46 תוצאות
פסח, חירות ודמוקרטיה
התלמידים ילמדו על היחס בין שלטון ובין שלילת חירות בסיפור בני ישראל במצרים. התלמידים יכתבו תשובה לעתירה דמיונית שבני ישראל מגישים לבג"ץ כנגד פרעה על סמך חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
המערך כולל עבודה במליאה, עבודה בקבוצות וסיכום במליאה.
מערך שיעורלמה צריך מניין?
רכזנו מספר סרטונים ובהם תשובות לשאלה "מדוע צריך עשרה יהודים בשביל לומר קדיש?"
וידאותפילת הקדיש
שיחה עם המשורר חיים גורי ופרופ' אסא כשר על תפילת הקדיש.
וידאואלי ציון ועריה - פיוט שמתחדש זה מאות שנים
לפני כמה מאות שנים נכתבה קינת אבל - איך היא חיה כל כך הרבה שנים?
מאמרסידור התפילה
תהליך הגיבוש של סידור התפילה החל בתקופת התנאים, ולא פסק עד ימינו אנו.
על היצירהמסורת הפיוט
קריאה בשני פיוטים. בהשתתפות: ד"ר מאיר בוזגלו וד"ר אבי אלקיים.
וידאופיוטים / רבי דוד בוזגלו
דוד בוזגלו נולד בכפר זאוויא שבמרוקו. הוא נודע בשכלו החריף ובכישרונו המוזיקלי כבר בגיל צעיר, ולמד אצל הפייטן הרב חיים עטר. כיום הוא נחשב לגדול פייטני מרוקו. עם פריצתה של השירה המזרחית ניכר כי הוא משמש לרבים "אב שירי", וזאת בשל קרבתה של השירה המזרחית לפיוט. המשורר העיוור ארז ביטון הקדיש לו שיר, וכן אלמוג בהר. לרבי בוזגלו הייתה אוטוריטה טבעית, ומשיריו נובעת ומשתמעת עמדה של "פייטן הדור".
על היצירהתפילת יזכור
תפילת יזכור הנאמרת בבתי כנסת, בבתי הקברות, בטקסי יום הזיכרון לחללי צה"ל מוכרת היטב בציבוריות הישראלית. מדוע דווקא טקסט זה מתוך הסידור הפך לחלק מהתרבות הישראלית?
על היצירהתפילת שמונה עשרה (מתוך הסידור)
תפילת שמונה עשרה אשר לה גם כינויים נוספים היא התפילה המרכזית בסידור התפילה. על התפילה.
על היצירהלכה דודי / הרב שלמה אלקבץ
"לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה" - מידי יום שישי מוזמן ה"דוד" לקבל את פני ה"כלה", מיהו הדוד ומיהי הכלה, ומה פשרו של מפגש זה?
על היצירהברכות השחר (מתוך הסידור)
השאלה מה עושים ברגע היקיצה, כיצד מעצבים את הרגע שבו בבת אחת עוברים משינה לערות היא שאלה מרתקת שזוכה למענה שונה בכל תרבות ואצל כל אדם. בתרבות היהודית סידור התפילה מדריך את האדם להתעורר עם טקסט מסוים, ברכות השחר.
על היצירהתפילה לשלום המדינה
תקומת מדינת ישראל יצרה תחושה אצל רבים מהמתפללים שאירוע בסדר גודל שכזה חייב לקבל ביטוי בסידור התפילה. בניגוד לתפילות עתיקות החקוקות בסידור כבסלע, התפילה לשלום המדינה נאבקת על מקומה כחלק מסידור התפילה. הרוצה לעמוד על יחסה של קהילת מתפללים למדינת ישראל מוזמן להיכנס לבית הכנסת בשבת, להמתין עד לאחר קריאת התורה ולהטות אוזן - האם אומרים כאן תפילה לשלום המדינה?
על היצירהקדיש (מתוך הסידור)
תפילת הקדיש מוכר לכל ישראלי מטקסי האזכרה הממלכתיים - מה מקורו?
על היצירהונתנה תוקף / רבי אמנון ממגנצא
הפיוט המושמע מידי שנה בתחנות הרדיו - מציג באופן עמוק את עמידתו של האדם לפני אלוהים. על פיוט בכלל ועל 'ונתנה תוקף' בפרט.
על היצירהפיוטים / רבי אלעזר בירבי קליר
רבי אלעזר בירבי קליר הוא החשוב שבפייטנים הקלסיים בארץ ישראל, והוא מן המרשימים בתולדות שירת הקודש העברית בכלל. הוא עיצב מחדש את מסורת הפיוט, והייתה לו השפעה רבה על דורות של פייטנים אחריו.
על היצירהאמנם אשמינו / יוסי בן יוסי
יוסי בן יוסי היה מראשוני הפייטנים המוכרים לנו בשמם, וככל הנראה היה ממייסדי זרם שנוצר בארץ ישראל מהמאה החמישית והשפיע על תרבות ישראל עד ימינו.
על היצירהזמירות שבת
יש סוגה מוזיקלית המאחדת יהודים רבים ממגוון תפוצות - זמירות שבת. יושבים סביב שולחן שבת, בגדים חגיגיים, נרות דולקים, ומזמרים. שרים שירי הלל לנותן השבת, לעם ישראל וליום המנוחה ונותנים לעצמנו הזדמנות לשאול את עצמנו - האם אנחנו יודעים לעצור? האם אנחנו מסוגלים לרדת לרגע מהכביש המהיר של המאה ה -21 ולנוח?
על היצירהציון הלא תשאלי / רבי יהודה הלוי
אחד הפיוטים שנוגעים ללב ובו הכמיהה לירושלים ולארץ ישראל.
על היצירהקריאת שמע וברכותיה
אחד הטקסים הראשונים במסורת היהודית נעשה בערב ובבוקר.
על היצירהשירת החול בספרד בימי הביניים
חידוש בשירה העברית של משוררי ספרד (המאות 10 – 15), שראשיתו באנדלוסיה המוסלמית בהשראת השירה הערבית. שירת החול - להבדיל משירת הקודש - עסקה בחיי האדם וכללה שירי טבע ויין, ידידות ואהבה, והפכה בהדרגה משירה אליטיסטית לשירה עממית.
לקסיקוןשירת הקודש בספרד בימי הביניים
שירת הקודש, שראשיתה בפיוט הארצישראלי הקדום, התחדשה בספרד (המאות 10 – 15) ושם הגיעה לשיאה. נכתבה בהשפעת שירי החול ובהשראת המקרא. בעלת מאפיינים ייחודיים, ובהם: העיסוק ברעיונות פילוסופיים ושילובה גם בטקסים בבית ובמשפחה.
לקסיקוןמַחְבֶּרֶת (מקאמה)
סיפור קצר ומחורז שמקורו בשירה הערבית בספרד של ימי הביניים. המקאמה ("מחברת") הייתה לחלק משירת החול העברית בזכות תרגומיו וכתיבתו של יהודה אלחריזי, והגיעה גם ליצירה היהודית בתימן וגם ליצירה בימינו.
לקסיקוןכתר מלכות
יצירתו הפיוטית ההגותית של שלמה אבן גבירול, העוסקת בתפיסת האלוהות ובחוויה הדתית. היצירה זכתה לתרגומים לשפות רבות ולחיקויים בשירת הקודש העברית.
לקסיקוןהפיוט הארץ-ישראלי הקדום
שירת הקודש (המאות 3 – 6) שנוצרה בארץ ישראל והייתה במשך כמה מאות שנים יצירה ארץ-ישראלית בלעדית. נכתבה בלשון חז"ל (ולא בלשון המקרא) ושולבה בתפילה בבית הכנסת.
לקסיקוןפיוט
שיר שנכתב במסגרת שירת הקודש, שראשיתה בארץ ישראל בתקופת התלמוד ושיאה בספרד בימי הביניים. הפיוט בימינו משלב ישן וחדש, מזרח ומערב.
לקסיקוןברכת המזון
הברכה שנוהגים לומר אחרי ארוחה הכוללת לחם שנאפה מאחד מחמשת מיני הדגן.
לקסיקוןברכה מעין שלוש - וברכה אחרונה
ברכה שנוהגים לומר אחרי אכילת מזון מדגן (שאינו לחם, כגון: עוגה) או פרי משבעת המינים ואחרי שתיית יין - וברכה קצרה נוספת.
לקסיקוןסליחות
תפילות מיוחדות הנאמרות בבית הכנסת החל בחודש אלול – המסיים את השנה בלוח העברי – ועד יום הכיפורים, ובהן בקשת סליחה על חטאי השנה החולפת. קטעי התפילה, הפסוקים והפיוטים, חוזרים ומזכירים את מידות הרחמים של האל ואת זכויותיהם של אבות האומה.
לקסיקוןסידור התפילה
מספרי היסוד של היהדות, נועד לזמן התפילה בלבד, ובו תפילות לחול, לשבת ולמועד, לבית ולבית הכנסת ולכל טקסי החיים – מן הלידה עד הפטירה. נתחבר לאורך דורות רבים ובו קטעים מן התנ"ך לצד טקסטים בני ימינו.
לקסיקון"לְכָה דודי"
פיוט שמושר בקבלת שבת בכל קהילת ישראל
לקסיקוןייני
פייטן ארץ ישראלי בן המאה השישי לספירה.
לקסיקוןמלכויות, זיכרונות, שופרות
שלוש ברכות המיוחדות לתפילת מוסף של ראש השנה וממחישות בשילוב פסוקי מקרא את מלכותו של האל בעולם, את האל כזוכר הברית עם ברואיו ועם ישראל, ואת ההתגלות בהר סיני "בקולות וברקים... ובקול שופר".
לקסיקוןכל נִדְרֵי
תפילה בארמית הנאמרת בטקסיות בבית הכנסת עם כניסת יום הכיפורים. עוסקת בהתרת נדרים אך במשך הדורות קיבלה משמעות מיוחדת. היא נחתמת בברכת "שהחיינו".
לקסיקוןיוסי בן יוסי
פייטן שחי בארץ ישראל בן המאות ה - 6-5
לקסיקוןדיוואן
מילה בערבית שפירושה - כינוס חומר בכתב, ובימי הביניים, לפני המצאת הדפוס, היו הדיוואנים קובצי שירה. לידינו הגיעו דיוואנים של גדולי המשוררים היהודים בספרד של ימי הביניים.
לקסיקוןמעוז צור ישועתי
פיוט (גרמניה, המאה ה-13) שנוהגים לשיר בחנוכה אחרי הדלקת הנרות. הפיוט נכתב על רקע רדיפות היהודים באירופה באותה תקופה, לאו דווקא לחנוכה. הלחן המסורתי מבוסס על שיר לכת גרמני.
לקסיקוןקינות
שירי אבל על מותו של אדם או על פורעות לאומית. בתשעה באב – יום האבל המסורתי על החורבן הלאומי - נוהגים לקרוא קינות על הפורענויות שקרו לעם ישראל מאז חורבן בית המקדש ועד השואה.
לקסיקוןוּנְתַנֶה תוקף
פיוט קדום מאוד ששולב בתפילת מוסף של ראש השנה ויום הכיפורים. מתאר את יום הדין בשמים, שבו עומדים למשפט האדם והעולם. בימינו חוברו לפיוט לחנים חדשים.
לקסיקוןהתפילה בקהילות לא אורתודוקסיות
השינויים והחידושים בעולם התפילה הקונסרבטיבית והרפורמית
לקסיקוןברכות השחר
ברכות הנאמרות בכל יום באותו הנוסח וקשורות להתעוררות ולקימה בבוקר. מביעות את תודת האדם על שנשמתו חזרה אליו וגופו מתפקד כתקנו.
לקסיקון"לכה דודי" - רבי שלמה אלקבץ
קריאה בפיוט "לכה דודי" של ר' שלמה אלקבץ. בהשתתפות: הרב יצחק ליפשיץ והמשוורת חוה פנחס-כהן.
וידאואלעזר הקליר
גדול הפייטנים "הקלסיים" בארץ ישראל, חי בסוף המאה ה-6 ותחילת המאה ה-7 לספירה.
לקסיקון"אדון עולם"
פיוט הפותח את תפילת שחרית, נכתב כנראה בספרד במאה 13-12 ומתאר את מלכותו הנצחית של האל ואת יחידותו.
לקסיקון