן רב תחומי, מגדולי האומנים במאה ה-20 והאומן היהודי המפורסם ביותר. ילדותו בעיירה שברוסיה, סיפורי התנ"ך ואהבה - הם נושאים מרכזיים ביצירותיו, המקשטות מבני ציבור ברחבי העולם ובישראל (ובהם משכן הכנסת).
לקסיקוןאנה טיכו
ציירת שחיה ופעלה בירושלים (המאה ה-20), כלת פרס ישראל לאומנות (1980). הרבתה לצייר את נופי העיר ודמויותיה ברישומים ובצבע. בית אנה טיכו במרכז ירושלים היה מרכז חברתי ותרבותי ומשמש היום גלריה לתצוגת קבע ולתערוכות.
לקסיקוןדוד בן-גוריון
ראש הממשלה הראשון ושר הביטחון. באומץ ובכושר מנהיגות הביא להכרזה על הקמת המדינה, הוביל אותה לניצחון במלחמת העצמאות ולקליטה המונית של עולים. עיצב את דמות המדינה בראשיתה והגשים את חזון יישוב הנגב בקיבוץ שדה בוקר.
לקסיקוןאבל פן
נמנה עם מורי בצלאל (1913). עסק בציורי התנ"ך ודמויותיו, ובהם מצא אישוש לרעיון הציוני ולתפיסתו כי החיים בארץ הם תנאי ליצירה אותנטית. בציוריו בולטת צבעוניות הנוף הישראלי. נחשב בזמנו לאחד הציירים החשובים בארץ. בין תלמידיו – נחום גוטמן.
לקסיקוןבוריס שץ
אבי האומנות הישראלית, אומן ויוצר, איש חזון וציוני נלהב. ייסד בירושלים את "בצלאל" ואת המוזיאון הראשון לאומנות יהודית. האמין בתפקידה של האומנות בתחייה הלאומית ויצר סגנון ארץ-ישראלי ששילב עבר והווה, מזרח ומערב.
לקסיקוןהטלאי הצהוב
אות הקלון שהיהודים הצטוו להצמיד לבגדם בתקופת השלטון הנאצי בכל שטחי הרייך השלישי במרכז אירופה ובמזרחה: פיסת בד צהובה בצורת מגן דוד ועליו המילה "יהודי" (Jude) בשחור.
לקסיקוןהודיה לאחר הלידה
טקסים במסורת היהודית המציינים את הכרת התודה של ההורים על התוספת המשפחתית, וכוללים ברכות מיוחדות ובהן ברכת "שהחיינו". השינויים במעמד האישה בחברה הדתית (ובכלל) השפיעו גם על טקסי ההודיה ועל מקומה של האֵם בטקסים אלו.
לקסיקוןמדינת היהודים
ספרו של בנימין זאב הרצל שנכתב בגרמנית והציג את חזון הריבונות המחודשת בארץ ישראל כפתרון מודרני ומדיני למצוקת היהודים ולאנטישמיות. הספר זיכה את מחברו בתואר "חוזה המדינה".
לקסיקוןבצלאל – ראשית וחזון
בית מדרש לְאוֹמָנוּת ולמלאכות אוּמָנוּת שהוקם בירושלים (1906) ביוזמתו של בוריס שץ כמפעל תרבות ציוני, בית היוצר לאומנות מקורית ולסגנון ארץ-ישראלי חדש. משך אליו צעירים יהודים מן הארץ ומאירופה, ואומנים יהודים ובהם א"מ ליליין, אבל פן וזאב רבן.
לקסיקוןארתור שיק
צייר, גרפיקאי, קריקטוריסט ומאייר. ביצירותיו החשובות – מגילת העצמאות של מדינת ישראל והכרזת העצמאות של ארצות הברית.
לקסיקוןאלטנוילנד
רומן אוטופי שכתב (בגרמנית) בנימין זאב הרצל בשנת 1902, ובו תיאר מדינה יהודית מודרנית המבוססת על אידאלים חברתיים וקדמה טכנולוגית. בשער הספר כתב הרצל: "אם תרצו - אין זו אגדה".
לקסיקון"חבצלת"
עיתון עברי שיצא לאור בירושלים במשך יותר מ-40 שנה (1911-1863). רוב שנותיו עסק העיתון בעיקר בעידוד ההתיישבות היהודית החדשה בארץ ובהתנגדות לבני היישוב הישן.
לקסיקוןהקרן הקיימת לישראל - קק"ל
הארגון הכספי של ההסתדרות הציונית שהוקם בשנת 1901 במטרה לרכוש קרקעות להתיישבות בארץ ישראל שיהיו בבעלות העם היהודי כולו. במהלך השנים השתנו יעדי קק"ל ותחומי פעילותה, וייחודה בימינו - "החזון הירוק".
לקסיקוןהקונגרסים הציוניים של ירושלים
הקונגרסים הציוניים המתקיימים מאז קום המדינה בירושלים. צירי הקונגרס מייצגים את הקהילות היהודיות בארץ ובתפוצות ודנים בסוגיות הנוגעות לכלל יהודי העולם כמו גם למדינת ישראל.
לקסיקוןהקונגרסים הציוניים
המסגרת הכלל-יהודית שהקים הרצל בקונגרס העולמי הציוני הראשון בבאזל (תרנ"ז – 1897) כ"אבן פינה" למדינת היהודים. מאז חלו שינויים במבנה, בתפקידים ובהתכנסויות של הקונגרסים הציוניים, ובימינו הקונגרס מתקיים אחת לארבע שנים בירושלים.
לקסיקון"הצפירה"
העיתון העברי הראשון בפולין, שהחל כשבועון (1862) ועסק בפוליטיקה ובחדשות מדע לצד ידיעות על קהילות היהודים. משנת 1900 היה לביטאונה של ההתעוררות הציונית, פירסם מפרי עטם של סופרי התחייה ומשורריה, וזכה לאלפי מנויים.
לקסיקון"הצבי - האור"
עיתון בעריכתו של אליעזר בן יהודה, שיצא לאור בירושלים (1884 – 1915) ונאבק ביישוב הישן ובאורח חייו, כולל בהזנחה הסביבתית בשכונות היהודים. ביקש לעצב את ירושלים כמרכז רוחני ולהחיות את הדיבור העברי.
לקסיקוןהמגיד
העיתון העברי הראשון (1856 – 1903). יצא לאור בפרוסיה (גרמניה) והיה ביטאונה של היהדות הדתית המתונה. רוב קוראיו היו יהודי רוסיה. תמך ביישוב הארץ, בהרצל ובתנועה הציונית.
לקסיקוןהרומנסה בלאדינו
הגרסה הספרדית-יהודית של הרומנסה שנכתבה בלאדינו, הגיעה לשיא פריחתה במאות 16-15ונשתמרה עד ימינו. הרומנסה עוסקת בנושאים מתחום הרגש - ידידות ואהבה, קנאה ושנאה, בדמויות מקראיות ועוד.
לקסיקוןהזכרת נשמות והודיה לשלום המשפחה
תפילת "יזכור" לנשמות בני המשפחה שנפטרו, נאמרת בבבית הכנסת בשלוש רגלים וביום הכיפורים (ועוד). תפילת ההודיה לשלום המשפחה חוברה בימינו עבור מתפללים שבני משפחותיהם הקרובים בחיים.
לקסיקוןישיבות במדינת ישראל
תיאור של עולם הישיבות במדינת ישראל
לקסיקוןתפילין של רש"י ותפילין של רבנו תם
אחת המחלוקות סביב הנחת תפילין שמיוחסת לסב ונכדו מהמאות 12-11 לספירה.
לקסיקוןראשונים (ואחרונים)
כינוי לחכמים ורבנים בני המאות ה 16-11
לקסיקוןישיבה
המוסד הוותיק להשכלה תורנית בעם ישראל מזה כאלפיים שנה. ראשיתן של הישיבות בארץ ישראל ובבבל לאחר החורבן, ולאחר מכן בארצות האסלם ובאירופה הנוצרית. בימינו במדינת ישראל קיים הריכוז והמגוון הגדול ביותר של ישיבות, ובהן ישיבות לנשים ולחילונים.
לקסיקוןי"ל פינסקר
רופא ומשכיל יהודי, ממנהיגי תנועת "חיבת ציון" ברוסיה. תחילה פעל לשוויון זכויות ליהודי רוסיה, אך הפּרעות בהם (סוף המאה ה-19) גרמו לשינוי בעמדותיו, והוא פעל להתעוררות יהודית לאומית, שאותה ניסח בספרו "אוטואמנציפציה!".
לקסיקוןחדר (כֻּתַאבּ)
מסגרת הלימודים היהודית הממוסדת בימי הביניים. המוסד הלימודי הראשון שהיה משותף לילדי ישראל (הבנים) בארצות האסלאם ובאשכנז - עד המאה ה- 19. הלימוד בחדר הקנה כישורי קריאה כבסיס ללימוד תפילה, ברכות וקריאה בתורה.
לקסיקוןהמלמד בחדר
מי שלימד בחדר המסורתי שהיה מיועד לילדים יהודים (בעיקר בנים) מגיל שלוש. הביטוי "מלמד" רווח בקהילות היהודים באשכנז. בארצות האסלאם הוא נקרא מולא, רבי או חכם, ובתימן – מורי.
לקסיקוןההכרזה על הקמת מדינת ישראל
הצהרתו של דוד בן גוריון והממשלה הזמנית על הקמת מדינת ישראל
לקסיקוןאוטואמנציפציה!
ספרו של ד"ר י"ל פינסקר שנכתב בגרמנית (1882) כקריאה של "יְהוּדִי רוּסִי" לבני עמו לא להמתין לא למשיח ולא לשוויון זכויות בארצותיהם, אלא לפעול לשחרור עצמי (אוטואמנציפציה) ולהקמת "ארץ מקלט". אחד העם תירגם לעברית את הספר, והוא נעשה לאחד מכתבי היסוד של התנועה הציונית.
לקסיקוןחג הסיגד
חג של יהודי אתיופיה, שחל בתאריך כ"ט במרחשוון (50 יום לאחר יום הכיפורים). הסיגד מתחיל בצום ובעלייה לרגל. קוראים בתורה ובכתובים, לציון הברית שבין ה' לעמו, ומתפללים לשיבה לירושלים. בשנת 2008 נקבע הסיגד כחג רשמי במדינת ישראל.
לקסיקוןזמירות שבת
פיוטים המלווים את סעודות השבת, רבים מהם נכתבו בידי גדולי משוררי ספרד בימי הביניים. לזמירות לחנים רבים לפי מנהגי העדות, לצד לחנים חדשים בני ימינו.
לקסיקוןמימונה
חג של יהודי צפון אפריקה, המתחיל במוצאי שביעי של פסח ונמשך למחרתו, ויש משמעות לקשר בינו לחג הפסח. בשולחנות ערוכים, בחגיגיות ובשמחה מקבלים בעלי הבית בלבוש מסורתי ובברכת "תרבחו ותסעדו" את כל הבאים. מאז שנת 1966 המימונה הוא אירוע כלל ארצי של יוצאי מרוקו.
לקסיקוןסעודה שלישית
האחרונה בשלוש סעודות השבת, שמתקיימת בשבת לפני השקיעה ומסתיימת לקראת צאת השבת.
לקסיקוןסהרנה
חגיגה עממית של יהודי כורדיסטאן בחול המועד סוכות (במקור - חגיגת אביב). יהודי כורדיסטאן הוסיפו לה נופך דתי, הכולל תפילות, הכנסת ספר תורה לבית הכנסת ועוד. מרכז חגיגות הסהרנה בישראל – בעיר טבריה.
לקסיקוןחנה רחל ורברמאכר – הבתולה מלודמיר
מנהיגה דתית, מעין רבי או אדמו"ר, שפעלה באופן חריג לאישה (במאה ה-19) - תחילה בעיר הולדתה ואחר כך בירושלים. נשים דתיות פמיניסטיות רואות בה דמות מופלאה ומעוררת השראה.
לקסיקוןבנימין מטודלה
נוסע יהודי מפורסם מן העיר טודלה שבספרד (תחילת המאה ה-12). בשנות מסעותיו כתב יומן מסע ותיעד את רשמיו מן הערים והקהילות שבהן ביקר.
לקסיקוןבני ברית
ארגון התנדבותי כלל-יהודי לעזרה הדדית (ניו יורק, 1843). נועד לטפח זהות יהודית קהילתית המעוגנת בערכי צדקה ומחויבות הדדית בקרב הפליטים היהודים, ולטפח הכרת הטוב כלפי המדינה הקולטת. הארגון תמך בציונות וגייס כספים להתיישבות בארץ ולהקמת המדינה. הקים (1913) את הליגה נגד השמצה.
לקסיקוןבּוּנְד
מפלגת הפועלים היהודית הראשונה (וילנה, 1897), שהתנגדה לציונית אך הייתה לאומית באופייה ובמטרותיה. דרשה הכרה ביהודים כלאום - ולא רק כדת - ופעלה לשימור היידיש (ולא לתחיית העברית).
לקסיקוןאבלות
מצבו של האדם האָבֵל, שאחד מבני משפחתו הקרובים ביותר נפטר. פרקי הזמן של האבלות - שבוע ("שבעה"), שלושים יום ושנת אבל (על אב ואם בלבד) - נועדו לסייע למתאבל להשלים עם אובדנו ולחזור לחיים בהדרגה.
לקסיקון