23 תוצאות
שמיטה - מה זה?
בפריט זה נלמד מהי השמיטה ומה מרכיביה
מאמרשמיטת כספים
חוק השמיטה המקראית דומה לנוהג ה"מישרום" המסופוטמי , אך דווקא הדמיון מחדד את ההבדל העקרוני בין השניים. ה"מישרום" הוא חוק חד פעמי ואילו השמיטה התקיימה במחזוריות קבועה אחת לשבע שנים.
מאמרשנת השמיטה
מצוות שמיטת הקרקעות נועדה לא רק לשם דאגה לעניים אלא גם לשם מנוחת הקרקע. המאמר דן במשמעות מנוחת הקרקע וטוען כי היא באה כדי לסמן לאדם את גבולות ריבונותו על הארץ. כמו כן דן המאמר גם בשמיטת הכספים ובמטרתו המוצהרת לתת אפשרות לאדם העני להיחלץ מעוניו בשנה השביעית. מכיוון שחוק זה היה בעייתי מאוד למימוש מבחינת המלווה, מציעה התורה מספר טיעונים שיכולים לשכנע את המלווה לשמוט את כספו.
מאמרקוים לתולדות שנת השמיטה: בתקופת המקרא
המאמר סוקר את הכתובים המקראיים בנוגע לחוק השמיטה ודן בשאלה האם היתה שמיטה בפועל בימי הבית הראשון. נראה שדיני שמיטה ויובל היו ידועים בעם אך לא קוימו.
מאמרפרוזבול
חוק שמיטת כספים המקראי קובע שבכל שנת שמיטה, מתבטלות ההלוואות ונשמטים החובות. כאשר הכלכלה בחברה היהודית הפכה להיות מבוססת יותר ויותר על כסף, היה קושי רב לקיים חוק זה ולכן תיקן התנא הלל הזקן את תקנת הפרוזבול.
מאמרצדק וצדקה – בין חברת צדק לחברה צודקת
בדיון בפרשת "וירא" ובפרקי אבות בוחן נתן רובין את מושגי הצדק והצדקה בין הרובד הפרטיקולרי לאוניברסאלי ומצטט את דברי פרופ' איש שלום ופרופ' רוזנברג: "שאיפה זו להקים אומה באה דווקא מתוך מגמה אוניברסלית שמקורה במידת החסד אשר אפיינה את עולמו של אברהם אבינו, חסד שלא הצטמצם בהכנסת אורחים בלבד או בתחנונים על גורלם של אנשי סדום, אלא חסד שמגמתו להיטיב עם האנושות כולה."
מאמרגלוית שנה טובה
אחד הדברים המיוחדים שנעלמו הם גלויות ראש השנה. בסרט קצר יש תיאור יפה של המעברים שעברו התכנים שבגלויות.
וידאוצער בעלי חיים
התורה מאפשרת לאדם להשתמש בבעלי החיים לתועלתו, אך דורשת יחס של רחמים והתחשבות ומחייבת הגנה גם על בהמות הבית (תוך פירוט איסורים וחיובים) וגם על חיות הבר.
לקסיקוןמתנות עניים
מענקים שהחקלאי צריך לתת מיבולו למי שאין לו.
לקסיקון"ואהבת לרעך כמוך" - כלל גדול בתורה
עיקרון הלכתי המבוסס על השוויון בין בני האדם, וממנו נגזרות מצוות וחובות של האדם כלפי זולתו.
לקסיקוןצדקה
מחויבותו של כל יחיד בישראל לזולתו המעוגנת בתורה ומודגשת במקורות חז"ל ובפסיקתו של רמב"ם. היא מלווה את עם ישראל בכל הדורות והתפוצות - גם בימינו, במדינת ישראל.
לקסיקוןהכנסת אורחים
אחת המצוות במסורת היהודית המעוגנת במורשתו של אברהם אבינו, כמסופר בספר בראשית ובמדרשי חז"ל. בימינו הורחבה משמעות המצווה מקבלת אורחים לקבלת האחר, תוך הזדהות ופתיחת הלב.
לקסיקוןזכויות העובד - במקרא ובהלכה
דיני העבודה שבתורה – שהם המקור להלכה היהודית – היו השראה לדורות מבחינת זכויות העובד ויחסי עובד-מעביד. כבר בתקופת חז"ל העניקה ההלכה לעובד מעמד חסר תקדים בהשוואה למערכת המשפט שהייתה נהוגה בעולם העתיק.
לקסיקוןערי מקלט
שש ערים – שלוש בארץ ישראל ושלוש בעבר הירדן המזרחי – שהוקצו בתורה כערי מקלט, שאליהן נמלט רוצח בשגגה עד למשפטו.
לקסיקוןרכילות ולשון הרע
שני איסורים הנזכרים בתורה ובתוכחות הנביאים. מקורות חז"ל מייחסים לחטא לשון הרע כמה אסונות לאומיים, ורמב"ם בפסיקתו הגדיר את שני האיסורים והבחין ביניהם, וגם הדגיש את השלכותיהם וחומרתם.
לקסיקוןפדיון שבויים
אחת המצוות החשובות מן התורה, שנקבעה כהלכה בתקופת חז"ל והתמסדה לאורך הדורות כחובת הקהילה לחבריה שנפלו בשבי. מסורת זו נמשכת גם בימינו, באחריות המדינה ללוחמיה השבויים והנעדרים.
לקסיקוןלשון נקייה
תופעה שראשיתה בלשון המקרא: צורת ביטוי הנמנעת מניסוחים בוטים וממירה אותם בביטויים מעודנים, כדי להימנע מניבול פה. דוגמאות ללשון נקייה נמצאות גם בעברית בת זמננו.
לקסיקוןלא תעמוד על דם רעך
ציווי מן התורה האוסר על אדם להתעלם מזולתו הנמצא בסכנת חיים, ומחייבו לעשות הכול כדי להצילו. נקבע כחוק הכנסת (תשנ"ח – 1988) כדי לעגן את הערך המוסרי והחברתי של הצלת חיים בחקיקה הישראלית.
לקסיקוןהשבת אבידה
החובה להחזיר כל אבידה לבעליה, גם אם בעל האבידה הוא אויב או שונא של המוצֵא. המצווה כוללת את האיסור להתעלם מן האבידה, גם במקרה שהשבת האבידה כרוכה בטרחה.
לקסיקוןקמחא דפסחא - מעות חיטים
מנהג קדום, לתת לנזקקים כסף או מצרכי מזון לקראת חג הפסח באמצעות מגביות מיוחדות שנערכו בין פורים לערב פסח. המנהג קיים עד היום בכל קהילות ישראל וגם במדינת ישראל.
לקסיקוןחסד
מונח מקראי המציין מעשה של טוב לב ונדיבות. החסד במקרא מתאר גם את היחס בין ה' לעם ישראל. בתקופת חז"ל התפתח המושג "חסד" למערכת של מחויבות חברתית, שכללה מוסדות של גמילות חסדים (גמ"ח) לכל נזקק, הקיימים גם בימינו.
לקסיקוןביקור חולים
מצוות ביקור חולים שייכת לתחום של צדקה וגמילות חסדים, והיא נזכרת לראשונה בתלמוד הבבלי כאחת משש מצוות, שאדם נהנה מפירותיהן בעולם הזה, והשָׂכָר שמור לו לעולם הבא.
לקסיקון"ועשית מעקה לגגֶך ולא תשים דמים בביתֶך"
המאמר עוסק בחובתו של אדם להיזהר שלא ליצור סכנה לאדם אחר, וביחס בין חובת הזהירות לבין חובת ההצלה, במשפט העברי ובמשפט הישראלי.
מאמר